משלמים את המחיר: מי יפצה את תושבי הדרום?
אחרי כמה ימים במקלטים, ויותר מ-150 רקטות, מצטברות שלל השלכות כלכליות על תושבי איזור העימות החל מנזקים בגוף ורכוש ועד הפסד ימי עבודה. מי יפצה וכיצד? מדריך
תושבי יישובי קו העימות שכבר ספונים במקלטים כמעט שבוע, נאלצים להתמודד עם שלל ההשלכות של מתקפת הטילים על מצבם הכלכלי. מלבד הפגיעות בגוף, נגרמו נזקים רבים לרכוש - לבתים, כלי רכב ובתי עסק אשר הצטרפו לנזק כלכלי עקב אובדן ימי עבודה.
- גנץ על הרגיעה: שקט ייענה בשקט
6 פצמ"רים באשכול; שרים: "היה צריך להגיב חזק"
גראד פגע ברכב באשדוד: "אנשים רצו לכל עבר"
על פי הערכות שונות מתחילת העימות הנוכחי, נאמד היקף הנזק לרכוש שנגרם ביישובי הדרום במיליוני שקלים. מה הזכויות המוקנות לתושבים? מי יפצה על הנזקים השונים? וכיצד ניתן לקבל פיצוי? הנה התשובות לשאלות המציקות.
מי הגופים שאליהם יש לפנות במקרים של נזקים כתוצאה מהלחימה?
האחריות לטיפול בנושאים של פגיעה כלכלית מתחלקת בין כמה גופים, העיקרים שבהם: שלטונות מס רכוש, חברות הביטוח והמוסד לביטוח לאומי.
למה אני זכאי ממס רכוש?
קרן הפיצויים של מס רכוש מפצה במקרים בהם הנזק שנגרם, הוא כתוצאה מפעולת מלחמה או פעולת איבה, כמו במקרה של תושבי אזור הדרום שרכושם נפגע בעקבות פגיעות טילים. שלטונות מס רכוש מתמקדים בפיצויים בגין הנזקים הפיזיים בלבד, ואומדים באמצעות שמאים וחוקרים את היקף הנזק שנגרם. בהתאם לממצאים הם קובעים את הפיצויים שינתנו לתושבים שרכושם נפגע.
מה אחריותן של חברות הביטוח?
פיצוי מחברות הביטוח לרוב לא רלוונטית במקרים של פגיעה ברכוש כתוצאה מפעולות איבה. גם במקרים בהם קיימת פוליסת ביטוח פרט, כלומר, פוליסות ביטוח המבטחות את הפרט ואת רכושו, קיימים סעיפים חריגים, כגון פגיעה כתוצאה מפעולות איבה וטרור שאינם מכוסים בפוליסה.
"חברת הביטוח לא תפצה את הנפגע כתוצאה מפעולת איבה או לחימה מתוך הנחה כי המדינה, מתוקף חוק מס רכוש, תפצה את הנפגע על הנזק במלואו", אומר עו"ד עמיקם חרל"פ ממשרד עמיקם חרל"פ ושו"ת, מומחה בדיני נזיקין, תאונות וביטוח. לדבריו, אף שפוליסת ביטוח סטנדרטית אינה כוללת כיסוי לנזקי מלחמה בדרך כלל, מומלץ לבדוק כל פוליסה לגופה ולבחון אם קיימת זכאות לפיצויים אחרים במקרה כזה.
לרוב, חברות הביטוח לא מכסות גם מקרים של פציעות בגוף ובנפש כתוצאה מפעולת לחימה, ועל הנפגע לפנות למוסד לביטוח לאומי, שאחראי על הפיצוי במקרים כאלה, במסגרת חוק התגמולים. הרציונל שעומד מאחורי החלטה זו, זהה למקרה של פיצוי בגין פגיעה ברכוש - המדינה משלמת על הנזק.
נגרם לי נזק. כיצד עלי לפעול?
יש להגיש את ההודעה על נזק לרכוש לשלטונות מס רכוש על גבי טופס קבוע תוך שבועיים מיום הנזק, ואת התביעה לפיצויים - בתוך חודש. כדי שהתביעה תתקבל יש להוכיח את הנזק באמצעות ראיות המתייחסות לקשר הסיבתי בין האירוע לנזק וכן להיקפו. מהרגע שבו יש לשלטונות מס רכוש את כל הנתונים על מידת הנזק, עליהם לפצות את הנפגע תוך שבועות ספורים.
אילו זכויות מוקנות לי במסגרת הביטוח הלאומי?
הביטוח הלאומי נכנס לתמונה, כשאדם זכאי לפיצויים עקב פגיעות גוף ו/או נפש מתוקף חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה וטרור. החוק מקנה לנפגעים זכויות, הטבות ותגמולים שונים העוזרים להם להשתקם. הסיוע הכספי נועד להקל על מצב הנפגעים מתוך רצון להשיב אותם למסלול התקין ולפצות במקרה של אובדן כושר עבודה כתוצאה מהפגיעה.
כדי שתושבי האזורים שנפגעו יוכלו לקבל את הפיצויים המגיעים להם, עליהם להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי במסגרת חוק התגמולים. לתביעה יש לצרף אישורים מטעם משרד הביטחון המכירים בפגיעה כפגיעת איבה, וכן מסמכים רפואיים המאמתים את היקף הנזקים. במקרה שהוועדה הרפואית של ביטוח לאומי קבעה כי יש נכות, הנפגע זכאי לפיצויים בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו (שהם פונקציה של גובה הנכות, מספר החודשים וגובה השכר).
"מענק הנכות נקבע לפי שיעור הנכות הצמיתה שקבעה הועדה הרפואית", אומר עו"ד חרל"פ. "אם נקבעה דרגת נכות של 20% לפחות הנפגע זכאי לתגמול נכות חודשי, לדרגת נכות מ- 10% ועד 19% הנפגע זכאי למענק חד פעמי ובמקרים של דרגת נכות נמוכה מ- 10% אין זכאות למענק".
יש לציין כי תושבי האזורים שנפגעו ולא נקבעו להם אחוזי נכות צמיתה, אולם נקבע על ידי המוסד לביטוח לאומי כי הם נזקקו לטיפול רפואי, זכאים לקבל טיפול רפואי, החזרי הוצאות עבור קבלת הטיפול (נסיעות וכדו'), ובמקרים מיוחדים, הם זכאים לתגמול גם בתקופת הטיפול הרפואי.
מה לגבי פיצוי בגין אובדן ימי עבודה?
עובדים רבים, תושבי הדרום, נאלצו להיעדר בימים האחרונים ממקום עבודתם. ביניהם, לא מעט הורים שנאלצו להישאר בבית עם ילדיהם בשל השבתת מערכת החינוך באזור מגוריהם, לרוב על חשבונם: או שהם לוקחים ימי חופשה או שמזמינים בייביסיטר. כך או כך, הפגיעה בכיסם היא ברורה ומשמעותית.
קיימות תקנות מיוחדות אותן קובעת הממשלה הנוגעות לדרכי פיצוי של עסקים ועובדים שנגרמו להם הפסדי הכנסה עקב מצב בטחוני מיוחד. התקנות הללו נכנסות לתוקף רק במקרים בהם הלחימה נמשכת לאורך זמן, כפי שהיה, לדוגמא, במבצע עופרת יצוקה. באמצעות חקיקה מיוחדת יישובי העורף שספגו את הפגיעות זכו להטבות כלכליות. הפיצוי ניתן בעיקר לעסקים ומעסיקים שנגרמו להם הפסדים או שילמו שכר לעובדים בימים שהם נעדרו מעבודה עקב המצב הביטחוני.
באשר לעימות הנוכחי, שר האוצר הודיע כבר כי לא ינכה שכר לעובדי המגזר הציבורי בדרום. לגבי למגזר הפרטי, האוצר צפוי לשפות מעסיקים כך שלא ינכו שכר לעובדים שנשארו בבית בגלל ילדיהם, אולם עדיין אין החלטה סופית בנושא.
האוצר גם יצטרך לתת מענה לעוד כמה סוגיות בעניין הזה, שנמצא כרגע בדיונים. סביר להניח כי הפיצוי והיקפו תלוי במשך הלחימה ובהיקפי הפגיעה שיתבהרו עם הפסקת האש והחזרה לשגרה.
מה הדין במקרים של פגיעות ותאונות עקיפות שנגרמות עקב המצב הביטחוני?
מלבד הנזקים והפגיעות שמתרחשים כתוצאה מפגיעה ישירה של רקטות, קיימות גם תאונות עקיפות כתוצאה ממעידה או חבלה בעקבות ריצה למרחב מוגן. לדברי עו"ד חרל"פ, פגיעות אלה נחשבות לפגיעה לכל דבר ועניין וניתן להגיש תביעה לביטוח לאומי במסגרת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. אולם לפני הגשת התביעה, כדאי לאמוד את הנזק שנגרם, היות וכפי שצוין, המוסד לביטוח לאומי משלם פיצויים החל מ-10% נכות צמיתה.
דוגמא נוספת לתאונה עקיפה עקב המצב הביטחוני התרחשה ביום שישי האחרון בצומת אמונים: בזמן שנשמעה אזעקה לחצו כמה נהגים בפתאומיות על הבלמים על מנת לצאת מרכביהם, דבר שהוביל לתאונת שרשרת.
במקרים כאלה, המדינה (חוק מס רכוש) אינה מכסה את הנזקים, היות והפגיעה לא נגרמה ישירות מפעולת איבה (נניח רקטה או רסיסים) ולכן, מי שאחראי על הפיצוי הן חברות לביטוח רכב, כמו בכל תאונה רגילה.
לפנייה לכתב/ת 
