ההתייקרויות בדרך? תחזיות האינפלציה עלו

הפרסומים האחרונים של מדד המחירים לצרכן מצביעים על כך שלאחר שנתיים של התייקרויות, המשק הישראלי נהנה מרגיעה יחסית בתחום זה. שלושת המדדים האחרוים נותרו ללא שינוי וב-12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה של 2%, בדיוק במרכז תחום היעד של הממשלה (1%-3%), זאת לאחר אינפלציה של 2.2% ב-2011 ו-2.7% ב-2010.

• ההתייקרויות לא נפלו מהשמיים: דרוש שינוי באוצר
• הדלק מתייקר - אנחנו נוציא כל חודש עוד 200 שקל
• סוגרים חשבון: מה יהיה המחיר של ביטול המע"מ?
  

על רקע היציבות הזאת, בולטים במיוחד האיתותים שמשגרים האנליסטים והמשקיעים, איתותים בנוגע לגל התייקרויות נוסף הממשמש ובא. הציפיות לאינפלציה של האנליסטים עלו החודש מרמה של 2.2% ל-2.3% וממוצע התחזיות לשנה הקרובה מצביע על התייקרויות של 2.6%.

תחזיות שוק ההון, המתבססות על הפער בין אגרות חוב צמודות מדד לאגרות החוב שאינן צמודות למדד, מאותתות על התייקרויות בשיעור של 2.7%, עלייה ניכרת לעומת התחזיות בחודש הקודם, שעמדו על רמה של 2.3%. ממוצע התחזיות משוק ההון לשנה הקרובה עומד כעת על רמה של 2.8%. יש לציין, כי באופן מסורתי, יש הטייה של תחזיות שוק ההון כלפי מעלה, בשל תנודות ברצף ההנפקה של סדרות אג"ח.

מדוע הציפיות עולות, כאשר בפועל קצב ההתייקרויות נעצר? ככל הנראה, החזאים מעריכים כי ההתפתחיות האחרונות במשק יבואו בקרוב לידי ביטוי בהתייקרות של מוצרים שונים. מהן אותן התפתחויות? בראשן, ניתן למנות את העלייה החדה שנרשמה לאחרונה במחיר הדלק וב מחיר החשמל בישראל.

הדלק התייקר בכ-13% מאז תחילת השנה, בעקבות העלייה במחירי הנפט, שנובעת מהסנקציות הכלכליות על איראן. החשמל התייקר בכ-9% מאז אמצע 2011, בגלל השבתת צינור הגז ממצרים והמעבר לשימוש בחומרי גלם יקרים יותר. בקרוב, עתידה רשות החשמל לאשר התייקרות נוספת, בשיעור של כ-6%.

הדלק מתייקר, השאר אחריו 

בשלב זה, ההתייקרות של הדלק והחשמל עומדת בפני עצמה, אך כלל ידוע הוא שהתייקרות של מוצרים אלה מובילה בסופו של דבר להתייקרות כללית, בגלל העלייה בהוצאות של העסקים עצמם בגין ייצור סחורות והובלתן, מה שמכונה "תשואות". לדברי אלכס ז'בז'נסקי, כלכלן המאקרו של בית ההשקעות דש-אייפקס, הגורם העיקרי לעלייה בתחזיות לאינפלציה הוא התייקרות הנפט בעולם.

ז'בז'נסקי דווקא שייך לאותם חזאים שאינם צופים התייקרות משמעותית בחודשים הקרובים, "אני חושב שיש הגזמה בקרב החזאים", הוא אומר. "הנפט לא מתייקר בגלל עלייה בביקוש אלא בגלל המצב באיראן וזה מצב שיכול להתהפך מאוד מהר. בסך הכל, הביקוש לנפט לא כל כך עולה ובסין ובארה"ב יש אפילו ירידה. גם את ההשפעה של התייקרות הדלק על המוצרים צריך לקחת בפרופורציה, לפי החישובים שלי, כל התייקרות של 10% במחיר הנפט גורמת לעלייה של 0.3% באינפלציה".

לטענת ז'בז'נסקי, העלייה באינפלציה החזויה נובעת גם מהעובדה שמדדי המחירים של אפריל-אוקטובר תמיד גבוהים יותר, בגלל ריבוי החגים והחופשות. באופן גורף, הוא מאמין שהשד אינו נורא כל כך. "סביבת האינפלציה בחודשים האחרונים נמוכה, ובעצם כבר 8 חודשים אחורה, מאז פרוץ המחאה החברתית, אנחנו באינפלציה אפסית. יש יותר פריטים שהוזלו מאשר פריטים שהתייקרו ואני חושב שבעוד 3 חודשים נראה גם ירידה בתחזיות. זו גם הסיבה שבנק ישראל לא מתייחס לנתונים הללו כאל תמרור אזהרה".

רוב האנליסטים צופים התייקרויות

אך גם ז'בז'נסקי מכיר בכך שהוא בדעת מיעוט. לדבריו, רוב האנליסטים צופים התייקרויות ולא רק בגלל התייקרות הדלק והחשמל. ישנם כאלה בצופים התייקרות של מוצרים מיובאים, בגלל היחלשות השקל, הנובעת מההאטה בייצוא הישראלי והעלייה בייבוא. המשק הישראלי מייצא, כידוע, בעיקר לאירופה וארה"ב וכאשר יש מיתון באותן מדינות, הביקוש למוצרים הישראלים יורד. 

ככלל, היחלשות של השקל גורמת בטווח הארוך להפסדים ליבואנים, שמרוויחים בשקלים ומשלמים במטבע זר. כדי לפצות על ההפסדים, מעלים היבואנים מחירים וגורמים להתייקרות של סחורות המיוצרות בחו"ל.

בנוסף, ישנם אלה המייחסים את האינפלציה הנמוכה בחודשים האחרונים להשפעות של המחאה החברתית בקיץ האחרון, וצופים כעת כי הזמן שחלף יגרום ליותר ויותר חברות לנסות לחזור ולהעלות מחירים, בתקווה שזעם הציבור שכך. 

"חברות לא יכולות לשבת על שולי רווח נמוכים", אומר אמיר כהנוביץ', האנליסט הראשי בכלל פיננסים. "אחרת כבר עדיף להן לסגור את העסקים ולהשקיע באג"ח. ברגע שהעלו מס חברות בעקבות המחאה החברתית, האנליסטים צופים שמוצרים יתייקרו".

"מחיר הנפט יכולים עוד לצנוח" 

גם כהנוביץ' סבור כי בכל הנוגע למחיר הנפט, קשה לדעת מה יוליד יום. "מחיר הנפט גם יכול ליפול כי יש עלויות גבוהות לאחסון שלו. ברגע שלאיראן לא ישתלם יותר לאחסן את הנפט, היא תוציא אותו במכה אחת לשוק והמחירים יכולים לצנוח".

לדבריו, מעבר להתייקרויות עונתיות (מלונות, ביגוד, פירות וירקות), אנו צפויים לראות התייקרות נוספת של החשמל שתחלחל גם למוצרים אחרים וגם שכר הדירה, המרכיב 25% מהמדד, ימשיך לעלות, אם כי בשיעור מתון יותר מבעבר. "הריבית הריאלית במשק היום היא נמוכה. 2.5% ריבית כאשר הציפיות לאינפלציה הן 2.7% זה מצב שבו מי שמשאיר את הכסף בבנק מפסיד לאורך זמן. הוא חייב להוציא אותו ולקנות דברים וזה גורם להתייקרויות, בעיקר בדיור".

לבסוף, ישנם אלה המצפים שהממשלה תגרום בעצמה להתייקרויות, על ידי העלאת המסים העקיפים (מס הבלו על הדלק, מע"מ על כלל המוצרים או מס קניה על סיגריות). לממשלה דרושים כעת מקורות מימון נוספים, בעקבות העלייה הצפויה בהוצאות הביטחון, לאחר שההתדרדרות במצב הביטחוני ברצועת עזה וההתפתחויות באיראן כבר הולידו דרישות חדשות לתוספת לתקציב הביטחון.

ז'בז'נסקי מאמין שגם ההתפתחויות הללו לא יובילו בסופו של דבר לעליות מחירים משמעותיות. "בוודאי שישנם חזאים שחושבים שהמסים יעלו והדיור יתייקר, אבל לדעתי שם לממשלה וגם לבעלי הבתים יהיה קשה להעלות מחירים כרגע. ראינו כבר העלאת מסים אחרי המחאה וראינו שלעליות המחירים בשוק הדיור יש גבול. כל עוד השכר לא עולה אני לא רואה איך מייקרים את שכר הדירה או מעלים מסים".

כהנוביץ' סבור שהעלאת מסים היא במקומה, בשלב זה, שכן ממשלת ישראל לא עומדת ביעד הגירעון שלה. אך גם הוא מתקשה לראות כיצד הממשלה תוכל להעלות מסים באקלים הנוכחי. "אולי יעלו למי שיש לו פחות כוח למחות, כלומר עוד העלאה במס חברות. אבל צריך לזכור כי בסופו של דבר, כל העלאת מסים מגיעה אלינו בצורת התייקרויות".