לבשל כמו מלכה: שפית בשטח

לדאוג שלכולן יהיה הכל (צילום: איה בן עזרי)

עבודת הצוות כרוכה בחוסר שעות שינה מטורף, עבודה פיזית, מפגש רגשי חזק מאוד ושליטה בכול התחומים עד הסוף, כולל חשיבה אסטרטגית שכוללת מצבים לא מתוכננים.

ארבע נשות הצוות מחולקות כך: מדריכה אחת האחראית על ריכוז המסע, תכנים מגוונים, קשר עם התפעול/לוגיסטיקה, קשר עם מקומיים ושליטה על המסלול. מלווה אחת האחראית על כל הקשר עם הבנות, מהכנת המשימות בארץ דרך שיבוץ והפעלת המשימות לאורך המסע ועוד. ושתי אחראיות לוגיסטיקה/מנהלה שתפקידן מתחיל בארץ, הכנת התלבושת האחידה לפי המידות בתיקים אישיים, קניית דברים מהארץ, הכנת כל הציודים למסע, מספור הרכבים לפי צוותים, הכנת הרכבים עם הציודים הצוותים, הטענה של מכשירי הקשר בסוף כול יום, פירוק והעמסת הרכבים בכל יום וסידורם מחדש לפי צוותים תורנים, כולל רשימה עדכנית עם שליטה מלאה מה קיים על כול רכב, קניות, ארוחות, אוזן קשבת והגשמת חלומות קטנים. הצוות המקומי אחראי לתרגום ומכניקה. 

אבל הדבר הכי חשוב הוא החיבור בין ארבע הנשים, היהיה ומשהו בחיבור בין הארבע לא קיים, הנושא מורגש מיד בשטח, כלומר לכימיה בין הבנות יש תפקיד חשוב בחוויה הכללית.

השפית לירון ירדני הגיע למסע מלכת המדבר מתוך סקרנות ובלי קשר לאוכל, אמנם מאד מעניין לדעת איך ומה מבשלים בשטח, אבל יותר סקרנה אותה השאלה "מהי מלכת המדבר?". עכשיו, כשכמה מסעות מאחוריה, היא שמחה לספר לך - זו שמתלבטת אם להירשם - מה זה אומר.

זה הזמן להיות מלכה, המסע שלך מתחיל בהרשמה>>

 

ארוחת מלכות בתנאי שטח(צילום: לירון ירדני)

עם כמה נשים אני יכולה להסתדר? 

יש לך מספר?

חוויה שלא עוזבת אותך

עברו השנים ובחרתי להשתתף בהתנדבות בעזרה במיונים, החוויה כל כך השפיעה עלי שרציתי להפוך להיות חלק ממנה, בלי קשר למסע. בשנה שעברה נודע לי שבגלל תחלופה של צוותים עומדות בפני 3 אפשרויות של התנדבות, בלי להסס כמובן בחרתי במטבח, הסביבה המוכרת, הידועה, האהובה, הנוחה והטבעית עבורי.

מה עושות עם הציודים כשנתקעות בשטח? (צילום: איה בן עזרי)

נגשתי לילדים ואמרתי להם בעדינות שאני כנראה יוצאת עם "מלכת המדבר" לסין. הילדים שלי הרימו גבה ובפה אחד עם חיוך צידי אמרו לי: שוב "מכת המדבר"? תודה לאל שהבעל שלי תמך וחיזק. הסברתי להם שהפעם אני נוסעת, אבל לעבוד ומדובר כאן במשהו שמאוד חשוב לי בגלל הכיוון המקצועי.

עדנה ואני היינו ביחד בג'יפ עם השיירה, בימים מסוימים היינו מתנתקות באמצע הציר לדרכים אחרות ומגיעות לשווקים המקומיים, או קמות השכם בבוקר כשהחקלאים המקומיים רק היו מקימים את השוק. הסחורה הייתה טרייה ורעננה עם ריחות פרש וצבעים משכרים. היה מבחר גדול של מוצרים שאת חלקם אפילו לא הכרנו. עדנה הודיעה לי שאין לי מה לדאוג, היא לצידי, אבל ממש לא מתכוונת לטעום מכל הדברים המוזרים, ההחלטות הן שלי בלבד, היא רק משלמת בצורה חומרית, אני צריכה להתמודד עם התוצאות.

לפעמים התפריט נבנה תוך נסיעה, או במהלך הסיור בשוק בהתאם למה שנמצא - בשווקים של סין נהוג לעצור ליד הדוכן, לבחור מה שרוצים, ולהמשיך הלאה לשאר הדוכנים ובסוף לאסוף בדרך למכונית את הסחורה, ובסין עליך להתנהג כאחד המקומיים. בלשב מסוים ידענו שאנחנו עומדות להיכנס לאזור שאין בו שווקים ולכן הכנו תפריט ל-5 ארוחות X 50 נשים, כך רכשנו אוכל לגדוד שלם והיינו צריכות עזרה בהסעתו אל הרכב.

חברות לנצח(צילום: לירון ירדני)

יוצאות למסע

לסיכום, מתוך החוויה שלי אני יכולה לסכם שכל השאילתות לגבי מסות של נשים השתנתה, גיליתי רק עוצמות, פרגון, תמיכה, עזרה אמיתית כמו משפחה, תרומה לקהילה, הכרה והחיזוק שצריך לדעת ליהנות ולעשות חיים, בדגש על האנשים הנכונים שסביבך, ושבעקבות המסע יש נשים שבאמת נמצאות שם תמיד בשבילך, ממש חברות לחיים, זה נשמע כמו קלישאה, אבל תאמינו לי אומרת את זה מישהי שחקרה לעומק.

מבחינת מקצועית, ראיתי עולם, פגשתי תרבויות חדשות, מנהגים, צורות בישול שונות וחומרים שונים, צורות גידול חקלאיות מעניינות, דינאמיקה של שווקים מדהימים וזכיתי להתארח אצל מקומיים שפתחו בפנינו את בתיהם.

ההשתתפות במסע היא אתגר והזדמנות מיוחדת לפנק את הבנות שהיו במחיצתי ולהעניק להן, בזכות הידע שצברתי עם השנים, קצת פינוקים בחוויה הקולינארית. נהניתי לחבר אותן לשוק המקומי ולהראות להן דברים חדשים, ובעיקר לראות את החיוך שלהן בסוף היום כשהן הולכות לישון שבעות, וקמות בבוקר סקרניות למה שמחכה מעבר לפינה.

תודה ענקית לסיגל יושע על ההזדמנות, ליעל וייסמן, עדנה שחם, ונילי ועקנין, שכפי הנראה, הרבה מהחוויה שנשארה לי בטעם כזה חזק שייך לכך ששהייתי במחיצתכן, וגם לבנות המקסימות שהיו במסע ותמיד פרגנו וידעו לשלוח מילה טובה "חנוכה סין 2011".