החרם על איראן פוגע בעסקים אמריקניים

פרד הרינגטון בנה את העסק שלו על ידי מכירת חומרי גלם לאיראן לייצור חיתולים. הרינגטון, שגר בוושינגטון, מייצא לאיראן תחת היתר הומניטרי ממשרד האוצר האמריקני. לדבריו, חברות איראניות חייבות לו קרוב ל-3.8 מיליון דולר, והן לא יכולות לשלם בעקבות הסנקציות האחרונות מצד ארצות הברית והאיחוד האירופי. והוא לא לבד.

חברות אמריקאיות רבות, מחברות לייצור תרופות כמו Merck ועד עסקים קטנים ומשפחתיים כמו זה של הרינגטון, מתקשות כעת בגביית התשלומים עבור תרופות ומוצרים הומניטאריים אחרים.

עיכוב התשלומים הוא עדות ליעילות של הסבב האחרון של הסנקציות הכלכליות בתגובה לתוכנית הגרעין האיראנית. אך התוצאה מנוגדת לטענה של ארצות הברית על כך שאין ברצונה להרע את מצבו של העם האיראני אלא רק ללחוץ על מנהיגי המדינה להפסיק את המירוץ שלהם לחימוש הגרעיני.

"אני לא מתנגד למתן עונשים לאיראן, אך ארצות הברית והאירופים צריכים לקחת בחשבון גם את החברות שלהן, לפני שהן כופות סנקציות", אמר הרינגטון. הרינגטון, איראני-אמריקני שנולד בשם פרהאד פורוהי, נאלץ לפטר 3 עובדים מתוך 7 בעקבות העיכוב בתשלומים.

לדברי עורכי דין הקרובים לנושא, העובדה שארצות הברית הכניסה ל"רשימה השחורה" בנק איראני מסוים, הובילה להשפעה משמעותית על הסחר ההומניטארי. בנק Tejarat, הבנק האיראני השלישי בגודלו, "סומן" על ידי ארצות הברית בתור תומך בפיתוח נשק להשמדה המונית. ארצות הברית ניתקה את הבנק מהמערכת הפיננסית שלה, יחד עם כל הגופים שעובדים עם הבנק הזה.

במהלך חמש השנים האחרונות משרד האוצר האמריקני הכניס לרשימה 23 מוסדות איראניים, בניסיון להצר את צעדיה של איראן בביצוע עסקים עם העולם. אך לחרם האחרון היתה השפעה גדולה אחרת, שנובעת מהעובדה כי Tejarat הוא הבנק הגדול האחרון שדרכו ניתן לעשות סחר חוקי עם איראן. כעת, כשהבנק אינו נגיש לעסקים, החברות צריכות לעבור דרך בנקים קטנים יותר על מנת למצוא גוף שיבצע את ההעברה - משימה לא פשוטה כלל.

"למהלך היה הדף גדול מבחינת השפעה", אמר דגלס ג'קובסון, עורך דין מוושינגטון שמתמחה בסנקציות. "מצד אחד, עסק יכול לקבל היתר. הממשלה אומרת לו 'זה בסדר, אתה יכול למכור'. אבל המציאות למעשה היא שהעסק לא יכול לקבל את התשלום המגיע לו".

ההחלטה שהתקבלה בשבוע האחרון מצד SWIFT, מערכת התשלומים האלקטרוניים הגדולה בעולם, להחרים את הבנקים האיראניים הנמצאים ברשימה השחורה של האיחוד האירופי, עשויה להקשות אף יותר על ביצוע העסקאות.

מרק, חברת התרופות השלישית בגודלה בעולם, אמרה כי יש לה רישיונות למכור לאיראן מוצרים לטיפול בסכרת, סרטן, מחלות בדרכי הנשימה וזיהומים. "מרק עומדת בפני שנה לא פשוטה במונחים של וידוא תשלומים על סחורה שכבר נשלחה", אמרה דוברת מטעם החברה, קלי דוהרטי.

לדבריה, החברה פתוחה לרעיונות לשליחת מוצרים 'הומניטריים' לאיראן. גם פייזר, חברת התרופות הגדולה בעולם, חוותה קשיים בקבלת תשלומים מאיראן. לדברי דובר מטעם החברה, פיטר אוטול, החברה רוצה לוודא כי למטופלים האיראניים תהיה גישה לתרופות הנדרשות להם. "ואם אנחנו צריכים להתמודד עם מעט קשיים, זה מה שנעשה".

לדברי דובר משרד האוצר האמריקני, "לא נרשמה ירידה במספר הבקשות לייצוא הומנטרי לאיראן. הסנקציות האחרונות לא שינו את הגישה שלנו באשר לייצוא מזון, תרופות ומכשור רפואי לאיראן".

אמנם למרק ולפייזר המכירות לאיראן הן רק שבריר מהמחזור העסקי הכולל, אך לחברה של הרינגטון הייצוא לאיראן מהווה 70% מהמכירות.

הנזק היה כה גדול, עד שהרינגטון החליט לכתוב לנשיא ארצות הברית ברק אובמה מכתב תלונה בתחילת פברואר, בטענה כי הסנקציות האחרונות "עצרו למעשה את העסקים שלי בין לילה".

"מנקודת המבט שלי", כתב הרינגטון, "אין לי מה לעשות מלבד לסגור את העסק".

הרינגטון, שביקש מהממשל חלון זמנים על מנת לטפל בתשלומים החסרים, לא קיבל תגובה. "לא קיבלתי תגובה ואני לא מצפה לקבל", לדבריו. "האוזניים של וושינגטון אטומות. הן בכלל לא מקשיבות לנו".