שתף קטע נבחר

 

שכירים, לפעמים עדיף לכם להירשם כ"חברה"

שינוי מעמד של עובד מ"שכיר" ל"חברה" עשוי במקרים מסויימים, לבעלי שכר גבוה, לחסוך בתשלומי מס ולהשאיר עוד כמה אלפי שקלים בנטו. מתי זה כדאי?

לעיתים, שכיר המתקדם בחברה בה הוא מועסק, מגיע לרמת שכר, בה עליו להתחיל לשקול ברצינות שינוי מעמד משכיר, לבעל חברה אשר תספק את השירותים למעסיק הנוכחי. באופן זה, שכרו ינותב לחברה שבבעלותו, ויתכן שאף יוכל לחסוך במס.

 

עוד בערוץ הכסף שלי :

 

כך גם בעל מקצוע חופשי, אשר רוצה לספק שירותים מקצועיים מבלי להיות חלק ממקבלי השכר בחברה, מסיבות שונות, יכול לפתוח חברה ולספק את השירותים באמצעות החברה.

 

מהם היתרונות הנובעים משינוי המעמד ומהי נקודת האיזון בבחירה בין עבודה כשכיר לבין עבודה כעצמאי, או כחברה בע"מ?

 

בחינת כדאיות מעבר משכיר לחברה בע"מ

שכיר ששכרו החודשי גבוה ביחס לשכר המקובל במשק, אולם אינו משתמש במלוא משכורתו לצרכיו השוטפים, מומלץ לו לשקול שינוי מעמד לחברה בע"מ.

 

לשכיר בעל שליטה בחברה שהקים, קל יותר לבצע תכנוני מס, בין המיסוי החל עליו כיחיד בגין השכר שלו, לבין המס החל על החברה, לאחר שהופחת ממנה שכרו על כל מרכיבי העלות שלו. לדוגמא, הוא יוכל להחליט מה יהיה גובה השכר שלו ממנו ישלם מסים והפרשות לתנאים סוציאליים ומה יהיו רווחי החברה שייהנו משיעורי מס מופחתים.

 

כמו כן, במקרים מסוימים יהיה ניתן לקזז הוצאות שבעבר לא התאפשר לקזזן לצרכי מס. כלומר, פעילות כחברה פותחת פתח רחב לתכנוני מס.

 

כמובן שיש לקחת בחשבון כי לעובדים שכירים בעלי ותק, יש תנאים סוציאליים, כגון: השתתפות בהוצאות רכב, הפרשות גבוהות לפנסיה ולהשתלמות, נופש, ימי מחלה. כמו כן, במקומות עבודה גדולים, לעיתים נהנים העובדים מפוליסות קבוצתיות מוזלות, ימי חופש, השתלמויות ונופשים על חשבון המעביד וכד'.

 

שכיר המשנה את מעמדו לבעל חברה, לא יוכל עוד ליהנות מהטבות אלו. יש גם לדעת כי שכיר ההופך להיות בעל מניות בחברה, בדרך כלל הופך להיות "בעל שליטה" בחברה שבבעלותו, ובעקבות כך, זוכה להתייחסות שונה בחוק מבחינת תקרות לתנאים סוציאליים ועוד.

 

מס חברות בלבד

בפעילות כחברה, יש לקחת בחשבון, עלויות ניהול חשבונות, הגשת דוחות, אגרות שונות וכד'. יש לוודא כי עלויות אלו תהיינה נמוכות ולא מהותיות ביחס לחסכון במס שינבע כתוצאה משינוי המעמד משכיר לחברה בע"מ.

 

מצד שני, חברה יכולה, כאמור, לקזז הוצאות שונות כגון: דלק, חשמל, מיסים ואגרות שונות וכד'.

 

יש להניח כי כאשר ההכנסות תנותבנה באמצעות חברה בע"מ, החברה תקבל כהכנסה אף את חלק המעביד בתשלומים לביטוח לאומי, הפרשה לפנסיה, בדמי ההבראה ובתנאים סוציאליים אחרים, ועל כן ההכנסה של החברה תהיה גבוהה יותר מההכנסה כשכיר (תחשיב זה בוצע בהנחה של שיעורי פנסיה חובה המינימליים על פי החוק, ובסכום דמי הבראה ממוצע).

 

באופן זה, ימשוך השכיר משכורת מהחברה שבבעלותו, כפי הנדרש לו מידי חודש, ועליה ישלם מס הכנסה וביטוח לאומי, יתרת ההכנסות שלא תימשך כמשכורת, תיוותר כעודפים בחברה, תמוסה בשיעור מס חברות של 25% בלבד (ללא דמי ביטוח לאומי, שאינם משולמים על ידי חברה בע"מ) ותוכל להיות מנותבת להשקעות אחרות מניבות רווחים.

 

יש לתת את הדעת, כי כאמור, חברה אינה משלמת דמי ביטוח לאומי על הכנסותיה, ועל כן, רווחים בלתי מחולקים בחברה ימוסו בשיעור מס חברות בלבד, העומד בשנת 2012 על 25%.

 

שכיר שמשכורתו גבוהה מצריכתו החודשית, אשר ניתב את הכנסתיו לחברה בע"מ, ממנה ימשוך משכורת חודשית בגובה הסכום הנדרש לו, יוכל ליהנות מעודפים בחברה אשר יוכלו להיות מושקעים בהשקעות מניבות רווחים, כגון: השקעה בניירות ערך, רכישת דירה להשכרה ועוד.

 

הרווחים מהשקעות אלו ימוסו במישור החברה, בשיעור מס חברות (אף אם מדובר ברווח הון) לעומת מיסוי במישור האישי שהוא בשיעור 25% על רווח הון, ומיסוי על פי מדרגות המס על הכנסות אחרות (כגון: הכנסות מהשכרה וכד').

 

מאידך, יש לקחת בחשבון, כי העברת רווחים מהחברה ל"כיס" הפרטי של בעל המניות תמוסה שוב בשיעור מס על דיבידנד או שיעור מס שולי, במידה והרווחים ימשכו כמשכורת.

 

אז איך זה בא לידי ביטוי במספרים?

כדי לבחון את המיסוי החל על שכיר, מול המס שיחול עליו אילו יהפוך לחברה בע"מ ויקבל את שכרו דרך החברה שבבעלותו, יש להניח קודם כל מספר הנחות יסוד חשובות:

 

1. החברה תקבל כהכנסה את סכום המשכורת ברוטו, ובנוסף את חלק המעביד בדמי ביטוח לאומי, בהפרשה לפנסיה, דמי הבראה ותנאים סוציאליים אחרים. הכנסה זה תועבר לחברה כנגד חשבונית מס.

 

2. בעל המניות בחברה ימשוך משכורת הנדרשת לו לצורך כלכלתו החודשית.

 

3. ככל שההכנסות כשכיר תהיינה גבוהות יותר, והכלכלה החודשית תהיה נמוכה יותר, הרי שהחיסכון בעבודה כחברה בע"מ אל מול שכיר, יהיה גדול יותר.

 

4. בחישוב ההכנסה נטו, יש להוסיף את ההפרשה להוצאות סוציאליות חלק עובד+חלק מעביד, אשר מהווה חיסכון לעובד לטווח ארוך.

 

שכיר אשר שכרו החודשי עומד על 20 אלף שקל ברוטו, ישאר עם הכנסה בסך 15,973 שקל (כולל הפרשות סוציאליות), לאחר ניכויי מס הכנסה וביטוח לאומי. לעומת זאת, אם ינתב את הכנסתו באמצעות חברה בע"מ, תעמוד הכנסתו הפנויה נטו, לאחר ניכויי מס הכנסה וביטוח לאומי, על סך 16,504 שקל.

 

שכיר המרוויח 25 אלף שקל ברוטו לחודש, ירוויח הכנסה של 19,140 שקל, לאחר ניכוי מיסים. בעוד, שאם יקבל את הכנסתו באמצעות חברה בע"מ, יעמדו רווחיו נטו ממס על סך של 20,402 שקל.

 

שכיר המשתכר 35 אלף שקל ברוטו בחודש, ישאר בסוף החודש עם הכנסה בסך 25,474 שקל, בעוד שאם ינתב את משכורתו דרך חברה בע"מ, ישאר בסוף בחודש עם הכנסה נטו בסך 28,970 שקל.

 

רו"ח דב ויינשטיין עומד בראש פירמת דב ויינשטיין ושות' רואי חשבון , משרד המתמחה ביצוג חברות ישראליות וחברות זרות בישראל

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לקחת בחשבון מכלול שיקולים
צילום: Shutterstock
רו"ח דב ויינשטיין
צילום: שי רדושיצקי
מומלצים