המפלצת שבתוכי: רעב בלתי נשלט לסקס ולגברים

אנשים שלא מכירים אותי חושבים שאני הילדה הטובה, זאת שגדלה בבית מסורתי, להורים שמרנים ולמשפחה אדוקה. אבל הם לא יודעים שבדיוק בגלל שגדלתי בבועה מגנה כל כך, בדיוק בגלל זה גדלה בתוכי מפלצת. מפלצת שרוצה לדעת את כל מה שאסור היה, ובמיוחד רוצה להכיר את התפוח האסור הזה - גברים. אני הפכתי רעבה לגברים.

עוד בנושא:

גירושין בגלל התמכרות למשחקי מחשב

לא יכול בלי: 5 סימנים שאתה מכור לאהבה

בעלי מכור להימורים. לא אוכל לתמוך בו יותר

התמכרות: סקס נגד הפחד והבדידות

התמכרתי מהרגע הראשון

כל החברים דיברו על סקס וכמה זה נפלא וכמה שזה מבגר. אני עשיתי סקס ראשון רק בגיל 23. לא מתביישת, גאה, כי כשהגעתי כל כך בשלה לסקס הוא היה פשוט מדהים מהרגע הראשון.

אני טרפתי את הגבר הראשון שלי. אהבתי אותו וכל חלק בגוף שלו, כל ליטוף, כל מבט זומם, כל טיפה של זרע. אהבתי את הצורה של הגוף שלו, אהבתי את איך שהכול מתאזן במקום מרכזי אחד בגוף, אהבתי את הידיים שנוגעות בכל מקום ומחפשות משהו רך ללטף, אהבתי את הריח של הגוף שלו, ריח של גבר!

כל כך קשה להגדיר ריח של גבר. זה מין ריח שמשלב סקס, כוח, ביטחון. אוי וכמה שאני אוהבת את הריח הזה, ובמיוחד את הריח שנשאר אחרי הסקס, ריח של זיעה ותשוקה, ריח של אובדן חושים. אבל הוא לא ידע להכיל אותי.

אני פשוט הייתי יותר מדי בשבילו, אז נפרדנו, ואני לתומי חשבתי שאני אצליח בלי סקס, הרי כולם מדברים על זה שנשים יכולות לחיות חודשים בלי סקס. אבל זה שקר! שקר, אני אומרת לכם. לא עברו שבועיים וכבר לא יכולתי יותר. כל גבר שעבר ברחוב, כל גבר שעבדתי איתו, כל אחד שראיתי - רציתי לאכול! לטרוף! לנשק! ללקק ולנשום!

ושם זה התחיל, ההתמכרות שלי לסקס. יש שיגידו שזה דבר רע, לא מוסרי, במיוחד ממישהי כמוני, אבל הם לא יודעים על מה הם מדברים. הצורך במיניות הוא כל כך עתיק בתוכנו שאי אפשר להתכחש אליו. ולא משנה מה החברה אומרת, הוא שם, והוא תמיד יהיה שם. אז לגברים קצת יותר קל כי החברה תמיד הייתה קלה יותר איתם, ואולי זה בכלל המצב כי הם אלו שקבעו את החוקים שלה. אבל אצל נשים, טאבו. כל כך טיפשי.

גברים, נשים וכאב

לא מובן כיצד כוח כל כך גדול נעצר על ידי דעות קדומות, ובשביל מי? ובשביל מה? סקס הוא הכוח שמניע את העולם להתקדם, להמשיך. אילולא סקס אף אחד מאיתנו לא היה פה, ואתם לא הייתם קוראים את זה עכשיו. אז איך דבר כל כך חיוני לאנושות הפך לכל כך אסור? למה להגביל אותו? למה למסגר אותו לפעמים שמותר ופעמים שאסור? למה לקחת משהו כל כך טהור וטבעי, ולהלביש עליו חוקים?

אז אותי כל זה לא מעניין, אני חיה מטבעי וככזאת, אני לא יכולה להפסיק את מה שהטבע דורש ממני לעשות. וכך הכרתי עוד ועוד גברים. חלק טובים יותר, חלק פחות. ובשלב מסוים פשוט הבנתי שאני לא ממצה את עצמי. סקס הוא עולם כל כך גדול. אז ניסיתי את עצמי עם נשים אחרות. ומה שציפה לי שם היה עולם ומלואו של עונג עילאי. אני אומרת לכם, לא יכולתי להפסיק. ומה יותר טוב משילוב של השניים, גבר, אישה ואני?

ופתאום נחשפתי לעולם של כאב, כאב עם עונג. כשאתה רוצה משהו כל כך חזק עד שאתה רוצה שזה יכאב לך כדי להרגיש את תחושת השחרור שנשארת אחרי שהכאב עובר. והעולם המדהים הזה המשיך לחשוף את עצמו אליי. אבל זה לא הספיק לי, תמיד רציתי עוד. והנה אני, שש שנים מאוחר יותר, פשוט לא מסופקת עד הסוף. אתם לא יודעים איך זה מרגיש כשאתה רוצה עוד ועוד ומנסה להגיע לפסגה, שפשוט לא נראית באופק.

איבדתי קשר עם המשפחה

רק לפני שנתיים הבנתי שאני מכורה באמת, מכורה לסקס. ובתור מכורה אמיתית, הגעתי לשלב מסויים שבו התחלתי להרגיש רע עם עצמי. ידעתי שהגזמתי, הפרתי גבולות, איבדתי חברים ובגלל מי שאני נותק גם הקשר עם המשפחה שלי. בהתחלה חשבתי שאפשר לשקר ואף אחד לא ישים לב. זה היה קל יחסית כי במקצועי, אני אחות. פשוט אמרתי להם שאני עובדת הרבה לילות, הרבה משמרות כפולות, פתאום יש הרבה ערבי צוות, וכששאלו עניתי שאין זמן למצוא חבר רציני, כי למי יש?

וכשרצו להכיר לי - דחיתי בנימוס, כי פחדתי שאולי הם יכירו לי בחור שכבר שכבתי איתו. זה נשמע מגוחך, אני יודעת, אבל ככל שאני מתבגרת אני רק מבינה עד כמה העולם הזה קטן, וכבר פגעתי מספיק במשפחה שלי כדי שהם יצטרכו לראות את זה מולם.

שקר, ועוד שקר ועוד שקר. כל כך הרבה שקרים הצטברו האחד על השני, עד שכבר לא ידעתי איזה שקר שייך לאן. ופתאום התחילו להופיע סדקים בסיפורים שאני טווה לכולם. פתאום הרגשתי חשופה מדי. אני חושבת שהם יודעים. אולי מתכחשים, אבל אני לא יכולה להפסיק. פשוט לא יכולה.

ההתרגשות הזאת שלפני, העונג תוך כדי, והשחרור שבסוף. אפילו עכשיו כשאני כותבת את השורות האלה אני חושבת כבר על הפעם הבאה שלי, שכמו שאני מכירה את עצמי לא תהיה עוד יותר מדי זמן. מצד אחד אני כבר רוצה להפסיק, רוצה לנוח, אבל מצד שני, כמה טיפשי מצידי.

סיפורה של גילי פותח את תחרות הסיפורים הקצרים של ערוץ יחסים. גם לכם יש סיפורים על התמכרויות ואובססיות? שלחו אלינו ואולי תוכלו לזכות במנוי לקולנוע לב

לכל העדכונים, כנסו לעמוד המעריצים של ערוץ יחסים בפייסבוק