לשיר אותו בכאב. מקהלת מורן בבית חולים

אני שרה במקהלת מורן מגיל 4. מעבר לשירה, שאני מאוד אוהבת, אחת הסיבות שאני כה מחוברת למקהלה היא שאנחנו משתתפים בהרבה פעילויות חברתיות וקהילתיות חשובות. הפעילות ההתנדבותית בבית החולים שניידר לילדים היא אחת מהן.

הפעם הראשונה שהגעתי עם מקהלת מורן לבית החולים שניידר הייתה לפני ארבע שנים, כשבאנו לשיר בפני הילדים החולים במחלקה האונקולוגית. מאז החוויה הראשונה והמרגשת ההיא, אני מתמידה ומגיעה לשניידר עם המקהלה לפחות ארבע פעמים כל שנה. עבורי זאת חוויה מיוחדת ובכל ביקור אני מרגישה מחדש את העצב והשמחה מתערבבים. אני שרה בשביל לשמח וליצור אופטימיות אבל למעשה אני תמיד מרגישה בסוף שהנתינה חוזרת אלי בעוצמה יותר גדולה של אושר וסיפוק.

במחלקה האונקולוגית, בה אנחנו מתנדבים, יש ילדים ממקומות שונים, דתות ותרבויות שונות, אבל בגלל המצב הנתון - שלרוב אין בו הרבה יופי - כולם נמצאים יחד. כולם אותו הדבר.

לתת. מקהלת מורן בבי"ח שניידר(צילום: עמותת חיים)

בכל ביקור אנחנו עוברים בין כל החדרים במחלקה, ובכל ביקור יש ילדים שמיד משתפים פעולה, מבקשים מאיתנו לשיר שירים שהם אוהבים ושרים איתנו ביחד. תמיד יש גם ילדים שלוקח להם זמן להיפתח ולהצטרף אלינו, אבל אנחנו משתדלים להמשיך לנסות כי אנחנו יודעים כמה שירה יכולה לעזור למצב הרוח. אם ילד לא מצליח לחשוב על שיר שמתחשק לו לשמוע, אנחנו מתחילים לשיר שירים עד שמגיעים לאחד שהוא מכיר או עד שעולה לו חיוך על הפנים. אחד השירים שאני אוהבת לשיר הוא שיר לשלום בערבית בשם "זמנה סלאם" - זמן לשלום.

בפעם האחרונה שהייתי בביה"ח שניידר, נכנסתי לחדר של ילד חולה סרטן בן 8, שהיה רק ארבעה ימים במחלקה. הוא היה עצוב ולא רצה שנשיר לו. שאלתי אותו בעדינות איזה זמר הוא אוהב. לקח לו זמן אבל בסוף הוא שיתף אותי ואמר שהוא אוהב את אייל גולן, אז בחרתי לשיר לו את "צליל מיתר", שיר שהתרגשתי לשיר לו, בעיקר בגלל המילים "לא אל תוותרי, קבלי אותי אלייך, כי כל יום שבא והולך הוא נצח בלעדייך. תראי אותי, כמו ילד שכואב לו. חבקי אותי, אני כבר מתמוטט פה".

(צילום: עמותת חיים)

אחרי ששרתי לו את השיר הוא החל להיפתח, וברגע שחייך אלי הבנתי למה כל כך חשוב שנגיע כמה שיותר לבית החולים. הייתי ממש מאושרת. הילד הזה נמצא בתקופה כל כך קשה בחיים שלו ואני הפכתי כמה שניות מהחיים האלה לרגועות ושמחות יותר. מאז אני חושבת על הילד הזה.

נעמי פארן, המנצחת של מקהלות עמותת מורן, אומרת לנו תמיד שהשירה היא דרך חיים, שיש בה כוח מרפא ושהיא יכולה להוציא את הרגשות והעוצמות שבנו. זה בעצם מה שאנחנו רוצים להעביר לילדים. אני מקווה שאנחנו מצליחים.

(צילום: עמותת חיים)

אין לי ספק שאחרי שאסיים את לימודי בבית הספר ואצטרף לאנסמבל הבוגרים של עמותת מורן אמשיך לבוא ולשיר במחלקה, כי כשאני נכנסת לשניידר כל הדאגות שלי נשארות בחוץ ואין מאושרת ממני לשמח את הילדים שנמצאים בתקופה כה כואבת בחייהם.

הפעילות עם הילדים בבית החולים שניידר נערכת בחסות עמותת חיים , הפועלת למען ילדים חולי סרטן בישראל

נופר קרבס בת ה-16 שרה במקהלת מורן  12 שנים

• בואו גם אתם לעשות קצת טוב! הצטרפו למאות אלפי האנשים שעשו מעשים טובים בלמעלה מאלף פרויקטים שיתקיימו ביום מעשים טובים, 20 במרץ 2012. להרשמה לחצו כאן 
  

• "יום מעשים טובים" בפייסבוק - לחצו כאן 

• רוצים להירשם להתנדבות  במשך כל השנה, בכל מסגרת שתבחרו? אתם מוזמנים לפנות לעמותת "רוח טובה"

  טלפון: 9093*