ממחר: הבנקים יכולים להתנהל ללא בעל שליטה
התיקון לחוק הבנקאות ייכנס בבוקר לתוקף; באוצר אומרים שאין עדיין כוונה למכור את מניות בנק לאומי שבידי המדינה
מחר נכנס לתוקפו התיקון לחוק הבנקאות (תיקון לחוק מראני) המאפשר לבנקים להתנהל ללא בעל שליטה. הבנק הראשון שיושפע מכך הוא בנק לאומי, שבו מחזיקה המדינה 6.03% מהמניות ובידיה גרעין השליטה, כלומר הזכות להציע דירקטורים. התיקון לחוק מאפשר למדינה למכור את גרעין השליטה בבנק, אך במשרדי החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, לא מתכננים למכור את המניות בבורסה עוד השבוע. אם תעשה זאת בחודשיים הקרובים תשלשל המדינה לקופתה מיליארד שקל.
בסדנה למשפט וכלכלה שקיים משרד קנטור־אלחנני־טל בשבוע שעבר באוניברסיטת תל אביב, דיברה עו"ד דליה טל על הדרך הארוכה שעשה התיקון לחוק. טל היא היועצת המשפטית של בנק לאומי, ומקורבת למנכ"לית הבנק הפורשת, גליה מאור.
"פעם היה ניתן לסגור את העניינים מאחורי הקלעים", אמרה טל בכנס, "החלפות מנכ"לים והחלטות אחרות יכלו להיסגר בשקט וללא ידיעת הציבור. כאשר הרעיון לקיים בנק ללא גרעין שליטה הגיח לעולם, חששו בבנק ישראל מאיבוד שליטה וכך הגיע תיקון מראני הראשון". אולם אותו תיקון, לדברי טל, לא סיפק פתרונות לממשל תאגידי עד לתיקון שנכנס לתוקפו היום.
אולם טל ציינה כי בשל החוק וגם בשל מסקנות ועדת הריכוזיות קשה יהיה למצוא מועמדים ראויים לדירקטוריון. "צריך מישהו בעל שיעור קומה מבחינת
ידע וניסיון, אך גם צריך שאחיו לא יעבוד בתפקיד זוטר בבית השקעות מכיוון שזהו ניגוד עניינים", סיפרה טל. "יהיו רק דירקטורים מהאקדמיה", קרא מישהו בקהל, וטל מיד השיבה כי איש אקדמיה בדירקטוריון זה טוב אבל דירקטוריון שלם של אנשי אקדמיה זה יותר מדי. "צריכים לעבוד", אמרה טל. "השיטה שנבחרה לניהול בנק ללא גרעין שליטה היא ניסיון — רק הזמן יגלה אם הניסיון צלח או לא"
לפנייה לכתב/ת 
