להטרדה ברשת יש מחיר - והוא יקר
הרשתות החברתיות הפכו את כולנו לאנשים קצת יותר פרטיים, אבל יש דין ויש דיין: מי שנפגע באופן אישי, הושפל או הוטרד, יכול להגיש תביעה ולגרום למטריד לשלם עד 50 אלף שקל או אפילו לשבת בכלא. ולמרות זאת, הרוב לא מתלוננים
המקרה האחרון, שבו דווח כי שתי נערות ניסו להתאבד בשל הצקות בפייסבוק, מחדד את הסכנה הטמונה בחשיפה ברשתות החברתיות. הרשתות המהוות כר נח להטרדה, המתבצעת באופנים רבים ופוגעת לעיתים באופן חמור בתדמיתו ונפשו של הגורם שהוטרד.
אנשים שמתנהגים כשורה בחיים האמיתיים, נכנעים לא אחת לפיתוי בעולם המדיה, בלא שהם מבינים את המשמעויות המשפטיות של אופן פעולתם ואת הסיכון שהם נוטלים. בית המשפט עשוי לחייבם לשלם סכומי פיצויים משמעותיים.
בפני האנשים שמוטרדים ונפגעים במסגרת הרשתות החברתיות עומדות אפשרויות חוקיות רבות לקבלת פיצוי כספי, ואם יבחרו גם להגיש תלונה במשטרה, שתוביל להרשעת הנאשם, הרי שהוא ימצא אחראי גם במשפט האזרחי, כמעט באופן אוטומטי. או אז, הוא ייאלץ לפתוח את הארנק ולשלם פיצויים.
בו בעת, חרף היקף התופעה, המציאות מלמדת כי מספר התביעות המוגשות בשל הטרדה ברשתות חברתיות נמוך מאוד ונדמה כי רמת המודעות בקרב ציבור הנפגעים לזכויותיהם בנושאים אלו אינה מפותחת דיה.
הציגו אותה כ"כוסית" וחויבו לשלם 57 אלף שקל
לדברי עו"ד טלי טרומפ שהמי, מומחית לדיני נזיקין וביטוח, הטרדה מינית ברשת חברתית הינה פנייה או פרסום בעל גוון מיני, אשר גורמת למוטרד/ת לאי נוחות. כך למשל, בפסק דין שנתקבל לפני מספר חודשים, נקבע בצורה מוחשית וברורה, כי פרסום תכנים באינטרנט אודות אדם יכול להוות הטרדה מינית.
במקרה זה, חויבו הנתבעים לשלם 57,500 שקל כפיצויים והוצאות משפט, לאחר שפרסמו סרטון באתר FLIX בתוספת רמזים מיניים, שנקבע לגביהם כי המדובר בהוצאת לשון הרע, פגיעה בפרטיות, והטרדה מינית.
כב' השופט דן מור פסק, כי הצגת התובעת כ"כוסית", הפנויה ל"דייט הלוהט", המוכנה להיפגש עם מי ש"ריגש" אותה, ונרמז שהיא – "אוהבת ….", כלומר, אוהבת דבר מה שיש לצנזרו ושאין לציינו במפורש ברבים וכדומה לכך, הינה בבחינת ביזוי והשפלה.
במקרים רבים, סוברות בטעות המוטרדות כי מאחר ואינן יכולות להוכיח את הנזקים שנגרמו להן כתוצאה מההטרדה, הרי שאין הן יכולות לתבוע. בפועל, מציינת עו"ד טרומפ שהמי, כי במקרה שבו מדובר במעשה אשר נופל בגדר "הטרדה מינית" על פי החוק, רשאי בית משפט לפסוק פיצוי של עד 50 אלף שקל, ללא שיש צורך להוכיח את הנזקים שנגרמו כתוצאה מההטרדה.
לצד זאת, אם יוכחו הנזקים, כמובן שבית המשפט רשאי לפסוק סכומי פיצוי גבוהים יותר.
זה יכול גם להיגמר במאסר
כאמור, למוטרד/ת עומדת האפשרות להגיש תלונה במשטרה, בהתאם להוראות החוק למניעת הטרדה מינית הקובע, כי הטרדה מינית תחייב את המטריד גם בענישה פלילית שהרשעה על פיה, תשלח את המטריד לתקופת מאסר של עד 4 שנים.
מעבר לכך, מזהיר עו"ד אילן שדי, מומחה לדין פלילי ויו"ר ועדת טכנולוגיה, מידע ואינטרנט בלשכת עורכי-הדין, מפני טעות נפוצה: רבים סוברים בטעות כי "מעשה מגונה" חייב להיות פיזי, אולם בפועל - חילופי מסרים בעלי אופי מיני ברשת האינטרנט ובטלפון, אינם מצטמצמים בהכרח רק לעבירה של "הטרדה מינית". הם יכולים ואף יגיעו לכדי "מעשה מגונה באדם" עבירה שלצידה קבוע עונש חמור יותר של עד 10 שנות מאסר בפועל.
כך, במקרה שנידון לאחרונה בבית המשפט, נקבע כי "העובדה שלא היה מגע פיזי או אפילו קשר עין בין הנאשם לקורבנות אינה משנה, שכן אלימות מילולית הינה טראומטית לא פחות מאלימות פיזית ובעידן המחשב, האינטרנט והתרבות הווירטואלית, יש להיזהר מיצירת הבחנה בין תקיפות ממשיות לתקיפות וירטואליות, פן תהפוך המדיה על כל סוגיה ל"עיר מקלט" לביצוע כל עבירה, רק בשל הווירטואליות והאנונימיות של הדוברים".
אי לכך, מדגיש עו"ד שדי, כי טוב יעשו גברברינו אם יתיזו על עצמם סילונים של מי ברז קרירים בטרם ישלחו מסרים שיכולים בנקל להביאם מאחורי סורג ובריח.
חשיפת תמונה אינטימית – מינימום 50 אלף
דוגמא נפוצה מאוד לפגיעה בפרטיות היא העלאה של תמונות אינטימיות על ידי בני זוג לשעבר, ללא הסכמת בן הזוג המופיע בתמונה. ביצוע פעולות שכאלו, מציינת עו"ד טרומפ שהמי, מהווה עבירה על חוק הגנת הפרטיות, שתביעה על פיו יכולה לגרום לנתבע לפתוח את הארנק, ובגדול: בית משפט רשאי לפסוק פיצוי שלא יעלה על סך של 50 אלף שקל, ללא צורך להוכיח נזקים.
אמנם, הרשתות החברתיות ביטלו במובנים רבים את מושג הפרטיות, וכל גולש יכול "להעלות" תמונה של אדם אחר, אולם עדיין, חוק הגנת הפרטיות קובע מהו איסור פגיעה בפרטיות. על פיו, זו נוצרת, בין השאר, כאשר מפורסם תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו, או לחילופין כאשר מתפרסם עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.
בהקשר זה, מחדד עו"ד שדי, כי בכל הנוגע לעבירה פלילית,קיימת אבחנה בין פגיעה שנעשתה בשוגג לבין כזו שנעשתה במודע, ועלולה להביא את המורשע לבלות עד חמש שנים מאחורי סורג ובריח.
כשהקשר נגמר - כדאי להרפות
תופעה נוספת, אשר מהווה עילה להגשת תביעה לקבלת פיצוי כספי והגשת תלונה במשטרה הינה בני זוג לשעבר, המסרבים להרפות מבן זוגם לאחר שהקשר נגמר, או של אנשים אובססיביים המטרידים אדם אחר על רקע של התאהבות דמיונית או תחושת רכושנות. מענה משפטי להטרדה זו ניתן למצוא בחוק למניעת הטרדה מאיימת.
סעיף 1 לחוק קובע כי "מטרת חוק זה היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו". הטרדה מאיימת מתרחשת כאשר אדם מטריד או נוקט איומים כלפי אדם אחר, בנסיבות שבהן סביר להניח שהמטריד עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו של המוטרד.
הגדרת החוק קולעת לרוב מקרי ההטרדות ברשת שכן הטרדות אלו לרוב ובעיקר פוגעות בשלוות חייו ופרטיותו של האדם המוטרד. במקרה כזה, מתאפשר למוטרד להוציא כנגד המטריד צו אשר יאסור על המטריד לעשות פעולות שונות, כגון: להטריד את הנפגע, לאיים על הנפגע, לבלוש אחר הנפגע, ליצור עם הנפגע כל קשר בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר, ועוד.
בהקשר זה, מציינת עו"ד טרומפ שהמי, כי במקרים שבהם יש בהטרדה כדי להשפיל את המוטרדת בעיני הבריות, לעשותה לבוז או ללעג מצדם ועוד מעשים אשר מפורטים בחוק איסור לשון הרע, רשאי בית משפט לפסוק פיצוי שלא יעלה על סך של 50 אלף שקל, ללא הוכחת נזק. משמעות הדבר היא שכל שצריכה המוטרדת לעשות הוא להוכיח את קיומם של המעשים ואת היותם "לשון הרע" עפ"י ההגדרה שבחוק.
לסיכום, להתנהלות חסרת רסן ברשתות החברתיות יש בהחלט מחיר, לעיתים גבוה, אשר צריך להוות תמרור אזהרה בפני המטריד, אולם בלא שהדבר יתורגם לכדי הגשת תביעות ופניה למשטרה, ספק רב אם היקף התופעה יקטן.
לפנייה לכתב/ת 
