3 חודשים לאחר שחזרה, תוכנית הגריטה מופסקת
משהו לא עובד עם התכנית להורדת מכוניות ישנות, לא בטוחות ומזהמות מכבישי ישראל. לאחר שהופסקה למספר חודשים אשתקד וחזרה לפעילות בתחילת השנה, שוב עוצר אותה משרד התחבורה. למה בחו"ל זה כן מצליח?
שוב מופסקת תוכנית הגריטה למכוניות ישנות, מזהמות ולא בטוחות. הסיבה כמו בעבר: התקציב נגמר. פחות משלושה חודשים לאחר שחודשה, מודיע משרד התחבורה כי מחר (ד') יפסיק את תוכנית הגריטה. תוכנית זו מאפשרת לבעלי מכוניות ישנות (בנות 20 שנה ויותר) למסור אותן למגרשים ייעודיים, שם הן מפורקות ומועברות למחזור.
כדאי הזכיר כי בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, הוחלט על הפעלת תכנית גריטה במטרה להצעיר את צי הרכב, לצמצם את זיהום האוויר ולהגביר את רמת הבטיחות. במשרד מסבירים כי הסיבה להפסקת התוכנית היא "חוסר תקציב", ובשלב זה לא ידוע מתי תחודש. גם באוגוסט 2011 הופסקה התוכנית עד ה-1 בינואר 2012, וגם אז הסיבה הייתה תקציבית.
הפסקת התוכנית מגיעה דווקא בתקופה שבה אמורים משרדי התחבורה והגנת הסביבה לקדם תוכנית להפחתת זיהום, הכוללת בין השאר הרחבה של תוכנית הגריטה - ואף הגדלת הסכום שמקבלים בעלי מכוניות ישנות, מ-3,000 שקל כיום ל-3,500 שקל. בתוכנית המורחבת, שיישומה אמור להתחיל ביוני הקרוב, יורשו להשתתף מכוניות פרטיות בנות 18 שנה, לעומת 20 שנה כיום. עוד נקבע כי לראשונה תתאפשר גריטת כלי רכב מסחריים, המצוידים במנועי דיזל וגילם 15 שנה ויותר.
70 מיליון שקל בשנה
על-פי פרסומים רשמיים של משרד התחבורה, בין ינואר 2010 וסוף 2011 השתתפו בתוכנית הגריטה הממשלתית יותר מ-19 אלף כלי רכב. במשרד הכתירו את התוכנית כהצלחה מסחררת, והסבירו כי הפעלתה מאפשרת להפחית את זיהום האוויר שפולטים כלי רכב מיושנים. במשרד להגנת הסביבה הסבירו בעבר כי פליטת מזהמים ממכוניות בנות 20 שנה ויותר, גבוהה לפחות פי 20 מזו של כלי רכב חדשים.
במשרדי הממשלה גם הצהירו בעבר כי הורדת כלי רכב מיושנים תורמת לבטיחות בדרכים וצמצום מספר התאונות. זאת, מאחר שרוב כלי רכב המורשים להשתתף בתוכנית - רובם משנות ה-90 המוקדמות, וחלקם אף משנות ה-80 - אינם מצוידים במערכות בטיחות בסיסיות, כמו למשל מערכת למניעת נעילת גלגלים בבלימה (ABS) ושלל כריות אוויר.
על-פי הערכות של משרד התחבורה, התועלת של התוכנית עולה משמעותית על עלות הפעלתה. במשרד פרסמו בעבר כי אחרי ניכוי עלויות ההפעלה, התועלת "נטו" של גריטת מכוניות ישנות נאמדת בעד 70 מיליון שקל בשנה. בדיקה שערכה בעבר חיצונית עבור המשרד להגנת הסביבה, העלתה אומדן גבוה אף יותר - עד כ-80 מיליון שקל בשנה.
אור לגויים? לא ממש
מול הגאווה הרבה שמגלים שרי הממשלה, צריך לזכור כי נגד תוכנית הגריטה נמתחה בעבר גם לא מעט ביקורת. אחד הטיעונים העיקריים נוגע להיקף התוכנית: בתקופה של כשנה וחצי - מינואר 2010 עד אוגוסט 2011 - נגרטו כ-19 אלף כלי רכב. על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2010 היו בישראל קרוב ל-180 אלף כלי רכב בני 16 או יותר.
בעיה נוספת היא גובה התשלום שמקבלים בעלי המכוניות: 3,000 שקל. אמנם מחיר המחירון של חלק מהמכוניות נמוך מהתשלום שמקבלים בעליהן, אך תוכניות דומות שהונהגו בארה"ב ומדינות שונות באירופה, כללו מענקים גדולים משמעותית, שאף הגיעו לתשלום גבוה פי 10 מהנהוג בישראל. וזאת למרות שמחירי המכוניות במדינות אלה נמוכים משמעותית, עקב המיסוי הגבוה הנהוג בארץ, המגיע לכ-50% ממחירי מכוניות חדשות.
לפנייה לכתב/ת 
