בדרום הארץ החסירו פעימה, אבל גם ימי עבודה

לרובנו זה נשמע כמעט ברור מאליו. המצב הביטחוני בשבוע האחרון בדרום גורם לביטול כמעט מיידי של הלימודים, והילדים נשארים בבית. אבל מה קורה עם ההורים, שנאלצים להחסיר ימי עבודה ולשמור עליהם, ובכך בעצם נפגעת משכורתם? ככה זה כשהמדינה לא משביתה גם את בתי העסק ומקומות התעסוקה, ומאלצת את ההורים להפסיד בשתי החזיתות.

איציק סבג מגן יבנה נשאר השבוע בבית עם שני ילדיו, בני חמש ושש. במועצה המקומית החליטו שלא לקיים לימודים, ובמקום העבודה שלו, שבו הוא משמש מדריך לנוער בסיכון, נאלצו להסתדר בלעדיו. "למעבידים אין כל כך מה לעשות עם המצב. הם צריכים להתמודד בדיוק כמונו, אבל זה ממש לא קל להיעדר מהעבודה כמעט שבוע שלם", הוא אומר. "היעדרות מהעבודה לא תפגע לי במשכורת אבל באשתי זה כן היה פוגע, כי היא יכולה להחסיר רק יום אחד. בשאר הימים שמנו אותם אצל הוריה. קשה מאוד להסביר להם ששוב המצב מסתבך, אחרי שאמרנו להם שיש רגיעה. אני מקווה שהמחיר שנשלם על הזיגזג הביטחוני הזה לא יהיה גבוה מדי".

אוספים את הילדים הביתה. יוצאים באמצע יום עבודה(צילום: אליעד לוי )

באשדוד הסמוכה המצב דומה. העיר נכנסה במלוא הכוח למעגל של ארגוני הטרור וגם בעירייה בראשות ד"ר יחיאל לסרי החליטו שהילדים יישארו בבית, בהתאם להנחיות פיקוד העורף. "גם אתמול הבת שלי בת ה-13 לא הלכה לבית הספר", אומרת עינת אביטן, אם לשישה ילדים. "המעסיקים מודעים למצב אבל אם אני אחסיר ימי עבודה הכול יחכה לי בהמשך. אני מרחמת על הבן החייל שלי, שאמור להגיע לחופשה וככל הנראה לא ינוח בה וירוץ בכל פעם לממ"ד".

שירלי איציקזון מאשדוד, אם לשלושה ילדים, שולחת אותם לסבא ולסבתא. בתקופה האחרונה היא מקדימה לצאת מהעבודה. "אני מוכנה לשבת חודש במקלט רק כדי שיגמרו עם המצב הזה בעזה", היא אומרת. "בימים האחרונים הילדים שלי היו אצל סבא וסבתא כי לא יכולתי להיעדר מהעבודה. יש אי ודאות וכל נפילה מגבירה אצל הילדים את הלחץ, זה לא אפשרי שפעם בחודש-חודשיים יש לנו חופש מאולץ. מעניין אם המדינה הייתה נותנת למצב להימשך אם היה נוחת טיל בתל אביב או בירושלים".

אחד בבית, השני בעבודה

גבי טרבלסי מנתיבות, אב לארבעה ילדים בני 7 וחצי, 5, 3 ושנה, הבעלים של מתחם גלובוס סנטר, החליט שלא לשלוח את הילדים לבתי הספר, אף על פי שהוראות פיקוד העורף לא אסרו זאת. "הייתה אזעקה השבוע בסביבות שמונה בבוקר, אז גם מי שהיה בדרך לבית הספר בטח עשה פניית פרסה", אמר. "החלטנו להמשיך להם את החופש, אחרי שגם אתמול הם לא היו בבית הספר. הילדים קצת בלחץ אבל אני ואשתי מנסים להרגיע אותם ברוח ספורטיבית. הם ישנים בממ"ד ובמהלך היום מתנהלים סביב הבית ומשחקים בחצר. כשיש אזעקה הם יודעים שצריך להיכנס לממ"ד".

טרבלסי משוכנע כי ילדיו היו מעדיפים להיות עם חבריהם בבית הספר, אבל החליט שההגנה עליהם חשובה יותר. "אם הירי לעבר נתיבות יימשך, תושבי העיר ידרשו כיפת ברזל", אומר טרבלסי. "מה שמטריד אותי הוא שאם לא יהיה מהלך של המדינה לסיים את זה, זה לא ייגמר אף פעם. אנחנו רואים את זה בשדרות, שסובלת כבר שנים מירי הרקטות, וכעת גם שאר ערי הדרום סובלות מהירי כבר שנתיים. גם מבחינת העסקים המצב לא משמח, אבל אנחנו מוכנים לסבול ולתת את הגיבוי לצבא ולדרג המדיני כדי לנסות ולסיים את המצב הזה אחת ולתמיד. לצערי, לא נראה שהסיום קרוב".

נפילת גראד באשדוד בסבב הנוכחי. הילדים מושבתים על פי ההנחיות(צילום: אליעד לוי)

סימה שחר מנתיבות, אם לילד בן שלוש וחצי, החליטה אף היא על דעת עצמה להשאיר את בנה בבית: "המצב מפחיד. מאז שהתחיל הבלגן הוא בבית ואימא שלי שומרת עליו. גם כשאני בעבודה זה מפחיד, הוא בבית ואני כאן. כל אזעקה זה טלפונים על גבי טלפונים כדי לברר אם הוא בסדר".

בניגוד לטרבלסי ושחר, נאלצת דפנה כהן, אם חד-הורית מבית הגדי שעובדת כמוכרת בחנות נעליים, לשלוח את בתה בת השנתיים לגן. "אין לי ברירה כי אני אם חד-הורית ואין לי איפה להשאיר אותה, רק אצל בייביסיטר, וכמה כבר אפשר לשלם?", היא אומרת. "אני לא יכולה לקחת את הילדה לעבודה. הבאתי אותה לפה יום אחד כשהייתה ההסלמה לכמה שעות אבל זה לא הסתדר. אי אפשר היה לעבוד, רק להשגיח עליה. הלב שלי עדיין דופק על 120. אם תהיה עוד אזעקה אני אקח אותה ואשים אותה אצל אימא שלי, כי היא נמצאת בגן ישן וללא כל מיגון".

פיצוי רק להורים עד גיל 14

ומה עמדת המדינה בעניין? בישיבה משותפת לנציגי האוצר, ההסתדרות והתעשיינים שנערכה בתחילת השבוע הוחלט כי

 עובדים במגזר הפרטי בדרום, שנעדרו מהעבודה בגלל סגירת מוסדות החינוך, יקבלו את שכרם. ההסדר יחול עד סוף 2012, גם לגבי אירועים דומים של ירי טילים. בהסדר נקבע כי אם פיקוד העורף הורה על סגירת מוסדות חינוך בגין אירוע של ירי טילים הרי שהורה לילד עד גיל 14 יכול להיעדר מהעבודה ולקבל את מלוא תשלום השכר בגין ההיעדרות. מדובר בפיצוי שיינתן לאחד ההורים, בכפוף לאישור או תצהיר שבן הזוג השני לא קיבל אף הוא פיצוי.

הפיצוי למעסיקים יהיה בהיקף נמוך יחסית, שכן ברוב מקומות העבודה נרשמה התייצבות גבוהה ובמפעלי התעשייה נרשמה התייצבות של 90%. העובדים שנעדרו היו רק אלה שנאלצו להישאר בבית בגלל ביטול הלימודים.