לא קיבלתם משכורת בזמן: מתי זו הלנת שכר?

ייתכן מאוד כי גם אתם, כמו עובדים שכירים רבים, מצפים מדי חודש ליום תשלום המשכורת וחווים מפח נפש כאשר מתברר כי בשל קשיים תזרימיים ואחרים, מאחר המעביד בתשלום שכר העבודה ומציב אתכם בפני סיטואציה כלל לא פשוטה. האם כל איחור משמעו כי שכרכם הולן? מהן זכויותיכם וכיצד יש לפעול בסיטואציה שכזו?

• הלנת שכר במגזר הערבי - תמונה עגומה
• עובד חולה נחשד ב"בגידה" ושכרו הולן
• הלנת שכר לעשרות עובדים במפעל נגמ"שים
  

עו"ד מיכל שמיר, מנהלת מרכז המומחים של דטה פקס, מרכז המידע הישראלי ליחסי עבודה, שכר וחישובים מפרטת את עיקרי הדברים.

מהי הלנת שכר?

המועד לתשלום שכר עבודה חודשי הוא היום האחרון בחודש העבודה. שכר עבודה מולן, הוא שכר עבודה שלא שולם עד ל"יום הקובע" שהוגדר בחוק כיום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה.

אי תשלום שכר עד ליום הקובע מהווה הלנת שכר מהמועד לתשלום שכר העבודה (דהיינו, מי ששילם שכר ביום העשירי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה, הלין שכר עשרה ימים). הזכאות לפיצויי הלנת שכר נקבעה בסעיפים 17 - 18 לחוק הגנת השכר.

זכות התביעה לפיצויי הלנה קמה לעובד, רק אם השכר לא שולם במועד הקבוע בחוק לתשלומו, על פי חישוב הסכום הגבוה מבין שני אלה:

• 5% מהשכר המולן עבור השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום השכר + 10% מהשכר עבור כל שבוע שלאחריו או חלק ממנו.

• הפרשי הצמדה מהמועד לתשלום השכר ועד ליום תשלומו + 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי הצמדה בעד כל חודש.

מבחן ההלנה

המבחן להלנה הוא כפול: יש לוודא כי מדובר באיחור בתשלום וכן יש לוודא כי מדובר ברכיב שהנו שכר. פיצויי ההלנה נקבעים בשיעור גבוה יחסית, במטרה להפוך את ההלנה לבלתי כדאית למעביד, וממילא להרתיעו.

הזכות לפיצויי הלנת שכר תתיישן אם לא הוגשה תובענה לבית הדין לעבודה תוך שנה מהיום בו רואים את השכר כמולן, או תוך 60 יום מהיום שבו קיבל העובד את השכר שהפיצוי קשור בו, הכל לפי המוקדם.

העילות המזכות את המעביד בהפחתת פיצויי הלנת שכר או בביטולם הן:

א. שכר העבודה לא שולם במועדו עקב טעות כנה.

ב. שכר העבודה לא שולם במועדו בגלל סיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה.

שכר העבודה לא שולם במועדו עקב חילוקי דעות ממשיים בדבר עצם החוב.

שאלה: האם על תשלום בגין "פדיון חופשה" ובגין "תמורת הודעה מוקדמת" יחולו הכללים של פיצויי הלנת שכר?

שאלה: עובד העובד ארבע שנים במקום עבודה לא קיבל, מאז תחילת עבודתו, כל תשלום בגין קצובת הבראה. הוא דורש ממעבידו את הסכומים בגין דמי ההבראה, רטרואקטיבית, לכל תקופת עבודתו, בצירוף פיצויי הלנת שכר. האם אכן צודק העובד בדרישתו?

תשובה:  אין ספק שהעובד צודק בתביעתו הבסיסית לתשלום דמי הבראה בגין כל תקופת עבודתו, שהרי דמי הבראה משולמים לעובד "לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה במקום עבודתו".

חרף זאת, העובד הנ"ל לא יהיה זכאי לתשלום "פיצויי הלנת שכר "בגין דמי ההבראה שלא שולמו, שהרי דמי הבראה אינם מהווים "שכר עבודה", כמשמעותו בחוק הגנת השכר:

המועד לתשלום דמי הבראה כלל לא נקבע בחוק הגנת השכר אלא בהסכם הקיבוצי הכללי בדבר תשלום קצובת הבראה ובצו ההרחבה שהוצא מכוחו; גם מסיבה זו לא ניתן להחיל על התשלום את ההוראות שבחוק הגנת השכר, כולל ההוראה המחייבת בתשלום פיצויי הלנת שכר, במקרה של איחור בתשלום שכר.

לאור כל האמור לעיל, יש לראות בדמי ההבראה שלא שולמו לעובד במועד - חוב רגיל, שיש לשלמו, לדעתנו, על-פי התעריף הקבוע לתשלום דמי הבראה במועד התשלום בפועל ועל-פי מספר ימי ההבראה המגיעים לעובד על-פי וותק.

שאלה: עובד במשכורת חודשית קיבל את משכורתו ב-11 לחודש שלאחר חודש עבודתו. הוא תובע ממעבידו פיצויי הלנת שכר עבור 10 ימים. לטענת המעביד, זכאי העובד לפיצויי הלנת שכר בגין יומיים בלבד, כי, לדבריו, במקום ב-9 לחודש שילם את המשכורת ב-11 לאותו חודש. עם מי הצדק במקרה הנ"ל?

תשובה: סעיף 9 לחוק הגנת השכר קובע את המועד לתשלום שכר חודשי, שהוא: "... עם תום החודש בעדו הוא משתלם..."

"שכר מולן" מוגדר בחוק הנ"ל כ"שכר עבודה שלא שולם עד ליום הקובע"; ואילו "היום הקובע" מוגדר בחוק כ"יום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה... לפי סעיפים 9...".

כלומר, מעביד רשאי לשלם שכרו של עובד במשכורת חודשית עד היום התשיעי (כולל) של החודש שלאחר חודש העבודה, כדי שלא יחוייב בתשלום פיצויי הלנת שכר.

אולם - אם אחר המעביד בתשלום שכרו של עובד ושילם אותו לאחר היום התשיעי של החודש, כמו במקרה שתואר לעיל, יחוייב בתשלום פיצויי הלנת שכר החל מ"המועד לתשלום השכר" - שהוא: "תום החודש בעדו הוא משתלם". לפיכך, יהיה זכאי העובד לתשלום פיצויי הלנת שכר עבור 10 ימים בסך הכל: מה- 1 לחודש שלאחר חודש העבודה ועד ה- 10 לאותו חודש (כולל).

שאלה: עובדת במשכורת חודשית מבקשת ממעבידה לצאת לחופשה ללא תשלום למשך חודשיים ימים. המעביד מסכים.עוד מבקשת העובדת, שאת תשלום משכורתה בגין חודש עבודתה האחרון, שלפני צאתה לחופשה ללא תשלום, יפצל המעביד לשניים: מחצית משכורתה תקבל במועד תשלום המשכורת הרגיל, עד היום התשיעי שלאחר חודש העבודה ואת היתרה מבקשת שהמעביד ישלם בסוף החודש השני להיותה בחופשה ללא תשלום. המעביד שואל האם ניתן לבצע את תשלום המשכורת בדרך המבוקשת.

תשובה: חוק הגנת השכר נועד להגן על העובד כך, שהוא יקבל את משכורתו, בגין העבודה שביצע, במועד.סעיף 9 לחוק הגנת השכר קובע, כי "שכר עבודה המשתלם על בסיס של חודש ישולם עם תום החודש בעדו הוא משתלם…"

שאלה: מעביד מבקש, מטעמי נוחות, לשלם לעובדיו את המשכורות מדי חודש מיום ה-24 לחודש הקודם ועד ה- 24 לחודש הנוכחי.האם יש מניעה לכך?

תשובה: חוק הגנת השכר קובע מפורשות, כי שכר עבודה המשתלם על בסיס של חודש ישולם עם תום החודש בעדו הוא משתלם, דהיינו, עד ה-30/31 לחודש. גם שכר עבודה המשתלם על בסיס של שעה, יום, שבוע או לפי כמות תוצרת, ישולם בתום מחצית החודש בו הועבד העובד, דהיינו, עד ה-15 או עד ה-30/31 לחודש. לפיכך, במקרה זה, על פי דטה פקס, מדי חודש יוצר המעביד הלנת שכר של כ- 6 ימים (ימי העבודה של חודש העבודה הקודם).

במאמר מוסגר יצוין, כי אף-על-פי שחובת תשלום השכר הינה בתום חודש העבודה, הרי שעל-פי חוק הגנת השכר ניתן לשלם את השכר, ללא הלנה, עד ליום התשיעי שלאחר מועד תשלום השכר.