שימו לב: האדישות שלנו הורגת
"רצח עם הוא לא רק הרצח עצמו. רצח עם זה גם למנוע סיוע לעם שמת מקור, מרעב, ממחלות. כולנו, אם ככה, באדישותנו - שותפים לרצח העם בסוריה". חלק מנאום שתישא שרית וינו אלעד בהייד פארק הנשי הראשון שיתקיים ביום ה' בתל אביב
הסקרנות הרגה את החתול. והאדישות? את מי הרגה האדישות? אם תשאלו את ראשי השלטון הסורים - האדישות הרגה 10,000 אנשים. אבל למה שתשאלו אותם? הרי הם אלו שרצחו את האנשים האלה בדם קר. הם אומרים 10,000, באותה מידה הם יכלו להגיד 10 או 100,000. רק קברי האחים שיתגלו שם יגידו לנו כמה. ואמנם השלטון הסורי רצח אותם, אבל האדישות היא זו שהרגה אותם. האדישות של העולם - נכון, אבל גם האדישות שלנו.
ונכון - לא קל פה. תוקפים אותנו מדרום. מאיימים עלינו מצפון, וממזרח, והכל קורס. ולא מטפלים בכלום. לא בילדים במצוקה, לא באבטלה, לא בחולים לא ברופאים לא במעמד הביניים לא בסטודנטים לא בחקלאים לא בפועלים לא ברכבת לא בתשתיות לא במחירי הדלק. לא ולא ולא. את הקשיים שלנו אנחנו מכירים בגופנו ובנפשנו - האם זה תירוץ מספיק טוב לאדישות שלנו?
מכריז שר החוץ שלנו, הליברל הגדול, שישראל רוצה לשלוח סיוע לאופוזיציה בסוריה. מכריז, ויודע שבעצם ההכרזה - שום סיוע שיינתן על ידי ישראל לא יתקבל - אפילו לא על ידי האופוזיציה. לא השלטון ולא האופוזיציה צריכים סיוע: התושבים שם, האזרחים, האנשים שרק רוצים לחיות בדיוק כמונו - הם אלה שצריכים סיוע. רק שכל ארגוני הסיוע הבינלאומיים מחכים ל"רשות" מהמרצח.
מורדים סורים נושאים ארון קבורה
וכאן אומרים לי - עניי עירך קודמים. מי הם עניי עירי? האם אגביל את עירי לגבולותיה המוניציפליים? האם הרצליה נגמרת ברמת השרון? האם את עירי אגדיר כאזור השרון רבתי? אולי מרכז הארץ? או שעירי היא כל המדינה, כולל הצפון והדרום וגבולות 67?
או שהיא המזרח התיכון? אסיה? אירופה? או שעירי היא כפר גלובלי? הכפר הגלובלי שאנחנו כל כך גאים להיחשב חלק ממנו. שאנחנו מתענגים על התרבויות השונות והמופלאות שלו, מהיופי שהטבע
שלו מעניק לנו בשפע.
מה היא עירי? שעתיים נסיעה מגשר אלנבי. שם - זו עירי? שם הגיהינום. שם רודן אכזר עושה ככל העולה על רוחו, ולא רק שהעולם ואנחנו נותנים לו לטבוח באזרחיו - אנחנו שותקים גם כשהוא מונע מאתנו לסייע לאנשים האלה.
רצח עם הוא לא רק הרצח עצמו. רצח עם זה גם למנוע סיוע לעם שמת מקור, מרעב, ממחלות. כולנו, אם ככה, באדישותנו - שותפים לרצח העם בסוריה.
אסור לנו להיות אדישים. לכלום. האדישות נתנה במשך שש שנים לטבוח בשישה מליון יהודים. מזל שהאדישות נגמרה אז.
חשוב שהאדישות תגמר עכשיו.
- רוצים לעשות עם זה משהו? בואו לתרום מזון, מזון תינוקות, תרופות עזרה ראשונה ושמיכות באמצעות מוקד איסוף התרומות לתושבי סוריה ניצולי הטבח בטלפון 1-900-57-52-52 .
- שרית וינו אלעד משתתפת בהייד פארק נשים הראשון בישראל ביוזמת אתר Onlife
וארגון נעמת, שיתקיים ב-22 במרץ בנמל ת"א מהשעה 12:00 בצהריים ועד 20:00 בערב.