בנק ישראל: מעמד הביניים מצטמצם
רבע מהישראלים ב-2010 השתייכו למעמד הביניים ועוד רבע למעמד הבינוני-גבוה. כך עולה ממחקר של בנק ישראל. לטענת כלכלני הבנק, מעמדות הביניים הצטמצמו מאז 1997 ויותר ישראלים נדחקו להגדרה של מעמד נמוך. יותר מ-90% ממעמד הביניים ומהמעמד הבינוני-גבוה הם יהודים לא חרדים
מאז 1997 חל צמצום במספר הישראלים במוגדרים כשייכים למעמד הביניים, ויותר ויותר משקי בית נכנסו להגדרה של מעמד נמוך. בבנק המרכזי טוענים כי מגמה זאת מאפיינת את רוב המדינות המפותחות.
כמו כן, מציינים בבנק כי בין השנים 1997-2007 עלתה הכנסתם של משקי הבית ששייכים למעמד הביניים בשיעור גבוה יותר מקצב התייקרות המוצרים, אך מאז 2007 התהפכה מגמה זו והתייקרות שירותי הדיור, שכר הדירה, המזון, החשמל, הגז והמים גרמה לירידה ריאלית בהכנסתם של ישראלים מהמעמד הבינוני.
בבנק ישראל מגדירים את מעמד הביניים כאותו חלק באוכלוסייה שהכנסתו בין 75% ל-125% מההכנסה החציונית, וכמעמד הבינוני הגבוה את אותו החלק שהכנסתו בין 125% ל-200% מהחציון.
על פי נתוני הבנק, בשנת 2010-11 השתייכו 24.7% ממשקי הבית למעמד הביניים ועוד 25.7% השתייכו למעמד הבינוני-גבוה. 30.2% ממשקי הבית הוגדרו כשייכים למעמד הנמוך.
ב-1997 עמד חלקם של בני מעמד הביניים על 27.8% מהאוכלוסייה וחלקם של בני המעמד הבינוני-גבוה על 26.2% מהאוכלוסייה. באותה שנה היה חלקו של המעמד הנמוך קטן יותר והוא כלל "רק" 25.4% מהאוכלוסייה. "חלקם של המעמד הבינוני והמעמד הבינוני הגבוה בכלל האוכלוסייה הצטמצם מאז 1997, בעיקר עקב גידול חלקו של המעמד הנמוך. זאת בדומה להתפתחויות במדינות המפותחות האחרות", ציינו כלכלני הבנק המרכזי במחקרם.
מיהם בני מעמד הביניים? מהמחקר עולה כי יותר מ-90% מהנמנים על מעמד הביניים ועל המעמד הבינוני-גבוה הם יהודים לא חרדים, כמחציתם זוגות עם ילדים. כרבע נוסף הם זוגות ללא ילדים. מבין משקי הבית שיש בהם ילדים, הרוב הם משקי בית בהם יש ילד אחד או שניים.
הרכב הגילים של ראשי משק הבית השתנה בשני העשורים האחרונים כך ששני המעמדות האמצעיים כוללים יותר מבוגרים, והגיל הממוצע עלה. עם זאת, חלקם של בני 65+ ירד במעמד הביניים ועלה במעמד הבינוני-גבוה.
בבנק המרכזי ציינו כי למחאה החברתית בקיץ האחרון היה חלק מרכזי בהחלטתם לבדוק את מצבו של מעמד הביניים הישראלי. "ההתרחבות הנמשכת של הפערים הכלכליים והחברתיים בישראל, יחד עם עידן של שינויים פוליטיים וכלכליים בארצות העולם, הציפה את תחושת חוסר שביעות הרצון מתנאי החיים של ליבת החברה והמשק הישראלי – מעמד הביניים", נכתב בדו"ח. "אלו שנהוג לומר עליהם כי הם נושאים בעיקר הנטל – החברתי, הכלכלי והביטחוני – אך חשים כי רמת החיים שלהם ואיכות השירותים שהם מקבלים מהמדינה הולכים ויורדים".
בנחקר נעשה ניסיון להתמודד עם אחת הטענות המרכזיות שעלו בדיון הציבורי על מצבו של מעמד הביניים בישראל - הטענהכי בשנים האחרונות נשחקה ההכנסה של מעמד זה בשל ההתייקרויות. מחברי הדו"ח מצאו כי מאז 2007 ההכנסה הממוצעת למשק בית אמנם שמרה על ערכה הריאלי ביחס למדד המחירים לצרכן, אולם מחיריהם של מוצרים ושירותים שהיו בבסיס המחאה – דיור, מזון, חשמל גז ומים, עלו בשיעור גבוה משיעור עליית ההכנסה.
לפנייה לכתב/ת 
