לקויות למידה: מי זכאי להתאמות בבחינות הבגרות

הילד הגיע לתיכון. הדרישות הלימודיות גוברות. יש עליו לחץ ועומס רב, בעיקר בימים אלו, של טרום בחינות הבגרות. רוב ההורים סמוכים ובטוחים שברגע שהאבחון הגיע לידי יועצת בית הספר וניתנו בו המלצות להתאמות, הכל יהיה בסדר ביום הבחינה. אלא שהניסיון מלמד שזה לא תמיד כך ויש חלק חשוב הנעשה בתוך בית הספר אשר נעלם מעיני ההורים, אליו הם מתוודעים רק כאשר מתעוררת בעיה.

כתבה זו נועדה לתת לכם ההורים את המידע החשוב ביותר בנוגע להתאמות הניתנות בבחינת הבגרות ולעזור לכם להתמצא בתהליכים המשלימים את האבחון ומתרחשים בין כותלי בית הספר, אותם תהליכים שלרוב נעלמים מעיניכם. המטרה: לעזור בסבך הבית ספרי, כך שילדיכם יקבלו את ההתאמות להן הם זקוקים ולעבור את בחינות הבגרות בהצלחה.

עוד על לקויות למידה:

האם הילד סובל מהפרעת קשב? מדריך האבחונים

לקות למידה: מה צריך לדעת כדי לאבחן מוקדם 

ליקויי למידה: כך תעזרו לילד להתמודד

בשנת 2003 יצא חוזר מנכ"ל המסדיר את נושא הזכויות להתאמות בדרכי ההבחנות של תלמידים עם לקויי למידה בחינוך הרגיל.

החוזר מופץ בכל בתי הספר בארץ ומחייב את כל הגורמים לפעול על פיו. מומלץ להכיר את חוזר המנכ"ל (שאל חלקים ממנו אתייחס בכתבה זו), על מנת לדעת את הזכויות המגיעות לילדיכם לקויי הלמידה.

מהן התאמות בדרכי ההיבחנות?

ההתאמות בבחינות הבגרות הן שינויים בתנאי ההיבחנות הנהוגים. הן מאפשרות לתלמידים עם ליקויי הלמידה לעקוף את תחומי הקושי ולתת ביטוי הולם לידע שרכשו - ללא המגבלות הנובעות מהלקות. אופי ההתאמה נקבע על פי הקשיים הספציפיים שאובחנו אצל התלמיד. חשוב שההתאמות יינתנו בבחינות קודמות לבחינת הבגרות כדי לאפשר תרגול, אימון והערכה.

ההתאמות לתלמידים עם ליקויי למידה ניתנות בהתאם לסוג וחומרת הלקות, והן מחולקות לשלוש רמות. על סמך אבחון דידקטי ניתן להמליץ על התאמות מרמה 1 ו-2 ועל סמך אבחון משולב (דידקטי+פסיכולוגי) ניתן להמליץ על התאמות מרמה 1, 2 ו-3.

התאמות מרמה 1: התאמות דידקטיות אשר אינן משנות את תוקף המבחן

א. הארכת זמן הבחינה בכתב בשיעור של 25% מזמן הבחינה. התאמה זו ניתנת לאור איטיות בקריאה ובכתיבה, קשיים בהתארגנות, הפרעת קשב ועוד.

ב. התעלמות משגיאות כתיב. ניתנת לאור ריבוי שגיאות כתיב.

ג. שעתוק הבחינה. ניתנת לאור רמה נמוכה של קריאות כתב היד. במקרה זה התלמיד עונה על הבחינה בכתב ידו ולאחריה יושב ומקריא מילה במילה את תשובותיו לשאלון הבחינה לבוחן נטרלי, אשר מעתיק אותן באופן מדוייק. למשרד החינוך נשלחות שתי מחברות הבחינה, זו של התלמיד וזו המשועתקת.

ד. הגדלת שאלון הבחינה. ניתנת לאור בעיות קריאה על רקע עיבוד חזותי לקוי וליקויים בקשב חזותי.

ה. דף נוסחאות מורחב ו/או ארגון שונה של דף הנוסחאות הרגיל והמורחב. ניתנים לאור קשיים בדלייה מהזיכרון ובשימור בזיכרון.

התאמות מרמה 2: התאמות המתייחסות לשינויים בתנאי הבחינה אך לא בתכניה

א. הכתבת מבחן: הנבחן מכתיב את התשובות לבוחן ניטרלי (השולט בשפת התלמיד). ניתנת לאור פער משמעותי בין יכולת ההבעה בעל פה ליכולת ההבעה בכתב וכתב יד בלתי קריא. באנגלית הקלטת התשובות של הנבחן על גבי קלטת.

ב. הקראת שאלון הבחינה על ידי קורא ניטרלי, ובאנגלית - השמעת שאלון הבחינה באמצעות קלטת. ניתנת לאור קריאה איטית במיוחד או קריאה משובשת.

ג. שימוש במילון אלקטרוני באנגלית. ניתנת לאור קשיים בשימוש אוטומטי במילון, הנובעים מקשיי שליפה, שימור בזיכרון וארגון.

התאמות מרמה 3: מתייחסות לשינויים הן בתנאי הבחינה והן בתוכנה

התאמות ברמה זו ניתנות במקרים מיוחדים בלבד, שבהם התאמות ברמה 1 ו-2 אינן יעילות דיין. התאמות ברמה זו ניתנות באישור של ועדת ההתאמות המחוזית על סמך המלצת המועצה הפדגוגית.

א. שאלון מותאם, הנגזר משאלון הבחינה הרגיל. ניתן לאור קשיים ספציפיים במקצוע מסויים שנובעים מהלקות. לדוגמה, קשיים מבחינת היקף החומר הנדרש לבחינה במקצועות רבי מלל (היסטוריה ספרות וכו'). השאלון המותאם מצמצם את כמות החומר שהתלמיד נדרש ללמוד לקראת הבחינה, אולם עלול לפגוע באפשרויות הבחירה שלו בשאלון הבחינה. קשיים בתפיסה חזותית יפטרו את התלמיד מהחלק של הנדסה בבחינה במתמטיקה וקשיים משמעותיים בשפה יאפשרו לו להיבחן במבחן מותאם בלשון.

ב. מבחן בעל פה (הבוחן יבקש מהנבחן להשיב על כל השאלות המופיעות בשאלון). ניתן לאור קשיים של פער של שני ציונים לפחות בין ההבעה בכתב להבעה בעל פה לטובת ההבעה בעל פה, קשיים חמורים בקריאה, בכתיבה ובארגון הידע ו/או הפרעה קשה בקשב ובריכוז, שאינה מאפשרת לנבחן לעבוד באופן עצמאי ו/או להכתיב לבוחן ניטרלי.

אחרי האבחון: מי מאשר את ההתאמות?

בין ביצוע האבחון לבין קבלת ההקלות עומדים שני גופים חשובים: המועצה הפדגוגית וועדת ההתאמות המחוזית. המועצה הפדגוגית כוללת את מנהל בית הספר או נציגו, מחנך הכיתה, יועץ ו/או פסיכולוג. המועצה מתכנסת מספר פעמים בשנה ולפי הצורך, בהרכב מלא או בהרכב מצומצם.

בסמכות המועצה לאשר התאמות ברמה 1 ו-2. עם זאת חשוב לדעת כי לא מובטח שהמועצה הפדגוגית תקבל במלואן את המלצות המאבחן שניתנו לילדיכם. ייתכן כי במקרים מסויימים היא תחליט לדחות חלק מההמלצות, או את כולן. מה עושים במקרה כזה? אם לא התקבלו כל או חלק מההמלצות כדאי להיפגש עם יועצת בית הספר ולהבין מדוע לא אושרו ההתאמות ולהציג את עמדתנו בפניה על מנת לערער על ההחלטה.

ועדת ההתאמות המחוזית כוללת מפקח כולל, נציג אגף הבחינות, פסיכולוג מחוזי או נציגו, יועץ בכיר או נציגו ומנהל בית הספר. בסמכותה לקבוע מי זכאי להתאמות מרמה 3. הוועדה מתכנסת בשני מועדים, מועד חורף ומועד קיץ, ודנה בתיקים המוגשים לה. במידה ומחליטה הוועדה לקבל את ההתאמות המומלצות באבחון, במלואן או בחלקן, יישלח אליכם אישור על כך מבית הספר. במידה והחליטה הוועדה לדחות את ההמלצות במלואן או אף בחלקן, תוכלו לערער על ההחלטה.

1. חסר חלק מסוים באבחון הדידקטי/פסיכולוגי שצריך להשלימו.

2. אין הלימה בין הקושי שנצפה באבחון לבין ההמלצות.

3. במבחנים שהתקיימו בבית הספר לא נמצא פער משמעותי בין הבחינה בעל פה לבחינה בכתב.

4. בית הספר נתן המלצות להתאמות שונות במקצועות דומים (לדוגמה, מבחן מותאם בהיסטוריה ובחינה בעל פה בתנ"ך).

5. בית הספר לא שלח את המסמכים בזמן הנדרש ו/או קיימות טעויות במילוי הטפסים.

איך מערערים?

פנו ליועצת ובררו מדוע המלצות האבחון לא התקבלו. ייתכן שהמלצות האבחון לא התקבלו בגלל שהמאבחנת לא כתבה בצורה ברורה את המלצותיה, שבית הספר לא המליץ בפה מלא לוועדה לקבל את כל ההמלצות, וייתכן אף כי האבחונים שהועברו לוועדה לא הוכיחו, לדעת חבריה, מעל לכל ספק שאכן יש צורך ביישום ההתאמות.

לא השתכנעתם? כעת תוכלו לבקש מהיועצת של בית הספר לפנות לוועדת ערעורים עליונה כדי לערער על החלטת ועדת ההתאמות המחוזית. ועדה זו מורכבת מראש המינהל הפדגוגי או סגנו, היועץ המשפטי של משרד החינוך, הפסיכולוג הראשי של המחוז, נציג המפקחים המקצועיים המרכזיים, נציג אגף הבחינות, נציג הקו הפתוח לפניות תלמידים ואיש ציבור.

אל ועדת ערעורים העליונה תשתדלו להגיע עם הוכחות נוספות, שיצדיקו את מתן ההתאמות, מאחר וועדת ערעורים עליונה היא סופית.

עוברים לתכל'ס: מאיפה מתחילים?

כמו במקרה של התלמיד בבית הספר היסודי , גם בתיכון לא מומלץ למהר מידי ולקחת את המתבגר לאבחון. מומלץ

להקדים ולבצע כמה מהלכים, בסיוע המחנכת או המורה המקצועי. המהלכים הללו חיוניים כדי לקבל תמיכה מלאה מבית הספר ועל מנת שהתלמיד יזכה במלוא הזכויות המגיעות לו, לפי חוזר המנכ"ל. עם זאת, גם לא רצוי לחכות לרגע האחרון לפני בחינות הבגרות, היות ותהליך האבחון הוא ארוך וכך גם הליך אימוץ המלצות האבחון על ידי בית הספר.

אם כבר עברתם את שלב האבחון וקיבלתם אישור להתאמות, השלבים הבאים ייראו כך: 

1. אסמכתא: עליכם לקבל אסמכתא מהיועצת החינוכית להתאמות שאושרו על ידי המועצה הפדגוגית בבית הספר, או על ידי הוועדה המחוזית. רק עם האסמכתא יקבל התלמיד את ההתאמות שאושרו לו בבחינות בבית הספר ובבחינות הבגרות. חשוב ביותר לקרוא את האסמכתא ולראות אילו התאמות אושרו. מה שלא רשום באסמכתא - לא יינתן לתלמיד.

2. הסבירו לילד את זכויותיו: הכניסו את האסמכתא לניילון שקוף כדי שלא תיהרס. הסבירו לילד שהכתוב במסמך מחייב את בית הספר הן במבחנים הפנימיים והן בבחינות הבגרות. מעתה הוא יידרש להראות את האישור לכל מורה (לפני זמן הבחינה), כדי שהם יהיו מודעים לזכויותיו.

3. המורה לא מיישם את ההתאמות? בקשו מהילד ליידע אתכם, כדי שתוכלו לפנות למורה/מחנכת הכיתה לשם בירור הנושא. חשוב לדעת שבמקרים כאלו ניתן גם ביום הבחינה לפנות למשרד החינוך, לועדת חריגים באגף הבחינות.

ד"ר מלי דנינו, היא מנכ"לית אגודת ניצן. בין תפקידיה הקודמים הייתה מייסדת גף לקויות למידה במשרד החינוך ומנהלת בית ספר