אחיה של מרים שנרצחה מירר בבכי: הקב"ה, די!
מרים מונסונגו בת השמונה הובאה למנוחות בירושלים. אחיה ספד לה בדמעות, והביע תקווה "שהקדוש ברוך הוא ייתן כוח לאבא ולאימא לעבור את הניסיון הכי קשה שקיים"
"עד אנה יקום אויבי עליי? הקדוש ברוך הוא - די! די! די!". כך ספד בצהריים (יום ד') אבישי מונסונגו לאחותו מרים בת ה-8, שנרצחה בפיגוע בטולוז שבצרפת. הלווייתם של מונסונגו ושלושת הנרצחים הנוספים, יונתן סנדלר ובניו גבריאל בן 3 אריה בן 6, התקיימה בבית העלמין גבעת שאול שבירושלים. אלפים ליוו אותם בדרכם האחרונה.
מרים מונסונגו, בתו של מנהל בית הספר היהודי, ניסתה להימלט מהרוצח לבוש השחורים - אך הוא תפס אותה בשערה. לפי עדויות, אחרי שהתבוססה בדמה הוא הרים את ראשה וירה בה עוד פעמיים. הירי הקטלני אירע שלשום בשעה 07:46 בבוקר, אז עצר רוכב קטנוע, לבוש שחורים וחובש קסדה, בפתח בית ספר שברחוב ג'ול דאלו, ופתח באש לעבר העומדים במקום. המורה יונתן סנדלר בן ה-30 היה הראשון שנורה ונפגע מטווח קצר. בזרועותיו היה בנו גבריאל בן השלוש שנפל ומת יחד איתו, וגם אריה בן השש התמוטט ארצה לצדו.
אחיה של מרים, אבישי, ספד לה בבית הקברות, כשהוא ממרר בבכי. "עד אנה ה' תשכחני נצח? עד אנה תסתיר את פניך ממני? עד אנה יקום אויבי עליי? הקדוש ברוך הוא - די! די! די!", קרא האח האבל. הוא פנה למרים אחותו שנרצחה: "תתפללי, תורידי דמעות ואל תפסיקי. שהקדוש ברוך הוא ייתן כוח לאבא ולאמא לעבור את הניסיון הכי קשה שקיים. אל תפסיקי, מרימי, אל תפסיקי. את נמצאת הכי קרוב לקדוש ברוך הוא".
עוד אמר: "אבא ואמא, בקשה אחת ממני, אבל לא רק ממני - מאחיי ואחיותיי, מעוד הרבה אנשים אחרים. תמשיכו, תמשיכו. הקדוש ברוך הוא חנן אתכם במידות נעלות. אבא, כל המידות הנחוצות למנהיגות יש לך. אני, מוישי ויעלי צריכים אותך. תנהיג אותנו. אימא, אין לך מושג איזו ירושה הנחלת לנו בעודך בחיים. אלו מידות נעלות ירשנו ממך. אימא, גם אותך אנחנו צריכים". הוא נשא תפילה "ליושב במרומים, אדון הכול יכול הקדוש ברוך הוא, תן להם כוח ועוד כוח ועוד כוח. תחזיקו ואל תרפו".
אמה של מרים, יפה, נשכבה על הקבר הטרי לאחר שהקהל עזב את המקום ומיררה בבכי. דודתה של מרים מונסונגו סיפרה ל-ynet לפני ההלוויה: "לקחו לנו נשמה אמיתית. במשך עשר שנים התפללנו שהנשמה הזאת תגיע אלינו. השאירו לנו חלל ענק".
"החיוך של גבריאל לא עזב אותו אף פעם"
לפני הבאתם של הנרצחים למנוחות ספד ליונתן סנדלר אביו, שמואל סנדלר: "לפני הרבה שנים מחשבה אחת הציקה לי. דודני הקטן נעצר והועבר לאשוויץ בגיל 8, ב-1943. אני חשבתי שמאז לא ירצחו יותר ילדים, בצרפת ובעולם. יונתן, הילד שלנו, עם הרבה אומץ ידע לבנות את חייו, והיה מאושר עם אשתו אווה ושלושת הילדים". שמואל סיפר עוד: "יונתן הפתיע אותנו כל יום במאמרים שלו. עומק המחשבה שלו, והשפה ששלט בה. אבל אשתי ואני זוכרים ערבים שלמים שהיינו מסבירים לו את לוח הכפל בחיוכים.
"הוא לקח את הצדדים הטובים של החיים, הוא היא מאושר בבורדו ובלשנה, בירושלים ובטולוז. הייתה לו רגישות לעיר ירושלים. לפני שלושה שבועות ביקרנו עם אריה בירושלים. יונתן התקשר וביקש ממני לחפש לו עותק מספר של המהר"ל מפראג. שלחתי לו בדואר את הספר וכנראה שהספר לא יגיע ליעדו".
האב האבל המשיך וספד לנכדיו הקטנים שנרצחו: "אריה, אני רואה אותך רץ כשנחתנו בשדה התעופה בלוד, מלא טוב ושמחת חיים. במלון היינו סבים שמקנאים ומעריצים נכדים כאלה נדירים. כל ערב שמענו אותו מתפלל לפני השינה 'שאלוקים ישמור את הורי ואת כל אוהבי'". על גבריאל בן השש סיפר: "גבריאל הנכד הראשון נולד בירושלים, ילד מיוחד. החיוך שלו לא עזב אותו אף פעם. הכינוי שלו היה 'אדון קולה' והוא קרא לי 'סבא קפה'".
לבסוף פנה לאלמנתו של יונתן, אווה: "בכם נמצאת היום הנשמה של יונתן. אנחנו מחבקים אתכם כולנו. הפעם האחרונה שראיתי אותם הייתה בטולוז, בינואר האחרון. היום שלושתם ומרים מאוחדים ועוזבים אותנו לעולם טוב יותר. ה' נתן ה' לקח".
"חווים טרגדיה לאומית"
שר החוץ הצרפתי אלן ז'ופה נשא אמר במהלך ההלוויה: "כאבכם - שלנו גם. כל האומה הצרפתית חושבת עליכם, על הילדים המעונים, על המשפחות ההרוסות. כל הפוליטיקאים, נציגי הדתות הנוצרית, המוסלמית והיהודית כמובן גינו את הפשע המזוויע הזה. באתי לכאן היום כדי להעיד על כך בשם העם הצרפתי". עוד הדגיש: "דעו לכם, אנו חווים טרגדיה לאומית. אסון שנוגע לכל אחד מאיתנו בלב ובנשמה". השר ביקש: "אל תפקפקו כלל בנחישותנו להילחם באנטישמיות בכל מקום שתבוא לידי ביטוי. בכל פעם שמקללים יהודי, שמכים יהודי או רוצחים יהודי - כל האומה היא זו העומדת על הכוונת, היא שצריכה להגיב מיד. תקיפת יהודי בצרפת היא מעניינם של 65 מיליון צרפתים שלא מוכנים לסבול זאת".
הרב הראשי הספרדי שלמה עמאר כרך את המעשה עם חג הפסח הקרב, והדגיש: "בכל יום ויום באים עלינו לכלותנו. השנאה של עשיו ליעקב הלכה היא, היא לא משתנה. עשיו שונא ליעקב. אלא שהקדוש ברוך הוא מצילנו מידם". כשהזכיר את הילדה מרים קולו לא עמד לו והוא פרץ בבכי. "למדתי באוצר התורה בקזבלנקה, שם הלכו ילדי ישראל לתורה ומצוות. גם לשם הגיעו רשעים ואכזרים ופגעו ברב ושני בניו ובילדה מרים מונסונגרו. אוי להם הרשעים. ביום שיקום השם ייקום דם עבדיו, כמה הם ישלמו - אין קץ. יש דין ויש דיין".