סיפור הפרברים: מאיפה צצו השכונות האחידות?

הדימוי שכולנו מכירים מסרטים אמריקאיים משנות ה-50, שמציג את בתי הפרברים בצורה זהה לחלוטין, לא פסח על ישראל. יותר ויותר פרויקטים של בתי מגורים נבנים בשנים האחרונות על בסיס מראה בתים אחיד, כמו גם הרחובות והחצרות - והם מתבססים על בנייה שהייתה נפוצה בכלל עוד בתחילת המאה הקודמת.

עוד בערוץ הנדל"ן :

• הדירות יוזלו? ירידה במחירי הקרקעות במכרזים
• אלופת צמודי הקרקע: ראשון לציון
• בת ים על המפה: מקדמת תוכנית פינוי-בינוי
• מי צריך את תל-אביב? בואו לרמת ישי
  

בסגנון הבנייה האחידה ניתן היה להבחין בעיקר בפרויקטים של שיכוני עובדים בערים ובבתים הקיבוציים. באותן השנים מטרת המראה האחיד הייתה לענות על צרכים של חיסכון בעלויות התכנון והבנייה, בנייה מהירה ושמירה על אחידות ושוויון בין הדיירים.

במהלך שנות ה-70 חלה עלייה ברמת החיים של מעמד הביניים, שגררה אחריה עזיבה של האוכלוסיות החזקות את עיירות הפיתוח. לאור המגמה והצורך שעלה בחיזוק אותן עיירות, הגה משרד השיכון פרויקטים של "בנה ביתך". במסגרת פרויקטים אלה הופשרו קרקעות רבות לבנייה פרטית, ולכל דייר ניתנה האפשרות לבנות את ביתו כראות עיניו - בהתאם למגבלות ההנדסיות של האזור.

שנים אלו התאפיינו בחיזוק השאיפה והלגיטימציה לערכים, כגון אינדיבידואליות, ערך אסתטי בתחום המגורים ואיכות חיים - שהוגדרה בבית קרקע עם חצר. אלא שלאורך הזמן הפכו שכונות "בנה ביתך" לבמה להצגת סמל סטטוס, שהתבטאה באוסף של מבנים בעלי עיצוב יתר, והאדריכלים תיארו אותם כטעם רע, צעקנות וולגריות.

הבנייה העצמית אינה זולה יותר

עד מהרה נוכחו הדיירים לדעת כי הבנייה העצמית אינה בהכרח זולה יותר, והיא גובה עמה מחיר יקר של תהליכי בנייה מורטי עצבים ומותחי תקציבים. התשובה לא איחרה להגיע בצורת שכונות חדשות, שנבנו תחילה בעיקר ביישובים קהילתיים, ולאחר מכן גם בפרברים. השוני העיקרי היה בעיקרון שהוביל לבניית השכונות הללו - תכנון מוקדם של מספר דגמים, אשר מתוכם יכול הדייר העתידי לבחור בדגם שעונה על צרכיו באופן המיטבי.

כך נוצרה שוב אחידות בין הבתים, טרנד שמוביל כעת את הבנייה החדשה בערים מתפתחות, ביישובים ובהרחבות בקיבוצים רבים. בנייתן של שכונות המשלבות מספר קטן של דגמים, ואף דגם חוזר לכל בתי השכונה, פשטה עד מהרה בכל הארץ, בעיקר בערי וביישובי הפריפריה ובשכונות החדשות בפרברי תל-אביב.

"בשנים האחרונות ניתן לראות מגמה הולכת ומתפתחת בישראל של חזרה לבניית שכונות מגורים, על בסיס מראה אחיד של הבתים, הרחובות והחצרות", אומר ל-ynet ערן חמו, מנכ"ל קבוצת "אלוקל", המתמחה בפתרונות משלימים למעטפת הבית. "בערים רבות, ביישובים מתפתחים ובהרחבות קיבוצים ניתן לראות בבירור שכונות שלמות בעלות מראה אחיד, שבא לידי ביטוי במעטפת החיצונית של הבתים - גדרות זהות, מעקות זהים, חיפויים זהים של הקירות, פרגולות זהות, הצללות זהות וכדומה".

שכונה אחידה ברחובות. מגמה הולכת ומתפתחת(צילום: האדריכלית קורין שוורץ)

מודיעין, מאחורייך

יש שיטענו כי הבנייה האחידה מנטרלת כל ייחודיות וטעם אישי, ואינה מאפשרת לאנשים לבטא את עצמם ואת טעמם בבית הפרטי שלהם. אלא שבתגובה יאמרו אדריכלים ומהנדסים רבים כי לבנייה האחידה יש יתרונות רבים, שעולים על החסרונות, וכי גם בתוך שמירה על אחידות - יש מקום לייחודיות.

"מודיעין היא ללא ספק החלוצה בתחום הבנייה האחידה", מסביר חמו, "ואחריה הגיעו עוד ערים רבות כגון יוקנעם, נהריה, כרמיאל, עכו, כפר סבא ועוד - שהבינו את היתרון המרכזי בבנייה אחידה. אחידות יכולה ליצור תחושה של סדר, טיפוח, ניקיון, שוויון, קהילה ושייכות, והיא יכולה לתרום רבות למעמד העיר ולתחושת היוקרה".

לדבריו, "תחושת היוקרה יכולה לעזור בשיווק שכונות חדשות בערים מתפתחות וליצור תחושת פטריוטיות ורצון של התושבים לשמור על האופי. בערים מסוימות מעורב אפילו ראש העיר בעצמו בבחירת הצבעים, ובמקומות אחרים יש הנחיה ברורה של מהנדס העיר לגבי הפרגולות, ההגדרות והעיצוב".

במודיעין, שכל השכונות בה בנויות על בסיס דגמים אחידים, גם רואים את היתרונות שמביא עמו המראה האחיד, ומסבירים את הקונספט שהוביל לבניית העיר. "את מודיעין תכננו כבר לפני למעלה מ-20 שנה. באותה התקופה הוחלט שאחד הדברים שייחדו אותה הוא חיפוי אבן על המבנים - והיום חיפוי האבן הוא סממן שקיים בכל העיר", מספרת ל-ynet מיכל בן שבת, מנהלת מדור מחלקת בינוי ופיתוח מודיעין.

לדבריה, כאשר כל העיר נראית אחידה, לא נוצרת סטיגמה על שכונה מסוימת, למשל שהיא יפה יותר או פחות משכונות אחרות, וכך ניתן להימנע מקטלוג אוכלוסיות על פי שכונות מגורים. בנוסף, היא אומרת, "האחידות והתכנון שמאפיינים את העיר יוצרים מראה נקי ויפה, וניתן להבחין בהקפדה גבוהה על האסתטיות - שמעלה את יוקרת העיר".

מודיעין. שמירה על האסתטיות מעלה את יוקרתה(צילום: אוהד צוינגרברג)

יקנעם: גגות ירוקים וערך נדל"ני גבוה

ביקנעם, לדוגמא, הגדירו ראש העירייה, סימון אלפסי, ומהנדס העירייה, מייק סקה, לבנות את שכונת הווילות החדשה בעיר עם גגות אחידים ירוקים לכל הבתים בשכונה. "עוד בראשית כהונתי כראש המועצה, ולאחר מכן כראש עיר, קיבלתי החלטה להקים ביקנעם שכונות ייחודיות ולשלב בנייה רוויה לצד בנייה נמוכה, וכך למשוך אוכלוסייה צעירה ואוכלוסייה משפרת דיור", מסביר אלפסי.

לדבריו, "כל קבלן חויב אז ב-30%-50% אבן בחזיתות ובגגות רעפים דומים, ובזכות זאת יש כיום שלוש שכונות ייחודיות בעיר. התחלנו עם השכונות 'יערה' ו'אלונים', תוך שאנו מקפידים על בנייה רוויה איכותית, וכשראינו שהשכונות מבוקשות - החלטנו ללכת על פרויקט ייחודי ולהקים שכונה עם גגות ירוקים, שבה נשמור על צביון בנייה רוויה ואיכותית בגוון אחד".

עוד מוסיף אלפסי כי בפרויקט זה, ב-50%-100% מהבניינים יש אבן בחזית - מה שהפך את השכונה לבעלת ערך נדל"ני גבוה. "בזכות הבנייה האחידה אנו שומרים על צביון כפרי ונותנים שירותים של עיר", הוא אומר. "על מנת לשמור על צביון כזה ועל סביבה ירוקה, אנו לא בונים גורדי שחקים בעיר - אלא מתכננים בנייה שתשתלב בתוך הטבע הסובב את השכונות".

שכונה עם בנייה אחידה ביקנעם. מושכת אוכלוסייה משפרת דיור(צילום: דוברות עיריית יקנעם)

עלייה בביקושים ותחושת אכפתיות

מייק סקה, מהנדס העיר יקנעם, סבור שהאחידות יוצרת תחושת שייכות בקרב התושבים. "לכל השכונות ביקנעם יש הנחיות תכנוניות אחידות, לשם שמירה על אופי ארכיטקטוני דומה. כך, לדוגמא, בשכונת הגגות הירוקים, לכל הבניינים יש אותן כמויות של גגות משופעים, ולכל מתחמי המגורים הוגדרו גדרות אחידים בגובה ובנפח", הוא אומר.

סקה נותן גם כמה טיפים לשמירה על ייחודיות: "למרות ההגבלות, התושבים עדיין יכולים לשמור על ייחודיות בביתם. על אף שהגדרנו מספר תנאים שצריך לעמוד בהם, אין הגבלות לגבי החומרים מהם יהיו עשויים. כך, חלק מהגגות יהיו מרעפים, חלק ממתכת וחלק מעץ - אבל המאפיין המשותף לכולם הוא הצבע הירוק. לכל בית יש אופי משלו, התואם לדיירים ומתבטא במראה החזית שלו - בדרך הנחת האבנים, בחלונות, בסגנון הווילונות, בסוג הדלתות, והמגוון בתוך האחידות הוא עצום. אנחנו קבענו את האחידות והדיירים קבעו את האופי".

שכונת הגגות הירוקים ביקנעם. הדיירים קבעו את האופי(צילום: דוברות עיריית יקנעם)

מראה נקי, יוקרתי וחדשני

דורון שוורץ, אדריכל במחלקת ההנדסה של עיריית מודיעין, מעניק אף הוא טיפים לשמירה על ייחודיות בתוך סביבה אחידה. "אחידות יכולה ליצור שעמום, ואם חוזרים על המאפיינים יותר מדי פעמים - ניתן לאבד את הזהות ואת הייחוד האישי", הוא מסביר. "אני בהחלט מאמין שניתן לבטא יצירתיות גם במבנה חזרתי. זה תלוי במתכנן ובחופש הפעולה שהוא יוצר לעצמו, תוך השתלבות במרקם העירוני ובמסגרת ההגבלות.

שוורץ ממליץ למי שמעוניין להדגיש את הייחוד שלו, ליצור גיוון באלמנטים מאפיינים של הבית. לדבריו, ניתן להשתמש בצבע שונה לקירות הבית - ולהתקין פרטים ותוספים מיוחדים, כמו תיבת דואר מקורית, צמחייה וגינון שונים, ריצוף צבעוני ועוד.

"הבנייה האחידה לא צריכה לבוא במחיר של אסתטיקה ועיצוב", מסכם חמו. "חובה על כל אדריכל ומהנדס למצוא את האלמנטים העיצובים האיכותיים והגמישים ביותר, כך שגם אם הקו המנחה הוא אחיד - ניתן לזהות באופן מיידי מראה נקי, יוקרתי וחדשני".

שכונה אחידה בצור יצחק. לא במחיר של אסתטיקה ועיצוב(צילום: חיים כהן יגאל ליפשיץ אדריכלים)