בתי הספר והגנים באמת מוכנים מול הטילים?

רגע לפני פתיחת שנת הלימודים, כשהדהוד תופי המלחמה כבר נשמע ברקע, בשלטון המקומי מבטיחים ש"בעיקרון בתי הספר ערוכים ומוכנים לעתות חירום", כך לפחות על פי נחום חופרי, הממונה על תיק החינוך ברשויות, וראש עיריית רעננה. אך בשטח מצטיירת לעתים תמונה שונה, במיוחד ברשויות המקומיות שקופתן ריקה. זאת בעוד פיקוד העורף ממליץ אך לא פועל ליישום, משרד החינוך "פועל על פי ההנחיות" והרשויות המקומיות ממתינות לתקציבי ממשלה כדי לשפר את איכות המיגון.

העורף נותר מאחור - כותרות אחרונות ב-ynet:  

מסירים אחריות: הרשויות 'רשאיות' לבדוק מקלטים

עורף חשוף ופגיע. זה מה שמחכה לשר דיכטר

האיום מתגבר, אבל מי יפתח לכם את המקלט?

על פי נוהלי משרד החינוך ופיקוד העורף בכל מוסד חינוכי, בית ספר או גן ילדים יש מקלט או חדר ביטחון ומדי שנה נערכים תרגולים שוטפים. אך במספר בתי ספר המבנים מיושנים מאוד והמקלוט לא מספק. במוסדות אלו ההנחיות הן שבשעת חירום הלימודים יתקיימו בשתי משמרות. אך אנשי חינוך רבים טוענים שבכל מקרה שתפרוץ מלחמה מומלץ לבטל את הלימודים.

הגנים הישנים - לא מוכנים

בגן עינת שברחוב הנרי הרץ בלוד אין מקלט. בשעת חירום ייאלצו יותר מ-30 ילדים לצאת לחצר או ללכת למקלט בבניין הסמוך, המשרת גם את דיירי הבניינים הקרובים. הדרך אליו, אגב, כוללת מדרגות ושער חשמלי. "מדובר בגן ילדים מאוד ישן, בן עשרות שנים", אמרה הגננת, דבי וקנין. "בקיצור ולעניין, אנחנו ממש לא מוגנים".

לדברי וקנין, העירייה והורי הילדים מודעים למצב, "אבל אין מה לעשות", היא אמרה בייאוש. "פשוט אין מרחב מוגן, אני לא אשקר, אני מאוד מפחדת שמא יקרה אסון. אני לא יודעת איך כולם יצליחו להיכנס למקלט, אבל אני מקווה מאוד שלא ניאלץ לדעת". עוזי משיח, אף הוא תושב העיר, שליווה את בנו בן הארבע לגן, אינו מודאג. "אני מודע לעובדה שאין בגן מקלט או מרחב מוגן מסודר, אבל זה לא הטריד אותי עד כה, כי הטילים לא יגיעו ללוד".

שני גני ילדים נוספים באזור, האחד בלוד והאחר ברמלה, מתנהלים אף הם עם קירות שמוגדרים כמרחב מוגן, שאליהם ייצמדו הילדים בעת הצורך. "זה גן מאוד ישן ואין לנו מקלט", אמרה אחת הגננות. "קיימנו לא מעט תרגילים במהלך השנה, העבירו לנו השתלמויות והילדים מודעים לכך שזה המרחב המוגן, אין לנו אלטרנטיבה אחרת". 

תרגיל פיקוד העורף בכפר סבא(צילום: עידו ארז)

אבי קמינסקי, יו"ר איגוד מנהלי אגפי החינוך, מסביר כי במרבית מוסדות החינוך המקלטים בסך הכול ברמה סבירה, התלמידים מתורגלים, אך בבתי ספר גדולים קיימים פערים בין מספר התלמידים לקיבולת המקלט. "לכן במוסדות אלו נקבע שהלימודים יתקיימו במשמרות".

אור יהודה: יש בעיה, אין פתרון

באור יהודה ניכרים בשטח פערים שמטילים בספק את יעילות הגנת הגנים ובתי הספר, על אף שיפוצים שערכו לאחרונה בעיר. "אני יודעת שבגן של הילד שלי ובמספר גנים נוספים בסביבה אין בכלל מקלטים והם אפילו לא מכינים את הילדים למקרה שיקרה משהו", אמרה אתי, אם לילד באחד הגנים. "הבעיה היא שגם בקרבת בתים רבים אין בכלל מקלט ציבורי תקין. אין באור יהודה מודעות או פחד".

תושב נוסף, אבי מלכי, הדגיש כי "המצב באור יהודה גרוע, אבל לא שונה בהרבה מערים נוספות ואין סיכוי שראש עיר שאין לקופת עירו כיסים עמוקים מאוד יוכל בכלל למגן בצורה נאותה את מוסדות החינוך". 

מנהל אגף ביטחון ושירותי חירום בעיריית אור יהודה, קובי אוליאל, אמר בתגובה כי "יחסית לרשויות אחרות בסביבה, לאור יהודה יש מקלטים רבים, 60 במספר, שהוזנחו במשך 40 שנה. ראשי הערים הקודמים לא טיפלו במקלטים כי ביטחון זה לא סקסי, אבל ראש העיר הנוכחי הרים את הכפפה והקים את מחלקת הביטחון האחראית על המִקלוט. דבר ראשון שעשינו זה לפנות ולמפות את כלל המקלטים בעיר והתחלנו לשפץ בתוכנית רב-שנתית החל משנה שעברה. בינתיים שיפצנו באופן מלא שלושה מקלטים והשנה נשפץ עוד שבעה מקלטים".

אוליאל הוסיף כי "פיקוד העורף מודע לבעיה ויודע שאין לה פתרון. עשינו תוכנית מיגון רשותית ובה מיפינו את כל העיר. עברנו בית-בית, רחוב-רחוב וסימנו אם יש או אין מיגון יחד עם פיקוד העורף. כרגע יש לנו 1,700 תושבים ללא מיגון ויחסית לרשויות אחרות זה מצב לא רע. המענה לאותם 1,700 איש מגיע בדמות חניונים תת-קרקעיים הנבנים בימים אלו שישמשו גם כמקלטים. בבתי הספר, המקלטים של העיר ברמה מאוד גבוהה ורוב גני הילדים גם כן במצב טוב. יש גנים בודדים ללא מרחב מוגן".

הדמיית נפילת טיל בכפר סבא(צילום: עידו ארז)

יעקב כהן, מנהל אגף השירות והביטחון בעיריית מודיעין-מכבים-רעות הסביר שכחלק מהערכות לשעת חירום אנשי הביטחון בעירייה מתרגלים במוסדות החינוך באופן רציף אירועי חירום מסוגים שונים, בהם משבר מים, רעידת אדמה, אסון טבע ונפילת טילים. לדבריו, כיוון שמודיעין היא עיר חדשה שנבנתה לאחר מלחמת המפרץ הראשונה, בניית מוסדות החינוך נעשתה על פי התקנים החדשים המחייבים מקלטים גדולים ומרווחים.

"לרוב, המקלטים והמרחבים המוגנים בבתי הספר בכל הארץ הם דו-תכליתיים ובשגרה משמשים את מוסדות החינוך כחדרי פעילות או חדרי מחשבים, ולכן התחזוקה שלהם היא ברמה גבוהה והם לא נעולים או מוזנחים", הסביר. בעת חירום מפנים מייד מהמקלטים את ציוד השגרה ונותר בהם רק ציוד החירום הכולל שירותים כימיים, מאגרי מים, תיקי עזרה ראשונה וקווי תקשורת ואינטרנט. 

ב"קריית חינוך ממלכתית אורט" שבחצור הגלילית יש שני מקלטים. תרגולת שנערכה במקום לפני מספר חודשים הוכתרה בהצלחה, אך אחת התלמידים הבהירה כי "קצת צפוף שם ולפעמים לא כולם מצליחים להיכנס". במבנה השני נמצא מקלט נוסף, שמנוצל בשגרה עד תום. "עושים שם שיעורי ספורט ואמנות, יש שש כיתות במקלט, אבל זה לא מפריע, זה נמצא בצד כשצריכים להיכנס למקלט", סיפר תלמיד כיתה ח'. 

מקלט בית ספר בטירה(צילום: חסן שעלאן)

שלושה בוגרי י"ב - דניאל מבית הספר שמעון בן-צבי בגבעתיים, גל מתיכון חדש בתל אביב ועומרי מעירוני ט' בעיר - סיפרו כי בבתי הספר ערכו תרגיל ירידה למקלטים לפני מספר חודשים, וממנו התברר כי אלו מתוחזקים ונשמרים במצב טוב. עם זאת, הוסיף גל כי "המקלט אצלנו פתוח תמיד כי יש בו כיתת מחשבים וחדרי עריכה. מתייחסים אליו כמו אל כיתה רגילה. אין בו שירותים, אבל זה בסך הכול מקלט שאמור לשמש לתקופה קצרה ולא תחליף למקלט בבית".

המגזר הערבי: אין תרגול, אין מקלט

במגזר הערבי לומדים תלמידים רבים ללא מיגון ראוי. אנעאם סלאמה, המורה האחראית על גן "אל-אחבאב" בבקה אל-גרבייה, סיפרה כי "הכיתה שלנו שייכת לעירייה, ואפילו יציאת חירום אין לנו". לדבריה, "פיקוד העורף לא עשו לנו תרגול מעשי, והדבר היחידי שאנו יכולים לעשות הוא להישאר בתוך הכיתה". המקלטים בתיכון המקומי הוסבו לאולם הרצאות ומחשבים. "הצעד הזה מסכן את חיינו. למרות הדיבורים על מלחמה, לא מתאמצים להכין את המקלטים", התלונן אחד המורים.

תיכון בבקה אל-גרבייה. ללא מקלט(צילום: חסן שעלאן)

בטירה, תקפה עובדת סוציאלית את התנהלות הרשויות ואמרה כי "פיקוד העורף נותן לנו הרצאות איך להתנהג בזמן מלחמה, אבל זה לא כל כך עוזר לנו, בגלל שאין לנו מקלטים, צוותי הצלה או דברים בסיסיים שיסייעו לנו להגן על התושבים".

מורה מאזור ואדי ערה הוסיף כי בבית הספר היסודי שבו הוא מלמד "הפכו את המקלט למחסן שולחנות, כיסאות וצינורות של ביוב. מספר פעמים דיברתי עם המנהל, אבל הוא זלזל ואמר לי שלא יקרה כלום". 

"אפס עשייה בשטח"

"משרד החינוך אינו עומד בקצב הנדרש להיערכות ביחס לרעידות אדמה ובכך מסכן את ביטחון התלמידים", אמרה ל-ynet ח"כ רונית תירוש, מי ששימשה בעבר בעצמה כמנכ"לית המשרד. "כל ניסיון לייצר שיתוף תקציבי בין משרדי האוצר והחינוך ובין הרשות המקומית הוא מסורבל ומעכב - ובמבחן התוצאה מביא לאפס עשייה", הזהירה זמן קצר לאחר שהתקיים דיון בנושא בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "בנוגע למיגון מוסדות  חינוך, המשרד פועל על פי הנחיות פיקוד העורף ובניית מוסדות חינוך חדשים נעשית על פי תקן. מערכת החינוך כולה מתרגלת מדי שנה תרחישים שונים כגון רעידות אדמה, מתקפת טרור, נפילות טילים ועוד".

מהמשרד להגנת העורף נמסר: "המשרד אחראי על תהליך התיאום, התכנון והבקרה של היערכות החזית האזרחית במדינת ישראל למצבי משבר וחירום (דבר שלא נעשה מעולם) ואינו עוסק בחלוקת תקציבים למיגון מוסדות חינוך".

בנוסף צוין כי "משרד החינוך מחויב להעביר תקציבים למיגון המוסדות כפי שהוא דואג לשמירה בהם או כפי שמשרד הבריאות דואג למיגון בתי החולים. המשרד קורא למשרד האוצר וראש הממשלה להקצות תקציב מיידי למיגונם של מוסדות חינוך במרכז הארץ וכן לשיפור המיגון הכולל על האוכלוסייה האזרחית, ולהעבירו לגורמים המתאימים בהקדם האפשרי".

לבטל את הלימודים בעת מלחמה

לאחרונה נחשף ב-ynet כי בהנחיות החדשות של משרד החינוך ורח"ל (הרשות הלאומית לחירום) נקבע כי בעת מתקפת טילים מסיבית, בתי הספר יתפקדו גם כמתקני קליטה לאוכלוסיות אזרחיות שפונו מבתיהן. נחום חופרי הסביר כי "בעת מלחמה רצוי שהמשק ימשיך לתפקד כרגיל ועובדי העירייה יספקו את השירותים הדרושים לאזרח, אך אני בהחלט תומך בגישה שלפיה התלמידים הם לא חיילים. לא יקרה שום אסון אם הם יפסידו כמה ימי למידה".  

רפי מיארה, לשעבר מנהל תיכון גדרה שבשנתיים האחרונות הייתה בטווח רקטות הטילים מעזה, טוען כי מניסיונו אין טעם לקיים לימודים בעת מלחמה. "הגישה שלי כמנהל תמיד הייתה שאם יש טילים אז אין לימודים", הסביר. "אפילו שלכאורה בית הספר ערוך למלחמה. אבל ברגע שנשמעות אזעקות הלחץ הוא אדיר והתחושה האישית היא מאוד קשה, ישנה היסטריה ובהלה, ההורים המודאגים רצים בבהלה לבתי הספר לקחת את הילדים הביתה והתלמידים חשים מפוחדים".

גננת מאזור המרכז אמרה: "אמנם יש חדרים מוגנים בגנים אבל אני אפילו לא רוצה לדמיין מצב שבו אני רצה עם 30 זאטוטים בני 4 מהחצר לחדר הביטחון, אנחנו בסך הכול גננות. גם לנו יש ילדים בבית שאנחנו רוצות לשמור עליהם, וברור לגמרי שבעת מלחמה אין שום היגיון לפתוח את הגנים ולסכן את הילדים".  

במשרד החינוך הדגישו כי מערכת החינוך מתרגלת במהלך כל השנה התנהלות בשעת חירום לפי הנחיות פיקוד העורף. מעבר לכך, במשרד ציינו כי השירות פסיכולוגי-ייעוצי במשרד ערוך ומוכן לתת תמיכה נפשית לתלמידים, במידת הצורך. בכל הקשור ללמידה, מערכת מקוונת ללמידה מרחוק פעלה בהצלחה כמה פעמים כשלא התקיימו לימודים בדרום.