אמו של פיליפ גלר ז"ל: "חוששת מעונש קל מדי"
לקראת מתן גזר הדין לנער שהודה שדקר למוות את חברו במסיבה ביתית, אומרת האם: "הוא ישתחרר בשנות ה-20 לחייו"
פיליפ גלר בן ה-15 נדקר למוות על ידי חברו במסיבה ביתית בבאר שבע ביום שישי בתחילת יוני האחרון. קצת יותר משבוע אחרי אותו לילה טראגי הונח מכתב בתיבת הדואר של הוריו של גלר. את המכתב כתבה אמו של הדוקר ובו היא מנסה, בפנייה של הורה להורה, לבקש את סליחתה של מרינה גלר. המכתב לא ניתן לה באופן אישי, ולטענת גלר גם לא ניכר בו צער אמיתי. "המכתב פשוט הונח בתיבת הדואר", היא אומרת. "וזה עוד אחרי שהם פרסמו מכתב אחר בתקשורת".
היום (ב') יינתן גזר הדין לנער שדקר את בנה והורשע בהריגה במסגרת עסקת טיעון, אבל בעיני מרינה גלר הוא עדיין רוצח לכל דבר: "אני חוששת שהוא יקבל עונש קל יותר מהמגיע לו והוא ישתחרר כצעיר בשנות ה-20 לחייו. האם זה המחיר לחיי אדם? הסנגורים שלו מדברים על שיקום, אבל למה אני אמורה לדאוג לזה? הוא מחק את הילד שלי מעל פני האדמה.
"בימים הראשונים אמרתי לעצמי שלא מעניין אותי מה יהיה העונש, אבל ככל שהזמן עובר האירוע הזה הופך להיות יותר ויותר בלתי נתפס. ככל שעובר הזמן אני לא מבינה איך זה יכול היה לקרות ולמה. למה בכלל להוציא סכין? עד עכשיו אני לא יודעת. כנראה אין שום סיבה. חשבתי שאולי הם רבו על משהו חשוב. אבל אין. שום דבר".
מכתב האישום עלה כי גלר התארח עם עוד מספר חברים בביתו של הנאשם בלילה שבין 3 ל-4 ביוני בשנה שעברה. בשלב מסוים פרץ ויכוח בין גלר לנאשם, והוא התפתח גם למאבק פיזי. המאבק החל בבית והמשיך בפארק. בתום המאבק הסתגר הנאשם בביתו, ואילו גלר נעמד מחוץ לבית כשהוא מחזיק בידו אבן גדולה, וקרא לנאשם לצאת החוצה מספר פעמים. העימות בין השניים הסתיים בדקירה ובמותו של גלר ביום שלמחרת.
כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:
- תראו מי מדבר: בכיר חמאס במועצת זכויות האדם
- השריפה בבית האבות: מעצר בית לבעלים ועובדיו
- זוג לסביות בקנדה: אם נגורש לישראל נירצח
בימים אלה מרבה מרינה גלר לעלעל בלקט מסמכי בית המשפט שאספה באדיקות ובפרסומים בתקשורת. את המכתב שקיבלה מאמו של הנאשם היא לא נותנת, כי הוא ממוען אישית למשפחה, אך לראשונה היא מצטטת ממנו: "חיכינו לרגע שבו נוכל לפנות אליכם ולהביע את כאבנו העמוק והצער הרב שאנו חשים בנוגע לאירוע הטראגי ולסופו הנורא. השתיקה שנגזרה עלינו כבלה את פינו על אף שמאוד רצינו לומר, להיות, לנחם ולהשתתף בצער. אנחנו המומים, לא מעכלים ולא מבינים כלל איך המאורעות יכלו להגיע לאן שהגיעו.
"זיכרונות. חמישי בערב, יום קודם האירוע, בו פיליפ ובננו היו זמן רב בביתנו. פיליפ עזר לבננו לנכש את העשבייה בחצר ושניהם עבדו בחריצות,
אכלו יחד ארוחת ערב, התבדחו בנוכחותנו ולבסוף יצאו יחד. זיכרונות אלו הולמים בנו ללא רחם. שוב מביעים כאב גדול וצער עמוק ומקווים שתראו ימים טובים יותר".
בין השאר מחזיקה גלר את ספר המחזור של בנה מכיתה ו', שם נכתב עליו: "את צחוקו ניתן לשמוע למרחקים כשהוא נהנה עם החברים. על משחקי הכדור לא מוותר, ובעיות בחשבון בקלות פותר".
על הנאשם, שלמד איתו באותה השכבה, נכתב: "אתלט מוכשר ובכדורגל מצטיין, בכל הפסקה משחק ומארגן. תלמיד טוב, אך לא אוהב ללמוד, וכשהוא מתעצבן לא כדאי לידו לעמוד".
בעיניה של מרינה מדובר כמעט בנבואה שמגשימה את עצמה: "גיליתי את הספר אחרי מה שקרה".
אחיו של פיליפ, אלכס גלר, הוסיף: "אני רוצה שהוא יקבל את העונש המקסימלי. מדובר בעבירה שגובלת ברצח. אדם שעושה דבר כזה צריך להיות בכלא. אמרתי לשופט שכל התלמידים בבית הספר בו אחי למד עוקבים אחרי המשפט הזה. ההחלטה הזו תהיה המצפן המוסרי שלהם ותלמד אותם מהו הערך של חיי אדם".