קולטים את הענף: טקוואנדו בלונדון 2012

מספר אולימפיאדות: 3.

מתי נכנסו נשים: סידני 2000.

על רגל אחת

בתרגום חופשי מקוריאנית, פירוש המילה טקוואנדו הוא "דרך החיים של הבעיטה והאגרוף", ואין דרך טובה יותר להגדיר את מה שקורה בקרב. עם כל הכבוד להתגוששויות הלעיתים-מייגעות של הג'ודו ובעיקר ההיאבקות, בטקוואנדו הקרבות דינמיים בהרבה וכוללים גם מהלכים מלהיבים שדורשים גמישות ואתלטיות. בעיטות מסובבות לראש, למשל, הן חלק מהשגרה.

הענף התפתח מתורות לחימה קוריאניות עתיקות, וקיבל את צורתו בשנות ה-50 של המאה ה-20. בסיאול 1988 הוא נכנס לתוכנית כענף ראווה, ובשל הפופולריות שלו צורף גם לתוכנית הרשמית בסידני 2000.

טאקונדו במשחקים האולימפיים רק מסידני 2000(צילום: רויטרס)

יחסית לענפי ספורט אחרים שבנויים בשיטת נוקאאוט (ג'ודו, סיוף או טניס למשל), ללוחמי טקוואנדו שמצליחים להגיע למשחקים האולימפיים יש סיכוי גבוה במיוחד לזכות במדליה אולימפית. רק 16 מתחרים מגיעים בסופו של דבר לתחרות בכל משקל, כלומר ניצחון אחד - ואתה ברבע הגמר. ואם זה לא מספיק, יש אפילו בית תנחומים, שדרכו משיגים מדליית ארד נוספת. במילים אחרות: רבע מהמשתתפים יסיימו את התחרות עם מדליה. שווה.

הקרב נמשך שלושה סיבובים בני שתי דקות בתוך מזרן של 8X8 מטרים. מותר לפגוע בכל חלקי הגוף מלבד מתחת לחגורה ומאחורי הגוף. כל פגיעה מעניקה ניקוד שונה – ככל שהפגיעה רצינית יותר, הניקוד גבוה יותר. המתחרים לובשים מגינים מיוחדים הרגישים למגע, וקיים מכשור אלקטרוני שדרכו ניתן לבחון את מיקומי המכות. כמו באיגרוף, ניתן לנצח בנוקאאוט, אם היריב סופג מכה קטלנית במיוחד שמונעת ממנו להמשיך.

בעיטה לראש בטאקוונדו שווה 3 נקודות(צילום: gettyimages)

המטרה: להשיג נוקאאוט או ניקוד גבוה יותר מהיריב.

החוקים:

• שיטת הניקוד: בעיטה (פגיעה נחשבת רק עם החלק שמתחת לקרסול) או אגרוף לבטן שווים נקודה אחת. בעיטה מסובבת – 2 נקודות, ובעיטה לראש – 3 נקודות.

• שובר שוויון: במקרה של שוויון נקודות בסיום הזמן החוקי, מוכרע הקרב ב"ניקוד זהב" (על המונח "מוות פתאומי" נוותר הפעם) – הראשון שמשיג נקודה בסיבוב הנוסף מנצח. אם אף מתחרה לא הצליח להשיג ניקוד בהארכה, השופטים קובעים את המנצח לפני השליטה שלו בקרב.

• ראו הוזהרתם: עבירות כמו מכות מאחורי הגוף, מכה מתחת לחגורה או יציאה מהזירה גוררות אזהרה. שלוש אזהרות מביאות להפחתת נקודה.

• עד כאן: יתרון 12 נקודות בסיום הסיבוב השני או בכל שלב בסיבוב השלישי מביא לניצחון אוטומטי.

המעצמות הגדולות

מולדת הענף היא גם הכוכבת הגדולה. דרום-קוריאה זכתה ב-9 מדליות זהב מתוך ה-24 שחולקו עד היום, הרבה לפני סין שבמקום השני (4).

הדרום-קוריאני מחזיקים את רוב מדליות הזהב האולימפיים(צילום: AFP)

לוחמי הטקוואנדו הגדולים

שני הלוחמים המצטיינים בתולדות האולימפיאדות דווקא אינם קוריאנים. האיראני האדי סאיי זכה בזהב באתונה 2004 במשקל 68 ק"ג, וכעבור 4 שנים בבייג'ינג השמין מנחת עם עוד זהב בקטגוריה כבדה יותר, 80 ק"ג. כל זה, בנוסף לארד בסידני 2000 ולשתי זכיות באליפות העולם. האמריקאי סטיבן לופז, בן למשפחת לוחמי טקוואנדו, הצליח לזכות בזהב בסידני ובאתונה, ובבייג'ינג הסתפק במדליית הארד. אחיו מארק חזר מבייג'ינג עם מדליית כסף ואחותו דיאנה עם ארד. בנוסף, סטיבן גם הוכתר 5 פעמים כאלוף עולם.

תחרויות הטקוואנדו בלונדון 2012

תאריכים: 8 עד 11 באוגוסט.

מקום: אקסל, לונדון.

מספר משתתפים: 128 (64 גברים, 64 נשים).

מספר תחרויות הגברים: 4 (58 ק"ג, 68 ק"ג, 80 ק"ג, 80+ ק"ג).

מספר תחרויות הנשים: 4 (49 ק"ג, 57 ק"ג, 67 ק"ג, 67+ ק"ג).

מבנה התחרויות

כאמור, בכל משקל מתמודדים 16 לוחמים בלבד, בשיטת נוקאאוט. כל מי שהפסיד לאחד משני הפיינאליסטים מקבל הזדמנות נוספת בבית התנחומים, שמתקיים גם הוא בשיטת נוקאאוט. שני המנצחים בבית התנחומים מתמודדים עם שני מפסידי חצי הגמר על שתי מדליות הארד.

מאיה ערוסי. הנציגה הראשונה של ישראל באולימפיאדה(צילום: רויטרס)

הזווית הישראלית

מאיה ערוסי (אתונה 2004) ובת-אל גטרר (בבייג'ינג 2008) ייצגו אותנו בעבר, אבל שתיהן הפסידו כבר בסיבוב הראשון. הטקוואנדו הוגדר בשנים האחרונות כענף מועדף על ידי הוועד האולימפי, מה שלא עזר לו לשלוח אף נציג ללונדון 2012. הישג השיא של הטקוואנדו הישראלי: מדליית הזהב של גטרר באליפות אירופה 2010.