קולטים את הענף: סיוף בלונדון 2012
מזורו עד הנסיכה הקסומה, משלושת המוסקטרים עד שודדי הקאריביים - מי מאיתנו לא זוכר את סצינות הסיוף הגדולות בקולנוע. עכשיו רק שימו לאיניגו מונטויה מסכה על הראש וחיישן אלקטרוני בקצה החרב – והוא מוכן לאולימפיאדה
מספר אולימפיאדות: 27.
מתי נכנסו נשים: פריז 1924.
על רגל אחת
את שורשיו של הסיוף אפשר לאתר בתורות לחימה עתיקות, והוא אחד מחמישה ענפים בלבד שהופיעו בכל אולימפיאדה מ-1896 ועד היום. ולמרות הרזומה הספורטיבי המרשים, רובנו נחשפנו לראשונה לקרבות סיוף בספרות ובעיקר בקולנוע. זורו, שלושת המוסקטרים, ג'וני דפ ב"שודדי הקאריביים", וכמובן, המשפט האלמותי מ"הנסיכה הקסומה": "שמי איניגו מונטויה, הרגת את אבי, התכונן למות".
כמו הסיוף הקדום, גם סיוף תחרותי מורכב מקרבות בין שני מתמודדים. אבל כאן לא הורגים את היריב, פשוט דוקרים אותו באזור מטרה מוגדר ומקבלים "טוש" על כל פגיעה מוצלחת.
הסייפים מופיעים בתחרויות אישיות ו/או קבוצתיות בשלושה כלים שונים - רומח, דקר וחרב. הרומח הוא הכלי הבסיסי ביותר ובמשך שנים גם היה הנפוץ מבין השלושה. זהו הדגל הקל ביותר וידית האחיזה בו דמוית אקדח לרוב. הדקר דומה לרומח, אך כבד ממנו. החרב התפתחה מהחרב הצבאית של הפרשים הקלים של המאה ה-17, והלהב שטוח וקל. החרב היא כלי דקירה והצלפה, כלומר הפגיעות יכולות להיעשות בכל חלקי הלהב, ולא רק בקצהו.
בקצה הלהב ישנו חיישן זעיר, שבמגע עם בגדי היריב (המצופים ברשת נחושת דקיקה), סוגר מעגל חשמלי ומסמן את הפגיעה. אורך המשטח: 14 מטר. רוחבו: 1.5 מטר. קו אזהרה 2 מטר פנימה מכל צד. הקרבות מחולקים לשלושה שלישים בני שלוש דקות כל אחד. במקרה של שוויון לאחר תשע דקות תתקיים תוספת זמן בת דקה בשיטת "מוות פתאומי" - הראשון שמשיג נקודה, מנצח.
המטרה: בקרבות האישיים - להגיע ראשון ל-15 פגיעות מוצלחות או להשיג יותר פגיעות מוצלחות בסיומן של 9 דקות הקרב – מה שקורה קודם. בתחרות הקבוצתית - להגיע ל-45 פגיעות מוצלחות.
החוקים:
שטחי הפגיעה: ברומח - פלג הגוף העליון, כולל המפשעה אבל לא כולל הראש והידיים. הפגיעה צריכה להיות במשקל 500 גרם כדי שתיחשב. בדקר - הגוף כולו, מכף רגל ועד ראש. בחרב - פלג הגוף העליון, כולל הראש והידיים אבל לא כולל המפשעה.
זכות ההתקפה: ברומח ובחרב, למי שתוקף ראשון יש עדיפות. מי שמותקף חייב קודם להתגונן, לפני שיוכל ליזום התקפת נגד. הדיפת ההתקפה בעזרת הלהב גורמת להיפוך תפקידים, וכעת מי שמתגונן הוא בעל זכות ההתקפה. במקרה שאחד הסייפים מתקיף, יריבו מתקיף בחזרה מבלי להתגונן תחילה, ושני הסייפים פוגעים זה בזה. רק בעל זכות ההתקפה יזכה בנקודה. כמובן שלשופטים חלק חשוב בתהליך. הם מחליטים מי בעל זכות ההתקפה ומי זוכה בנקודה.
בדקר אין זכות התקפה: מי שפוגע ראשון, זוכה בנקודה. אם שני הצדדים פוגעים זה בזה בהפרש של חמש מאיות השנייה, נרשמת פגיעה לשניהם.
תשכחו מאיניגו מונטויה: אסור להחליף ידיים במהלך התחרות.
דרך נוספות להשיג נקודה: אם היריב יוצא עם שתי רגליו מאחורי הקו.
גם כאן יש כרטיסים: כמו בכדורגל, כרטיס צהוב הוא אזהרה (למשל על לבוש פגום, מגע גופני וכו'). כרטיס צהוב שני הופך לאדום (נקודה אוטומטית ליריב), אבל הצהוב לא נמחק, כלומר כל צהוב נוסף יעניק נקודה נוספת ליריב. כרטיס שחור הוא החמור ביותר ופירושו הרחקה (פגיעה ביריב בעזרת מגן היד, התנהגות לא ספורטיבית וכו').
המעצמות הגדולות
עם 180 מדליות זהב מתוך 191, השליטה של האירופיים היא מוחלטת. איטליה (45 מדליות זהב), צרפת (41) והונגריה (34) נמצאות בחוד, תרתי משמע.
הסייפים הגדולים
האיטלקי נדו נאדי נחשב לסייף המגוון בהיסטוריה. באולימפיאדת אנטוורפן 1920 הוא זכה בחמש מדליות זהב ברומח, דקר וחרב: שתיים אישיות ושלוש קבוצתיות (אם כי ההיעדרות של ההונגרים מהמשחקים עזרה לו). בסך הכל יש לנאדו שש מדליות זהב, מהן שלוש אישיות. שיאן מדליות הזהב הוא אלדר גרביץ' ההונגרי עם שבע, האחרונה שבהן ברומא 1960, בגיל 50, אבל שש מתוך שבע מדליות הזהב הן אישיות. כיום, הסייפת הבולטת היא ולנטינה וצאלי האיטלקייה, האלופה האולימפית ברומח מסידני 2000, אתונה 2004 ובייג'ינג 2008. וצאלי יכולה להפוך לאחת הספורטאיות היחידות בהיסטוריה עם ארבע מדליות זהב בארבע אולימפיאדות רצופות. חוץ מזה יש לה גם שתי מדליות זהב בתחרות הקבוצתית. טימאה נאגי ההונגרייה זכתה בסידני ובאתונה בזהב בדקר.
תחרויות הסיוף בלונדון 2012
תאריכים: 28 ביולי עד 9 באוגוסט.
מקום: אקסל, לונדון.
מספר משתתפים: 212 (106 גברים, 106 נשים)
מספר תחרויות הגברים: 5 (רומח אישי, דקר אישי, חרב אישי, רומח קבוצתי, חרב קבוצתי).
מספר תחרויות הנשים: 5 (אותן תחרויות).
מבנה התחרויות: שיטת נוקאאוט, מהסיבוב הראשון עד הגמר.
הזווית הישראלית
לא מעט סייפים ישראלים השתתפו באולימפיאדות מאז 1960. המשפחה המלכותית של הסיוף המקומי, משפחת חטואל, שלחה שלושה נציגים. ועדיין, אי אפשר להצביע על שום הישג משמעותי.
לפנייה לכתב/ת 
