ג'ון דמיאניוק, פושע המלחמה הנאצי, מת בגיל 91

ג'ון דמיאניוק, אשר הואשם בישראל באחריות לרציחתם של אלפי יהודים בשואה, הועמד למשפט בישראל - נידון למוות - אבל זוכה מחמת הספק בערעור בבית המשפט העליון - מת היום והוא בן 91. כך הודיעה בצהריים (שבת) משטרת בוואריה עילית. הוא מת בבית זקנים ליד כלא רוזנהיים, שם שהה שנתיים במאסר, בגין סיוע לרצח 28,060 יהודים בסוביבור, בעת שעבד כשומר במחנה המוות.

דמיאניוק נולד בסמוך לעיר קייב, בירת אוקראינה. ככל הידוע גויס לצבא הרוסי בתחילת שנות ה-40 ונפל בשבי הצבא הגרמני בשנת 1942. זמן קצר לאחר שנשבה, התנדב לשרת ביחידות ה-SS ולקח חלק במשימות שונות במספר מחנות ריכוז והשמדה, ביניהם סוביבור וטרבלינקה.

דמיאניוק על אלונקה, בבית משפט בגרמניה(צילום: MCT)

בשנת 1952 הגיע דמיאניוק לארצות הברית כפליט אוקראיני. התגורר במדינת אוהיו ועבד כמכונאי במפעל "פורד". בשנת 1975 דווח למדור הישראלי לגילוי פושעים נאצים על קבוצה של כ-70 איש מבני העם האוקראיני שנחשדו בהשתייכות ליחידות ה-SS. בדיקה העלתה את החשד כי דמיאניוק אשר נמנה על קבוצה זו, הוא למעשה "איוון האיום" (איוון "גרוז'ני") ששירת בכוחות העזר של ה-SS במחנה סוביבור ולאחר מכן בטרבלינקה.

"איוון האיום" נודע באכזריות שבה נהג כלפי האסירים היהודים ובמקרי הרצח הרבים שביצע במו ידיו. זהותו של דמיאניוק נבדקה ואומתה על ידי מספר ניצולי שואה ששרדו את מחנות המוות. הממצאים הועברו לרשויות בארצות הברית. חקירת דמיאניוק על ידי האמריקאים העלתה סתירות מהותיות בהסברים שמסר לגבי המקום בו שהה בזמן בו בוצעו המעשים המיוחסים ל"איבן האיום". החקירה הובילה להליך משפטי בארצות הברית ובשנת 1981 קבע בית המשפט האמריקאי כי דמיאניוק הוא אכן "איוון האיום" וכי שיקר בבקשת ההגירה שהגיש לארצות הברית. אזרחותו האמריקאית נשללה ממנו ואפשר לישראל לבקש את הסגרתו.

דמאניוק במשפט בישראל, ב-1987(צילום: לע"מ)

בשנת 1986 הוסגר דמיאניוק מארצות הברית לישראל. ביולי 1987 נפתח משפטו בבית המשפט המחוזי בירושלים בפני השופטים צבי טל, דב לוין ודליה דורנר. את התביעה הוביל עורך הדין מיכאל שקד ואילו דמיאניוק יוצג על ידי עורך הדין יורם שפטל. במרכז המשפט עמדה השאלה האם ג'ון דמיאניוק הוא אכן "איוון האיום". כראייה המרכזית שימשה "תעודת טרבניקי" – תעודת השירות של דמיאניוק ב-SS. דמיאניוק טען כי מדובר בטעות בזיהוי וכי לא היה כלל בטרבלינקה, אלא רק שימש כשומר - "וכמן" - במחנה ההשמדה סוביבור. "איוון האיום", לטענת דמיאניוק, נרצח כבר בשנת 1943. בתום הליך משפטי סוער ואמוציונלי נדחו טענותיו של דמיאניוק על ידי בית המשפט והוא נמצא אשם בכל הסעיפים שיוחסו לו. באפריל 1988 גזרו עליו השופטים גזר-דין מוות.

דמיאניוק ערער לבית המשפט העליון. ביולי 1993 פסקו חמשת שופטי בית-המשפט העליון אשר ישבו בדין פה אחד, כי דמיאניוק זכאי מחמת הספק בזיהויו. למרות עדויות הניצולים, זוכה דמיאניוק על סמך מסמכים של הקג"ב שנמצאו בארכיונים בברית המועצות. במסמכים הופיעו עדויות שנגבו לאחר מלחמת העולם השנייה ושבהן מוזכר שם אחר של "איוון האיום" מטרבלינקה, ולא שמו של דמיאניוק.

דמיאניוק על אלונקה בדיונים הראשונים במשפטו בגרמניה(צילום: AFP)

בית המשפט סירב להרשיע את דמיאניוק בשל שירותו כשומר במחנה סוביבור ובמחנות אחרים כיוון שההאשמה לא הופיעה בכתב האישום המקורי. בספטמבר 1993, פחות מחודשיים לאחר זיכויו מחמת הספק, הועלה דמיאניוק על מטוס בחזרה לארצות הברית. עם שובו לארה"ב, הוחזרה לדמיאניוק אזרחותו האמריקנית.

משרד המשפטים האמריקני המשיך בחקירה נגדו, בעקבותיה נפתח מחדש ההליך לשלילת אזרחותו של דמיאניוק וגירושו לאוקראינה. בית המשפט האמריקני קיבל את טענת משרד המשפטים כי דמיאניוק היה שומר במחנות השמדה ותרם למותם של אלפי יהודים וצוענים. בית המשפט קבע כי דמיאניוק מסר פרטים כוזבים על-אודות עברו והשיג במירמה את אישור ההגירה לארצות הברית ואת האזרחות האמריקאית, ועל כן שלל את אזרחותו. בעקבות ההחלטה החל תהליך משפטי נוסף לגירושו של דמיאניוק מארה"ב.

ארה"ב פנתה למספר מדינות, ביניהן ישראל ופולין, במטרה לברר אם ירצו לבקש את

 הסגרתו. ב-2009 הוציאה גרמניה צו מעצר נגדו לקראת העמדתו לדין על תקופת שירותו בסוביבור. עורכי דינו טענו כי מצב בריאותו אינו מאפשר את הסגרתו, אולם שלטונות ארה"ב דחו את הטענות ובמאי 2009 הוסגר דמיאניוק לגרמניה.

בנובמבר 2009 החל משפטו במינכן, שהופסק שוב ושוב בשל טענות ההגנה למצבו הבריאותי הרעוע של הנאשם, ובשל שלל נימוקים טכניים. במאי 2011 הרשיע בית המשפט את דמיאניוק בסיוע לרצח של כ-28,000 יהודים במחנה המוות סוביבור, בעת ששימש שומר במחנה, וגזר עליו חמש שנות מאסר.

חודשיים לפני מותו הוא הודיע כי יתבע את אחד העיתונים הנמכרים ביותר בגרמניה, ה"בילד". הסיבה: אתר האינטרנט של העיתון כינה אותו "פושע מלחמה" ו"משתף פעולה נאצי", עוד לפני שהורשע במאי.