נקודות העיוורון שמשאירות אותנו במינוס
משפחות רבות שכבר קיבלו על עצמם להתחיל לנהל נכון את התקציב המשפחתי ואף עושות זאת כבר תקופה, מגלות שלמרות שלל מאמציהם, המינוס רק גדל. חבל להרים ידיים – ברוב המקרים נגלה שפשוט פספסנו משהו. שלוש דוגמאות קלאסיות – הבעיה והפתרון
רבים מאלו שמנסים לנהל תקציב, חשים שהם דורכים במקום ולא מצליחים לצמצם את החוב. הסיבה לכך היא שכמעט לכולנו יש "נקודות עיוורון" תקציביות שגורמות לנו להתעלם ממשתנה במשוואה שנקראת ניהול תקציב.
- הדלק מתייקר- אנחנו נוציא עוד 200 שקל כל חודש
החשמל התייקר - על מה נוותר?
עם יד על הארנק, אתם באמת צריכים את זה?
רונית, עובדת בחברת כרטיסי אשראי ועומר, מקדם אתרים עצמאי, נישאו רק לפני שנה ויש להם חלומות על קניית בית, הרחבת המשפחה וטיול בחו"ל שיתאפשרו משום שלטענתם הכנסתם גבוהה.
עם זאת, למרות שהם מנהלים תקציב כבר חצי שנה, הם רואים שכל הזמן המינוס שלהם רק גדל ואינם מצליחים להבין למה.
התופעה ניכרת גם בשכירים ששכרם משתנה מחודש לחודש בשל שעות נוספות, הבראה, או רכיב אחוזים בשכר. במקרים אלו, רבים לא מסתכלים על ההכנסה הממוצעת אלא זוכרים את הגבוהה. יתר על כן, שכירים רבים נוטים לעגל למעלה את המשכורת, וכאשר הם מרוויחים 8,240 שקל הם מגדירים עצמם כמי שמרוויחים 8,500 שקל.
בכל אחד מהמקרים הללו, טעויות בחישוב ההכנסה שלנו גורמות לנו להכשל בניהול תקציב, לצבור חובות ולפספס הזדמנויות, כי למרות המודעות שלנו לצורך בניהול התקציב, אנו עלולים להוציא יותר מההכנסה רק משום שהיא לא חושבה נכון.
איך עושים את זה נכון? עצמאים צריכים להעזר באיש מקצוע ליצירת הפרדה בין הבית לעסק ולחישוב השכר הממוצע האמיתי. מצב זה יאפשר משיכת משכורת קבועה לכלכלת הבית, תוך השארת רזרבות בעסק להשקעה ותפעול. לשכירים מומלץ לעשות את החיים פשוטים ולתכנן את החיים לפי המשכורות הנמוכות דווקא, ולהעזר בבונוסים ובהכנסות החד פעמיות כדי לצבור נכסים וחסכון.
עד כמה אתה גמיש?
אחד העקרונות שנכונים אך אין להם הסבר כלכלי, הוא שקל לעלות ברמת החיים אך קשה מאד לרדת בה. זוג שהתנהל תקציבית בצורה מאוזנת גילה להפתעתו שהחל להיווצר לו אוברדרפט שהולך וגדל בקצב של מאות שקלים בחודש. כשבדקנו את המאזן, גילינו שעליות המחירים בעיקר בסעיפי הדלק, החשמל והמזון הפרו את האיזון העדין בתקציב ויצרו את המינוס.
כמו במקרה הזה, כשאנו בוחנים את מצבנו הכלכלי לאורך השנים אנו מגלים שתקציב קבוע הוא רק אשליה ובמציאות המצב הכלכלי מאד דינמי ומשתנה. בנוסף, במהלך חיינו אנו חווים המון שינויים בשכר חלקם מעלה, כמו במקרה שבו אנו מקבלים קידום, וחלקם מטה, כמו כתוצאה מפיטורין או פרישה. נוסף על כך, גם בהיקף ההוצאות חלים שינויים עקב הגדלת המשפחה, התייקרויות מחירים ועוד.
השינויים הללו מוציאים את המשפחה מאיזון כלכלי ויכולים להכניס אותה לאוברדרפט וחובות, במקרה ולא נעשית תגובה מתקנת למולם.
איך עושים את זה נכון? עץ שאינו מתכופף ומתגמש עלול לקרוס לנוכח סופה, ותקציב שאינו גמיש עלול להביא לקריסה כלכלית. החוכמה האמיתית בניהול תקציב, היא הגמישות והיכולת לשנות את רמת החיים בהתאם למתרחש. אלו שמצליחים להיות גמישים, מסוגלים להגיע להישגים כלכליים גבוהים מאלו שמשמרים את התקציב וחוששים משינויים. בעוד שאלו שלא מצליחים לשמור על הגמישות ולשנות את רמת החיים שלהם גם כלפי מטה כשצריך, יכנסו בסיכוי גבוה למינוס עקב השינויים הללו.
קיבלת החלטה. מה המשמעות הכלכלית שלה?
לרוב ההחלטות שלנו יש משמעות כלכלית. מהתחום אותו נתחיל ללמוד, דרך מספר המוזמנים לחתונה, עובר במספר הילדים שנוליד וכלה בהחלטה לצאת השנה לחופש או לארח את המשפחה לחג. הבעיה היא שבלא מעט מהפעמים אנו חווים נתק בין ההחלטה לבין המצב הכלכלי שלנו ומתעלמים מהמשמעות הכלכלית שלה.
כך למשל, יציאה ללימודים או מעבר לחצי משרה מקטינים את כמות ההכנסות, אך כאשר אנשים בוחנים את האפשרויות הללו הם אינם מסתכלים על מה הם מוותרים (דהיינו על המשכורת שאובדת) אלא רק על היתרונות היחסיים – החיסכון במטפלת ופתיחת דלתות בעתיד. רק כאשר מקבלים את ההחלטה הזו באופן מודע ומוגדר תקציבית, ומתייחסים גם לויתור ולא רק להישג, ניתן להתנהל נכון.
קבלת החלטות תוך התעלמות מתרחישים שסבירים להתרחש בזמן הקצר יכולה לעלות לנו ביוקר, כיוון שלא נספיק לחסוך עבורם ונאלץ להשתמש בכלים יקרים כמו אשראי. כאשר אנו עומדים בפני החלטה הדורשת התחייבות ארוכת טווח לתשלומים או פגיעה בחסכונות עלינו להסתכל קדימה ולוודא כי זהו השימוש הנכון והטוב ביותר בכסף והזמן הנכון להוציאו.
כאשר אנו מתכננים תקציב, אנו מתכוננים לכל מה שניתן לחזות אותו ואפילו למה שלא היה ניתן לחזות שיופיע, כמו קלקול ברכב. הבעיה מתחילה כאשר שוכחים את ההוצאות שחוזרות לפרק זמן מוגבל, כמו למשל הוצאות הקייטנה או הוצאות ליל הסדר. בשני המקרים מדובר בהוצאה לא קטנה, שכאשר היא אינה מתוכננת מראש יכולה להוביל אותנו לאוברדרפט.
איך עושים את זה נכון? ניהול תקציב לוקח בחשבון את התרחישים השונים, את הרצון להשתדרג ולהגשים חלומות, ואת העובדה שלא בכל החודשים ההוצאה שלנו זהה. בכדי לקבל החלטות שלא יפגעו בעתיד הכלכלי שלנו, עלינו להכניס כמה שיותר רכיבים לתמונת המצב ורק אז לבחון את השפעתה הכלכלית של ההחלטה שלנו.
כדי לעשות זאת, חשוב לעבור על תדפיסי אשראי משנים קודמות ולנסות למצוא בהם את ההוצאות ששכחנו להכניס בתכנון המקורי. כשבונים תקציב לטווח ארוך, חשוב לקחת גם את המקרה הגרוע ביותר ולראות האם גם אז אנו יכולים לעמוד בהתחייבות.
האם אתה מתמודד עם קושי או בורח ממנו?
אחד המשפטים הנפוצים ביותר אצל מי שניסה לנהל תקציב ולא הצליח לצמצם את החוב הוא "קיצצנו כמה שיכלנו, אי אפשר יותר." המשפט הזה מעיד הרבה פעמים על מי שניסה להצטמצם באיזור הנוחות שלו אך לא העז לעשות קיצוץ קיצוני בכדי להשיג את השיפור הכלכלי המיוחל.
כאשר אין חרב שמונחת מעל ראשנו, כמו למשל סירוב קבלת האשראי שלנו וחזרת צ'קים, אנחנו מרשים לעצמנו לקצץ רק במעט, ולכן לא מצליחים לסגור את המינוס. יתרה מכך, כאשר מגיעה הוצאה לא מתוכננת, היא מרגישה כמו מכה בבטן וגורמת לשחרור כל ההגבלות.
לא רק היקף הקיצוץ חשוב בכדי לצאת מהמינוס, אלא גם באילו סעיפים הוא מיושם. אחד המקומות שבהם ממהרים לקצץ הוא החיסכון. הקיצוץ בחיסכון מקטין עוד יותר את הבטחון הכלכלי של המשפחה ומגדיל את הריביות על אשראי שנלקח על ידה, ולכן מעמיק בסופו של דבר את העול הכלכלי.
אנחנו נוטים לברוח מקושי על ידי אמירה ש"לי זה לא יקרה". בין אם מדובר בהתדרדרות כלכלית הנגרמת עקב התנהלות לא נכונה, ובין אם מדובר בתרחישים כמו פיטורין או פרישה מוקדמת. הרצון להמנע מקושי גורם לנו לרצות להאמין שדברים רעים יפסחו עלינו, ולכן אנו לא נערכים להם. כאשר לא מסתכלים על כל התרחישים, המפחידים שבהם עלולים להתרחש ולהוביל אותנו לקושי אמיתי.
איך עושים את זה נכון? קודם כל צריך להבין שהמצב כבר קריטי ושכעת צריך לקצץ את ההוצאות באופן משמעותי ועד לנקודה שבה הן קטנות מההכנסות. חשוב להבין שכבני אדם ניחנו ביכולת להסתגל לכל מצב, ולכן תוך תקופה של חודשים בודדים המצב שנראה בלתי אפשרי עשוי אפילו להרגיש די בנוח. עם זאת, כדאי לבחון מתי לפי התכנון הכלכלי שלנו אנו עתידים לסיים את החובות ולהתחיל להעלות בהדרגה את רמת החיים והחסכון שלנו, בכדי לייצר אור בקצה המנהרה.
כאשר מתכננים תקציב, כדאי לחשוב גם על התרחישים השליליים ביותר ולהערך להם כלכלית. כך למשל, אם קיימת סבירות שנצא לפרישה מוקדמת או אם התחום בו אנו עובדים עומד לפני משבר, יתכן שנעדיף להגדיל את החסכונות על חשבון הבילויים כדי לאפשר מרווח נשימה אם התרחיש יתממש.
עלינו להבין כי החסכון חשוב, וכי בו אסור לגעת אלא במקרה קיצוני בלבד. ללא שינוי בדרכי החשיבה החסכון יבלע במינוס כלא היה תוך פרק זמן קצר, בעוד שכאשר משנים את דפוסי החשיבה, החסכון יכול להפוך לגרעין לעצמאות כלכלית.
נקודות העיוורון התקציביות יכולות לתסכל את כל מי שניסה לנהל תקציב אך לא הצליח, אך שפיכת אור עליהן יכולה לגרש אותן ולאפשר למי שיבחר להסתכל למציאות בעיניים, להבין את ההכנסות, ההוצאות, התכנונים העתידיים והדרך הנכונה לצאת מהמינוס.
הכותב הוא מנכ"ל חברת "יבולים " המתמחה באימון וייעוץ כלכלי למשפחות ולעסקים
לפנייה לכתב/ת 
