צעירה אלרגית למים: "מפחדת שאמות אם אבכה"
דל סובלת ממחלה גנטית הנקראת אורטיקריה אקווגנית, שנחשבת כה נדירה עד שרק 35 אנשים בעולם לוקים בה. היא נאלצת לוותר על שחייה בים, להסתתר מהגשם ואפילו לא יכולה לשטוף כלים, אבל בדבר אחד קשה לה לשלוט, והוא מפחיד אותה יותר מכול – הדמעות שלה. הן גורמות לעורה להתכסות פריחה מכאיבה, וכמובן שטיפת הפנים במים רק תחריף את המצב.
עוד חדשות מהעולם:
בקהיר סירבו להקרין את הסרט האיראני: חילוני מדי
מסע הבזבוזים של בשאר ואסמה אסד בזמן הטבח
"לפעמים אני מרגישה כמו אסירה בבית שלי", סיפרה דל לעיתון "דיילי מייל" הבריטי. "יש ימים שבהם אני רק רוצה להישאר במיטה ולבכות, אבל אני לא יכולה. אמרו לי שאני עלולה למות מזה, אבל אני לא רוצה לדעת על תוחלת החיים שלי. עד שלא ימצאו תרופה למחלה, אני אצטרך לחיות איתה".
דל סיפרה כי תסמיני המחלה התעוררו אצלה בגיל 16 לאחר שעברה ניתוח להסרת השקדים. לדעת הרופאים, מינון הפניצילין שניתן לה כנראה פגע במערכת החיסונית בגופה. מאז, אילצה אותה המחלה גם להתפטר מעבודתה כמורה לריקוד ולהימנע מכל פעילות גופנית, משום שאפילו הזיעה מעוררת אצלה תגובה אלרגית.
"מספרת שלא יכולה להתקלח ומסתכלים עליי מצחיק"
"המצב שלי רק הולך ומידרדר", חשפה דל, "אבל אני מנסה לא לחשוב על מה יהיה 10 או 15 שנה קדימה". לדבריה, עם ההחמרה במצבה, גובר החשש כי החשיפה למים תגרום לתגובה אלרגית קשה שמלווה בקשיי נשימה, ותסכן את חייה. "אנשים לא מבינים את מצבי", הוסיפה, "הם מסתכלים עליי במבט מצחיק כשאני מספרת להם שאני לא יכולה להתקלח".
דל סיפרה כי את עבודות הבית מבצע במקומה בעלה אנדי, בן 32, שוויתר על עבודתו כנהג משלוחים כדי לטפל באשתו במשרה מלאה. "אנדי הוא איש מדהים שעושה במקומי את כל הדברים בבית שאני לא יכולה לעשות כמו כביסה. אני צריכה להיכנס למקלחת ולצאת ממנה תוך שתי דקות, והוא שוטף לי את השיער".
אמנם כיום אין תרופה מוכחת ללוקים באורטיקריה אקווגנית, אך דל לא מרימה ידיים ועוברת עתה טיפול ניסויי בתקווה לשלוט בהתפתחות המחלה: "אני נוטלת תרופה שנותנים לאנשים שעוברים השתלות", הסבירה. "כמו שעבורם התרופה מורה לגוף לא לדחות את הכבד או הכליה החדשים, אצלי הוא פשוט אומר לעור לא לדחות את המים".
לפנייה לכתב/ת 
