רוצים לקבל כסף מהמדינה? תחסכו באנרגיה
במאי הקרוב תשחרר הממשלה 100 מיליון שקל נוספים עבור רשויות, מוסדות ובתי עסק ברחבי הארץ, שישקיעו במערכות חיסכון וייעול אנרגטי. מי זכאי לקבל אותם, מה מקבלים בדיוק, ומדוע יזמים פרטיים טוענים שזו טיפה בים? בדקנו
בתי עסק שמעוניינים לחסוך בהוצאות ולהמעיט את הנזקים לסביבה, ישמחו לשמוע כי בימים הקרובים ייצאו במשרד התמ"ת והגנת הסביבה בקריאה למעוניינים לבצע התייעלות אנרגטית בסיוע כספי של הממשלה. מדובר בסכום של 100 מיליון שקל, שיחולקו במאי הקרוב בין רשויות, מוסדות, בתי מסחר ומפעלים, לצורך ביצוע פרויקטים שיאפשרו להם לחסוך באנרגיה.
עוד על התייעלות אנרגטית - בערוץ כלכלה ירוקה:
- הכללית חסכה אנרגיה - וגם 4.5 מיליון שקל
- החברה שתחסוך לכם חשמל וכסף - ובחינם
- ירוק יש לא רק בדולר - להשקיע באנרגיות נקיות
סכום זה מצטרף למענקים בגובה 41 מיליון שקל, שאושרו לאחרונה עבור 76 פרויקטים של חיסכון באנרגיה, כך שסך ההשקעהעומדת על כ-200 מיליון שקל, שישמשו להקמת מערכות חיסכון וייעול אנרגטי.
מדובר בהקצאות מתוך תקציב של 2.2 מילארד שקל שאושר בממשלה בנובמבר 2010, אותו יזרימו משרדי הממשלה השונים למשק עד שנת 2020 לצורכי התייעלות אנרגטית.
על פי התוכנית, המשרדים יממנו בין 20% ל-25% מעלותו של כל פרויקט, והשאר ימומן על ידי הגופים המתייעלים. שיעור ההשתתפות של התמ"ת והמשרד להגנת הסביבה בפרויקט יקבע בהתאם לפרמטרים הקשורים במידת היותו של הפרויקט תוצרת כחול-לבן.
איך מחלקים את המענקים?
הקריטריונים שעל פיהם משחררים המשרדים את המענקים נותנים עדיפות ברורה לכאלו שישתמשו בטכנולוגיות ישראליות. פרויקט בודד יקבל עד 8 מיליון שקל מענק, ואם ישתמש בטכנולוגיה ישראלית יקבל תוספת של 2.4 מיליון שקלים. כך למשל, גופי תאורה או מערכות מיזוג שיוצרו בישראל וישולבו בפרויקט, יזכו את הגוף המתייעל במענק מוגדל.
בנוסף, כתנאי סף, מערכת ההתייעלות צריכה להיות ארוכת טווח ולפעול לפחות עד שנת 2020. כמו כן אסורה כפילות של סבסוד אנרגי ממשלתי כלשהו, כלומר מי שהתקין מערכות סולריות ומוכר חשמל לרשות החשמל - לא יוכל ליהנות ממענק שכזה.
במענקים שחולקו לאחרונה, כלולים 9 פרויקטים במגזר המוניציפאלי, שיקבלו מענק כולל של 7 מיליון שקל. בין הרשויות שייהנו מהמענק נמצאות ירוחם, מודיעין עילית, פתח-תקווה, פוריידיס ומגדל העמק.
בנוסף, 23 פרויקטים במגזר התעשייתי יקבלו יחד מענקים של 19 מיליון שקל. 45 פרויקטים במגזר המסחרי, שבניהם נמנים מכון ון-ליר ומלון ניר עציון, יקבלו מענק כולל של 10 מיליון שקל. במגזר התחבורה אושר פרויקט אחד עם מענק של כ-4 מיליון שקל, בו חברת קווים תחמש את צי האוטובוסים בכאלו המשתמשים בטכנולוגיה היברידית.
מודל של יזמים פרטיים: משקיעים ומרוויחים
במקביל להתנהלות הממשלה, החלו לפעול בשוק הפרטי יזמים פרטיים המציעים להשקיע מכספם בהתייעלות אנרגטית במוסדות, מפעלים ובתי מסחר. בתמורה, אותם יזמים נהנים מחלוקת החיסכון איתם במשך מספר שנים. מודל זה, של חברה פרטית המשקיעה מכספה ומתחלקת בחסכון עם הגוף המתייעל, נקרא אסקו (ESCO).
אחת מהחברות, הפועלת בתחום היא אסקו ישראל, שיחד עם התאחדות התעשיינים, הקצו לאחרונה 15 מיליון שקל להשקעה בפרויקטים שכאלו. אסקו גובה מלקוחותיה 50% מהחיסכון במשך 10 שנים מיום יציאת הפרויקט אל הפועל. "המודל הוא שיזמיים פרטיים יעשו את הייעול האנרגטי במשק", מספר דן בר משיח, מנכ"ל אסקו ישראל. לדבריו, מדובר במודל שעובד בהצלחה בכל העולם.
החברה הובילה בין השאר פרויקט התייעלות במעונות וכפרי נוער של רשת ויצ"ו, שעומד בפני סיום. בר משיח מספר כי במסגרת הפרויקט החליפו את התאורה לחסכונית, החליפו מזגנים ועוד. "תחום התאורה לקח לנו שלושה חודשים והמיזוג ארבעה חודשים נוספים", הוא מספר. "הדבר יחסוך לויצ"ו 40% מהוצאות החשמל".
אסקו ישראל השקיעה בפרויקט כ-20 מיליון שקל. החברה צופה החזר השקעה בתוך 4 שנים ורווחים בתוך כחמש שנים וחצי. "אנו מלבישים מונים חכמים ואמצעי בקרה וכך זה גם עוזר לגביה שלנו", הוא מציין. "בנוסף, יש לזכור שיש לכל פרויקט בנק מלווה".
בר משיח מוסיף כי המענקים שמספרת המדינה לפרויקטים, לא יכולים לגרום לשינוי ממשי בשטח. "זה בעיקר עושה רעש, אבל לא מזיז הרבה בהתייעלות האנרגטית של המדינה", הוא אומר. "המדינה ומסודותיה אחראים על כשליש מצריכת החשמל בישראל שעומדים על כ-6 מיליארד שקל בשנה. שליש נוסף הוא הצריכה התעשייתית והשליש האחר הוא של הצריכה הפרטית.
"מחקרים הוכיחו כי ניתן לייעל את המשק האנרגיה בשליש, כלומר להפחית 6 מיליארד שקל בהוצאה שנתית. על מנת לבצע את זה צריך לשפוך 20 מיליארד שקל. לכן המענקים של התמ"ת והמשרד להגנת הסביבה הם טיפה בים. המודל בעולם הוא הוצאת מכרזים לחברות פרטיות, שייעלו את משק האנרגיה. הדבר אמור לפי אמנות שעליהם חתמה ישראל לקרות עד שנת 2020. אני לא רואה איך זה מגיע לכיוון הזה".
דורון אברהמי, מנהל הסביבה ופיתוח בר קיימא במשרד התמ"ת, השיב לבר משיח ואמר: " אנו רוצים למנף כל שקל שנכנס לייעול אנרגטי באופן הטוב ביותר. יש לזכור כי חלק מהרווחים ילכו לחברות פרטיות ולייזם עצמו, כך שאולי זה יפגע במנוף הפרויקטים של המדינה. בכל מקרה, אנו עובדים עם החברות הללו ורוצים לעודד אותן. לפעמים לארגונים קטנים נוח לפעול דווקא דרך חברות אסקו והם רשאים לעבוד כך".