מואמבה: חייו של כדורגלן צעיר שרק רוצה לחיות
פבריס מואמבה, שהתמוטט במשחק בין בולטון לטוטנהאם ולבו נדם למשך 78 דקות, לא חי חיים רגילים: הבריחה מקונגו, מעמד הפליט, הנסיקה בכדורגל והטרגדיה האחרונה. עכשיו כולם מתפללים שיתעורר
עוד ב-ynet ספורט:
הדברים שאמר הנרי לא מרכיבים עוד משפט סתום, יש להם סיבה. קריירת המשחק של מואמבה הסתיימה השבוע עם התמוטטותו במגרש, אבל היא רק חלק קטן מהאירועים האדירים והדרמטים שעבר ב-23 שנותיו. חיים שהתחילו במשפחה מקושרת בקונגו, המשיכו במלחמה, בריחה ומעמד של פליט, ולמזלו הרב לא הסתיימו בטרם עת.
מואמבה נולד בקינשסה, בירת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, או "זאיר", כפי שנקראה בזמן שהשחקן לעתיד נולד. קונגו היא אחת המדינות בעלות שיעור תוחלת החיים הנמוך ביותר בעולם (וליתר דיוק מקום 198 בעולם),
כ-54 שנות חיים בממוצע לאדם. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא מלחמת אזרחים עקובה מדם, ששיאה התרחש בסוף שנות ה-90 ותחילת המילניום הנוכחי. מלחמת אזרחים שמשפחת מואמבה הייתה שקועה בה עד צוואר.
מרסל, אביו של פבריס, היה פוליטיקאי בעל אויבים רבים ואחד האנשים הקרובים ביותר לנשיא המפורסם מובוטו, שעמד במוקד הריב על השלטון. תומכיו של מובוטו נטבחו ומרסל ברח לבית אחיו, אילונגה, שנרצח בניסיון להגיע אל לפוליטיקאי המקושר. מרסל הצליח לחמוק ולהגיע לאנגליה, שם, בסופו של דבר, קיבל אישור שהייה כפליט מלחמה.
פבריס הקטן הסתתר עם אימו. כשלוש שנים הם הנמיכו פרופיל, עברו מקום מגורים, וחיכו. "זה היה קשה", הוא סיפר בראיון, ראיתי את המלחמה, ראיתי אנשים מתים. דברים מפחידים. אני עדיין זוכר את קול הירי.
הייתי נרדם על רקע קולות הרובים המרעישים. זה השפיע על כל חיי. חברים שלי נפגעו, אחרים מתו. המלחמה מנעה מאיתנו לשחק כדורגל כי פחדנו להיפגע מהירי. כאן, באנגליה, כדורגלנים חושבים על מכוניות וסגנון חיים. הם לא מבינים עד כמה השתנו החיים של אנשים כמונו, מאפריקה".
וחייו של מואמבה בהחלט השתנו. כשהיה בן 11 קיבלו הוא ואימו אישור משלטונות אנגליה לחבור לאביו, וזאת מחשש שהמיליציה הצבאית תגיע אליו ותנסה להשתמש בו כדי להוציא מידע רגיש ממרסל. "אם הייתי נשאר היו רואים בי מטרה קלה להשגת יתרון", הוא אמר בעצמו מאוחר יותר. מואמבה נחת בלונדון באמצע החורף ומבלי ששמע על שלג אפילו פעם אחת. פבריס הקטן חשב שהוא נחת בעולם אחר והאמת, במובן מסוים הוא אכן הגיע לעולם שונה לחלוטין.
מואמבה לא ידע מילה באנגלית. רבים מהילדים צחקו עליו כיוון שלא היה מסוגל לתקשר עם אף אחד, אבל הילד האפריקני הפך לסמל למצוינות והשקעה. הוא למד את השפה וקיבל תעודות הצטיינות על הצלחותיו
בלימודים. במקביל אנשי ארסנל ראו אותו משחק והחתימו את הכישרון הצעיר באקדמיה של התותחנים. משם עבר מואמבה לברמינגהאם, פרץ, ונמכר עבור לא פחות מחמישה מיליון פאונד לבולטון. בתקופה בברמינגהאם התחיל ללמוד לתואר ראשון במתמטיקה, לא בדיוק הכדורגלן המצוי.
האיחוד המשפחתי והלימודים ברמה הגבוהה עזרו למואמבה להתפתח גם ככדורגלן. לאחר תקופה שחי כפליט הוא זכה לאזרחות וזומן לכל הנבחרות הצעירות של אנגליה, כולל לנבחרת הצעירה ששיחקה באליפות אירופה בקיץ האחרון. באותו זמן בדיוק ביקשו ממנו לחזור "הביתה", לקונגו, ולייצג את הנבחרת המקומית. ההצעה נדחתה, גם בגלל סיבות בטחוניות.
"כשהגיע מאמן חדש לנבחרת ביקשו ממנו להצטרף, אבל בגלל המצב עם המשפחה שלי קשה מאוד בשבילי לחזור לשם", סיפר מואמבה והוסיף שחלק קטן ממשפחתו שנשאר בקונגו עבר להתגורר במקומות חשאיים בערים קטנות. "יראו בי טרף קל אם אחזור. ינסו להיפטר ממני. אני יכול לחזור לקונגו רק תחת חשאיות ובלי שאנשים ידעו מכך".
בראיון שנתן ממש לאחרונה הוסיף מואמבה שהוא כמעט וטס לקונגו בעבר, אבל ייעצו לו לוותר כיוון שחלק מאויביו הפולטים של אביו עדיין בחיים. "אני מקווה לשוב לשם יום אחד", הוא אמר. "גם אם רק בשביל לרצות את הסקרנות. גם אשמח לראות אם יש משהו שאני יכול לעשות כדי לעזור, הרי תמיד זה יהיה המקום בו נולדתי".
למרות שמואמבה מעולם לא חזר לקונגו, ואביו שנוי במחלוקת במדינה, האירוע הנוראי שהתרחש במשחק הגביע בין טוטנהאם לבולטון השבוע זכה להבלטה עצומה בכלי התקשורת במדינה האפריקנית. גם שם לא חפרו בעבר אלא רק הביעו תקווה שמואמבה יתאושש ויהיה מסוגל לחזור ולנהל חיים נורמלים. ישוב לחיות. כפי שמבקשים ילדים רבים במרכזן של מלחמות האזרחים הנוראיות שהתרחשו באפריקה בעשורים האחרונים.
לפנייה לכתב/ת 
