8 שנות מאסר לנער שדקר למוות את פיליפ גלר
בית המשפט המחוזי בבאר שבע חתם את פרשת הריגתו של הנער פיליפ גלר בעיר בקיץ האחרון. "חרף גילו הצעיר של הנאשם, אין מנוס מלהקשיח את הלב", הכריז השופט. אמו של הקרבן הביעה את אכזבתה: "זה מסר לציבור שמותר להרוג"
שמונה שנות מאסר בפועל ושנתיים על תנאי - זה העונש שגזר בצהריים (יום ב') שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע מרדכי לוי, על הנער שהורשע בהריגתו של פיליפ גלר בן ה-15 במסיבה ביתית בבאר שבע בתחילת יוני האחרון. "התלהטות היצרים היא עניין של יום ביומו ויש להעביר מסר מרתיע לציבור", הסביר השופט את החלטתו להחמיר עם הדוקר. בית המשפט עיכב את ביצוע העונש לבקשת הסניגורים, כדי להעניק להם שהות לערער לבית המשפט העליון ולנסות לבטל את עונש המאסר בפועל ולאמץ את המלצות שרות המבחן.
עוד בערוץ החדשות של ynet:
עדות: "חשבנו שהוא ייכנס ויחסל אותנו אחד אחד"
ג'לג'וליה: תינוקת נשרפה למוות, אחיה ואמה נפגעו
פרס בברכה לאיראנים: "התנערו מהדיקטטורה"
בהחלטתו, כתב השופט לוי כי "חרף גילו הצעיר של הנאשם, אין מנוס מלהקשיח את הלב, לסטות מהמלצות שירות המבחן לנוער ולהשית על הנאשם ענישה מוחשית, מאחורי סורג ובריח, בהתחשב באינטרס הציבורי של ההגנה על שלום הציבור ושל הרתעת הנאשם".
עם זאת, ציין, לנוכח אינטרס השיקום - שיקול מרכזי ביחס לקטינים - הוא לא ימצה עמו את הדין ויגזור עליו עונש מאסר מתון יחסית. עוד הורה השופט על פיצוי בסך 40 אלף שקלים להוריו של גלר. "יש להעביר מסר מרתיע לציבור, על מנת שיהיה ברור לכל כי דקירה בסכין עלולה להיות קטלנית ולקפח חיים, בייחוד עת האלימות גואה ומחמירה במחוזותינו והתלהטות היצרים היא עניין של יום ביומו", הדגיש.
מרינה, אמו של פיליפ, הביעה אכזבה נוכח החלטת בית המשפט. לדבריה, "המסר שעבר הוא שמותר להרוג, זה המסר של השופט וזה ברור לי לחלוטין. הוא מקבל שמונה שנים והם עוד רוצים לערער, אולי שייתנו לו שנה, אולי שישחררו אותו כבר עכשיו, זה בדיחה. אחר-כך מורידים שליש ומה יישאר ואיפה הילד שלי?"
האם הוסיפה: "זה שופט שאין לו מצפון, הוא נותן מסר לכולם שמתור להרוג, זה לא עולה יקר, קצת לשבת בכלא ואז לצאת. שאלתי את השופט איזה מין עונש היה נותן אם זה היה הבן שלו". אירנה, דודתו של פיליפ הצטרפה לביקורת. לדבריה, "מדובר בקרקס ישראלי, זה עונש קל מדי ולא הוגן. פותחים את הדרך לרצוח אנשים סתם ככה ונותנים לגיטימציה לרצח".
במהלך הדיון, סיפר הדוקר על חייו לפני האירוע ועל חברותו הטובה עם המנוח. "לא האמנתי שזה ייגמר בצורה כזאת. חשבתי שנחזור לבית ספר ונשלים והכול יהיה רגיל. ... לא חשבתי על ההשלכות למעשיי", אמר.
כדורים, בכי וחלומות על האירוע
הוא הוסיף כי לילותיו אפופים בכי וחלומות על האירוע, וכי הוא נוטל כדורים כדי להירדם ולהתמודד עם התקפי חרדה. הנער המורשע ביקש סליחה מהמנוח וממשפחתו, אך אמר כי הוא אינו מצפה שיסלחו לו, וכי אינו סולח לעצמו. הדוקר הגדיר את התקופה שבה שהה בכלא כתקופה הנוראית בחייו, שבה נתקל באלימות כלפיו ואף סבל בעצמו מניסיון דקירה.
"בהמשך חיי אני רוצה להשתקם ולהיות בסוף מועיל לחברה. להיות משהו טוב בעולם הזה, לכפר כמה שאני יכול על הדבר הנורא שעשיתי. אני רוצה לשלם על מה שעשיתי", סיכם.
טרם הקראת גזר הדין, אמרה אמו של פיליפ כי אם הדבר היה תלוי בה, היא לא הייתה מקבלת את הסדר הטיעון, שבו הורשע הנער שדקר את בנה למוות. לדבריה, "לא הייתה לי ברירה, זה יכול היה להימשך שנים ואני לא יודעת אם הייתי יכולה לשרוד את זה. להורים של רוצח בני יש בן חי שיוכל להתחתן ולהביא ילדים, הבן שלי מת".
בבית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע ביקשה פרקליטות מחוז דרום מבית המשפט להטיל על הנער שהורשע בהריגה עונש מאסר דו-ספרתי בפועל. אך פרקליטיו של הנאשם, עורכי הדין תומר אורינוב ופאולה ברוש מהסנגוריה הציבורית אמרו כי "מרשנו הביע חרטה עמוקה וביקש את סליחת משפחת המנוח. אנחנו מקווים שבית המשפט ייתן את המשקל הראוי גם לשיקולי השיקום ולנסיבות המיוחדות של המקרה הטרגי והמיוחד הזה".
לאחר גזר הדין, הוסיף צוות ההגנה כי "גם אנחנו וגם הנאשם ומשפחתו מביעים צער על הטרגדיה, אנו חושבים שבית המשפט החמיר עם הנאשם, שירות מבחן אמר כי יש להטיל עליו עונש של מעון נעול ובית המשפט החמיר עמו. נגיש ערעור לעליון, הבענו צער ולבנו עם משפחת המנוח". בית המשפט עיכב את ביצוע עונש המאסר בפועל.
דקירה שהפכה להריגה
בכתב האישום המתוקן עם החתימה על עסקת הטיעון הושמט מקרה שבו תקף הנער המורשע את גלר בעבר. גלר התארח עם עוד מספר חברים בביתו של הדוקר בלילה שבין 3 ל-4 ביוני. בשלב מסוים פרץ ויכוח בין גלר לנער, שהתפתח גם למאבק פיזי. המאבק החל בבית והמשיך בפארק. בתום המאבק הסתגר הנער בביתו ואילו גלר נעמד בחוץ כשהוא מחזיק בידו אבן גדולה, וקרא לנער לצאת החוצה מספר פעמים.
לאחר מספר ניסיונות של הנער המארח להרחיק את המנוח מביתו, בין היתר באמצעות איום כי ידקור אותו בסכין שאחז בידו, נותר גלר בחצר הבית, כשהוא מחזיק באבן. לפי כתב האישום, הנער יצא אל גלר כשהוא אוחז בסכין גדולה, לפת אותו והצמיד את הסכין לצווארו, כשהוא שב וקורא לו לעזוב את המקום. גלר אמר לנער ש"אם הוא גבר", יניח את הסכין, והם "ילכו מכות בלי כלום". גלר הניח את האבן על אדן החלון והראה לנאשם שידיו ריקות. הנער המשיך לאחוז בסכין, נכתב באישום, וחברו ניסה להוציא את הסכין מידו. בשלב כלשהו הסכין נפלה על הרצפה, והחבר דרך עליה על מנת למנוע ממנו להרימה. למרות זאת, הוא נטל את הסכין.
החברים שנכחו בחצר הבית והיו עדים למתרחש ניסו להרחיק את גלר מהבית, ובמקביל להרחיק את הנער ממנו, אך גלר, שבשלב כלשהו לקח שוב את האבן לידו, לא עזב את חצר הבית, והתיישב על המדרגות בחצר. בשלב זה נכנס הנאשם אל הבית, לקח מהמטבח סכין גדולה באורך של כ-20 סנטימטרים, ויצא אל החצר. "תעוף מפה, צא לי מהבית", צעק לעבר גלר לאחר שאחז בו בכוח וגרר אותו במורד המדרגות. לפי כתב האישום המקורי, הוא הצמיד לצווארו את הסכין תוך שהוא מאיים עליו כי ידקור אותו אם לא ייצא מביתו.
גלר אמר לנער שהוא יוצא, אך אז הסתובב והטיח את האבן שהחזיק בידו לעבר פניו של הנער. האבן פגעה בפניו ופצעה אותו. בשלב זה דקר הנער את גלר באזור המפשעה ומעוצמת הפגיעה חדרה הסכין לבטנו. גלר קרס על הקרקע כשהוא מדמם, ולבסוף מת. בשל מיקום הדקירה, לא ניתן היה להוכיח כוונת רצח, ולכן הואשם הנער בהריגה בלבד.
קצת יותר משבוע אחרי ליל הרצח, הונח מכתב בתיבת הדואר של הוריו של גלר. את המכתב כתבה אמו של הדוקר ובו ניסתה בפנייה של הורה להורה, לבקש את סליחתה של מרינה גלר. המכתב לא ניתן לה באופן אישי, ולטענת גלר גם לא ניכר בו צער אמיתי. "המכתב פשוט הונח בתיבת הדואר", אמרה. "וזה עוד אחרי שהם פרסמו מכתב אחר בתקשורת".
לפנייה לכתב/ת 
