הלו, יש פריימריז: לבני ומופז בקרב על הקו
זה אילן מדימונה, זו יעל מחיפה. לבני מספיקה 170 שיחות טלפון בשעה וחצי ("אני לא אראלה ממפעל הפיס"), גם מופז מתקשר בעצמו והח"כים שלצדו מבטיחים נשיקות בקלפי. הצטרפנו לימים אחרונים של מסע בחירות לוחמני - בין המטות לנאומים בפאבים
כמה ימים לפני הבחירות המקדימות על ראשות מפלגת קדימה, נראים מטות הבחירות של שני המתמודדים המובילים כמו שטח צבאי. הקרב האמוציונלי על האלקטורט הקדימאי מורגש היטב. עשרות פעילים מתזזים מחדר לחדר וקשה להחמיץ את סיסמאות הקמפיין שלצדם. אצל הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר: "מופז. ראש הממשלה" ואילו אצל יושבת ראש המפלגה המכהנת: "רק עם לבני ננצח". ויש גם כלל ברזל בשני המטות: אצל לבני לא מדברים על מופז ואצל מופז לא מדברים על לבני.
שטח צבאי סגור, יש לדייק. הכניסה למטה של ציפי לבני נעשית בליווי צמוד של אחד מאנשיה לאורך כל הביקור וכדי להיכנס למטה של שאול מופז דרוש מסע מפרך של תיאומים מקדימים.
פריימריז בקדימה - דיווחים אחרונים ב-ynet:
400 מתפקדים כפולים נוספים נפסלו
הלחץ האדיר מורגש כבר בכניסה למטות. לכל אחד ברור כי מדובר כאן בקרב על כל קול. אנשיו של מופז סבורים כי התקשורת לא ממלאת בהכרח תפקיד בפריימריז, ובמצב שלא ניתן להפיק ממנה תועלת של ממש, אולי עדיף בלעדיה.
המצביעים הבטוחים מסומנים בוורוד
התחלנו את הביקור אצל לבני, שגילתה פתיחות מפתיעה ואפשרה לנו להסתובב למשך פרק זמן בין חדרי המטה המתפרס על פני שתי קומות גדולות, ולספוג את האווירה. היא עצמה התמקמה בחדר קטן, מעט מעורר קלסטרופוביה. סביבה הכל נראה מינימלי: שלושה צעירים נמרצים, ארבעה מכשירי טלפון ומרחב תמרון קטן.
הפעילים מעבירים ללבני שיחות בסרט נע ומסתפקים בהקדמה קצרה:
"זה אילן מדימונה", "זאת יעל מחיפה".
"היי אילן, מדברת ציפי לבני, מה שלומך?", נאמר בפתיח הקבוע.
השיחה עצמה נמשכת בין 40 שניות לדקה, וגם ההומור של לבני נותן דרור: "אני מקווה שככה אתה גם מחכה לשיחת הטלפון של אראלה ממפעל הפיס".
לבני שואלת את המתפקד: "אתם מגיעים להצביע?" ואחר כך "תומכים בי?". כמעט בכל השיחות שאליהן נחשפנו, פרט לאחת, שמענו תגובות חיוביות. אין בכך כמובן כדי להסיק דבר על יציאה בפועל לקלפיות.
לבני תחזור שוב ושוב בשיחותיה עם המתלבטים על משפטי מפתח כמו "זה חשוב לעתיד המדינה וגורלה", ואיך אפשר בלי: "אתם רוצים להחליף את נתניהו?". חלק מהשיחות מסתיימות בסיסמת הקמפיין שהגו יועציה: "תבואו, ננצח".
במטה מספרים כי ביום חמישי שעבר עמדה לבני בהספק מרשים של 170 שיחות טלפון בתוך שעה וחצי. "בשיחות שאנחנו מוציאים מפה", מסננת לבני בין לבין, "אנחנו לא מבחינים בין מתפקדים מאורגנים (השייכים לפוקד גדול - מ.א) לבין החופשיים. אנחנו מתקשרים לכולם".
בקצה השני של הקומה התמקם הקלף של לבני, עמרי שרון - בנו של מייסד המפלגה אריאל שרון. "איך אתה עוזר לי עם זה?" לוחץ שרון על פעיל דרומי שמתנדנד בין לבני למופז. כעבור כמה דקות, שרון נכנס לחדרה של לבני. היא מניפה לעברו יד והוא מצדו מבטיח לעדכן אותה על "התפתחות יצירתית בדימונה". שרון אומר ללבני "נדבר אחר כך" והיא מגיבה: "החמיאו לך על הראיון", אבל השיחה ביניהם נעצרת, כי אין זמן. השיחה הבאה בדרך: "אלי, קריית ים".
המטה של לבני מאורגן. תמונות הקמפיין מתנוססות מכל עבר. בקומה התחתונה ממתינים במסדר אמצעי הלחימה: מסקינגטייפ, כלי כתיבה, חולצות, כובעים ומדבקות ועל כולם מתנוססת תמונת יושבת הראש. בתווך ממוקמת קומת הח"כים. ח"כ אורית זוארץ מרכזת את מה שקורה ביישוב קדימה-צורן ומתגאה באהדה גורפת: "אנחנו מקבלים פה תגובות מצוינות" ואז מצביעה על דף עם עשרות שמות שכבר מובלטים בוורוד - סימן למצביעים בטוחים.
סמוך לשם עובד במרץ ח"כ נחמן שי, שנתקל בהתנגדויות. "נעשו טעויות", הוא מתוודה בפני אחד הפעילים, "אבל ציפי היא אלטרנטיבה יחידה לנתניהו".
אהלן אחי
אנחנו חוצים את הכביש הפוליטי ועוברים למטה של מופז. מטה מצומצם אך מאורגן ביהוד. מבואה קטנה עם שלושה טלפנים, חדר תקשורת מוקף בפלזמות, מחשבים וחמישה צעירים שעוקבים ללא הפסקה אחר אתרי האינטרנט וערוצי הטלוויזיה. הפעילים מתעדכנים באזכורים הנוגעים לפריימריז, צופים בשידור החי ממליאת הכנסת ומעירים את תשומת לבם של הדוברים, אם מתרחשים דברים חריגים שמחייבים תגובה.
בהמשך המסדרון מצטופפים מתנדבים נוספים ובחדר הגדול של המטה כבר מרוכזים ח"כים שתומכים במופז. הקצב שלהם משובח, השיחות רצות בשרשרת. "אהלן אחי, זה בילסקי", פונה ראש עיריית רעננה לשעבר לאחד המתפקדים בעירו. "אני רוצה שתבוא להצביע. אם הצבעת מופז, זה כאילו הצבעת בילסקי. אחכה לך מחוץ לקלפי ואתן לך נשיקה".
כעבור כחצי שעה מופז נכנס לחדר ומתמקם ליד הח"כים. פעילה מרכזית מגישה לו רשימה של מתפקדים שסומנו כ"מתלבטים" והוא נוטל את המושכות לידיו.
"מדבר ח"כ שאול מופז". לך תשכנע את הפעיל שמעברו של הקו נמצא באמת המבקש להחליף את לבני.
"שאול מופז בכבודו ובעצמו?".
מופז מחייך: "בכבודו ובעצמו. אתם יודעים שיש פריימריז בשבוע הבא? חשוב לי מאוד שתבואו להצביע".
בניגוד ללבני, נראה כי למופז לוקח מעט זמן להשתחרר. השיחות הבאות נשמעות כבר קולחות יותר, כמו טלפון למדריך טיולים. רצה הגורל והפעיל נמצא בירושלים בעיצומה של העבודה, כשלצדו קבוצת תיירים. "הו, שאול מופז" צועק המדריך ומבהיר למתמודד על ראשות המפלגה שקבוצת התיירים מאזינה לשיחה. מופז לא משתהה: "אני מברך את התיירים, אבל כמו שאתה יודע הם לא יוכלו להצביע ואתה כן. תבוא להצביע, זה חשוב. חייבים להחליף את הממשלה הכושלת של נתניהו".
במהלך השיחות מופז מבקש להבהיר שלעתים עולות גם התנגדויות, אבל התשובה שניתנת זהה: "כל קול לציפי מחזק את נתניהו". זו הייתה הפעם האחרונה ששמענו את מופז מזכיר את המתמודדת מולו במהלך שהייתנו במטה. לפני השיחה הבאה, בילסקי קוטע את מופז: "שאול", הוא צועק, "אני נמצא על הקו עם מתפקדת שאומרת שלפני המון שנים עזרת לבן שלה בצבא באופן אישי ועכשיו היא מוכנה לנסוע בשבילך את כל הדרך לתל-אביב רק בשביל להצביע". מופז נבוך ומרוצה: "מדהים, תמסור לה את תודתי".
חברי הכנסת שתומכים במופז ממשיכים לשוחח עם המתפקדים במרץ. דובריו של מופז והאסטרטג שלו ליאור חורב - שבפעם הקודמת הריץ את לבני - מחוברים לטלפון הנייד כמו לאינפוזיה, הולכים מצד לצד בחוסר נחת ומבהירים שהם חוששים משאננות של אנשי השטח, שבטוחים בניצחון. הוא עצמו נראה נינוח ומבקש לא לעורר זעזועים וטלטלות של הרגע האחרון. מופז בונה על ארגון טוב, אך לא מקבל את התיאוריה שלפיה המתפקדים "הבודדים" נמצאים ברובם בכיס של לבני.
כעבור שעה וחצי, הוא קם ועובר לחדר התקשורת הצמוד, מתיישב ליד הצעירים שעוקבים אחר הנעשה ביוטיוב ובפייסבוק וחוזר לשתי שיחות חשובות. בדיוק כשהצלם שלנו מתמקם מול מופז, משודרות בפלזמה שמאחוריו תמונותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך סיור בצפון. "תעבירו תחנה", מבקש אחד הצעירים בחדר וכולם צוחקים. כן, גם מופז. פעיל מרכזי ממלמל במסדרון, בלי להזכיר שמות: "במטה השני אומרים בביטחון מוחלט שהם מנצחים. מה הם רואים שאני לא רואה?"
כל מתמודד והפאב שלו
האווירה המלחמתית באה לידי ביטוי בעיקר במטות, אבל לבני ומופז לא מתכוונים לוותר על דבר ונפגשים מדי ערב עם קבוצות שונות בניסיון לגייס תמיכה אחרונה. תשומת הלב המיוחדת מוקדשת לקהל הצעיר. מופז מפציע בפאב "גורדו" על חוף ימה של תל-אביב. נטול עניבה, אבל בכל זאת ממלכתי. בקהל ממתינים לו כמה עשרות – צעירי פורום "מתפקדים" שטוענים כי הם "סותמים את האף ומצטרפים לפוליטיקה".
מופז נכנס, מוותר על הכיסא המוגבה האופייני לפאבים ולוקח כיסא נמוך. רוצה לדבר עם הצעירים בגובה העיניים. הוא מציף אותם בתיאורים על המשכנתה של בתו ועל בניו החיילים. המסר ברור: "כמוני, כמוכם". הצעירים לא מוותרים ומקשים בשאלות. דורשים לדעת מה יהיה עם ש"ס בממשלה שבה יישב מופז, מתעניינים בחוק טל, והוא מצדו מגלה לרוב סבלנות.
לבני התל-אביבית ממשיכה. היעד: פאב "אוויטה" לגייז בתל-אביב. שם ממתינים לה כמה עשרות צעירים מהקהילה הגאה. בשמלה סגולה שהולמת את האווירה במקום, פורשת לבני את משנתה בפני קהל אוהד באופן יחסי.
"זה לא קל לשבת באופוזיציה", היא מודה. "יש חברי כנסת שכבר רצו את התיק, רצו את הכיסא ומבלי לזלזל ביכולת להשפיע כשר בממשלה, אני האמנתי שנכון לנו ללכת לאופוזיציה".
לבני ממשיכה בפן אישי: "נכון, אומרים עליי שאני קרה ואולי לא עשיתי לחברי הכנסת נעים בגב, אבל יש לי דרך וחשוב היה לי לשמור עליה". בפאב החשוך קשה היה להתרשם אם לבני הצליחה לשכנע, אבל ברור שהייתה שם הקשבה, כמו גם אצל מופז. אבל כמה צעירים באמת יסתמו את האף ויגיעו להצבעה? ב-27 במרס נקבל את התשובה. בכל מקרה, הניצחון יסמן כנראה עידן חדש בקדימה.
לפנייה לכתב/ת 
