נחוצה תוכנית כוללת לשילוב יוצאי אתיופיה

ישראל, שנת 2012, חברה מתקדמת, מתועשת, מודרנית. תפיסת המשפחה משתנה, מבנים משפחתיים חדשים נוצרים בהתאם למציאות המתהווה. בצד המשפחות המסורתיות הנשענות על המבנה הבסיסי של אב ואם, קמות משפחות חלופיות חד מיניות, חד הוריות ואחרות. גם בתוך המשפחה המסורתית, משתנה חלוקת התפקידים המגדרית, שני ההורים מפרנסים וההפרדה התפקידית המבנית מתמוססת.

• קרא למלווה של בנו "אתיופית מסריחה" - וחבט בה
  

איך משתלבות בתוך המציאות הדינמית הישראלית ובתוך השינויים במבנים המשפחתיים משפחות של עולים חדשים?

במסגרת לימודינו לתואר השני בלימודי משפחה במכללה למנהל, בחרנו להעלות סוגיה אקטואלית שאינה מקבלת התייחסות מספקת - קשיי ההסתגלות של גברים מבוגרים יוצאי העדה האתיופית.

בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מדאיגה שחוזרת על עצמה, לצערנו גם השבוע,  רצח של אישה עם או בלי התאבדות של בן זוגה, שניהם שייכים לקהילה האתיופית. הרקע נובע מקשיים שונים, לרוב, כלכליים-חברתיים.

אב המשפחה, מאבד מכוחו וממעמדו, מאבד את הכבוד שהיה לו כשהמשפחה הייתה באתיופיה.

בשל קושי בהסתגלות שנובע מהשינויים התרבותיים וקשיי השפה, הוא אינו מוצא את מקומו ובמקרים הקשים עליהם אנחנו שומעים הסיפור מסתיים ברצח האישה.

השבוע נקלטו באיבים שבדרום למעלה ממאתיים עולים חדשים שהגיעו מאתיופיה. חשוב שנזכור, לצעירים קל יותר להתאקלם ולהסתגל לחיי החברה בישראל לעומת המבוגרים שבאו ממסגרת משפחתית פטריארכלית ארוכת שנים. החברה הישראלית מודרנית יותר וליברלית, מאפשרת שוויון יחסי בין המינים ביכולת להתקדם, להתפתח ולהצליח.

אנו סבורות שהסיבות להשתלבותם הלקויה של בני העדה מקורן בחוסר דאגה למשפחה כמכלול ובעיקר למבוגרים שבה שאינם משולבים כמו הילדים ובני הנוער במסגרות החינוך, ההשפעות של הקשיים במשפחות משפיעות בסופו של דבר על כל בני הבית.

את הציפיות נשאיר על הכריות

דוגמא לכך ניתן לראות מתמונת מצב שעולה בדו"ח של אגף כוח אדם במערכת הצבאית

שפורסם בנובמבר 2011 נראה כי 52% מבני העדה בעלי קב"א (קבוצת איכות) נמוכה מ-47 ו-53% מהחיילים יוצאי אתיופיה נכלאו בכלא צבאי.

אנו מניחות שהמניעים לבעיות ההתנהגות של בני העדה במסגרת הצבאית נובעות מהצורך לסייע בבית, לעזור למשפחה, להורים, לטפל באחים הקטנים. ומכאן, שאם היה ניתן סיוע למשפחות בהסתגלות בחברה, הצעירים החיילים היו משקיעים את מאמציהם בהשתלבות במערכת הצבאית במקום לעסוק בסיוע למשפחה.

נתוני משרד הרווחה מציגים קשר בין המטופלים על ידי עובדים סוציאליים למעמדם החברתי כלכלי בקרב העדה האתיופית. 63% מהאתיופים רשומים בשרותי הרווחה.

אנו רואות לנכון להציע תוכנית כוללת לשילוב יוצאי העדה בעיקר למבוגרים מבניהם שיקלו על שילובם החברתי, יסייעו בהתגברות על מחסום השפה ויאפשרו רכישת כישורים מקצועיים. פעילויות אלו יפחיתו את את העומס המוטל על הצעירים ויסייעו להגברת העצמתם האישית.

התרבות המיוחדת של העדה האתיופית מחייבת רגישות בבניית התוכנית. התוכנית חייבת להיות בשיתוף אנשי מקצוע מבני העדה ומחוצה לה, בתחומי החינוך, הרווחה הבריאות והתעסוקה. חשיבות רבה ישנה גם להעלאת הקשיים היומיומיים למודעות הציבור, יצירת פתרונות מתוך השקפה של בני העדה ואחרים, ומימושם בסיוע

גורמים בכירים יותר.

כישלון קליטתם של עולי עדות המזרח בשנות ה-50 חייב להיות כתמרור אזהרה לפנינו. למרות שעברו כבר יותר מעשרים שנה לתחילת גלי העלייה מאתיופיה עדיין לא השכלנו כחברה לעשות את המאמצים לקליטה נכונה של בני הקהילה האתיופית.

הם חברנו לעבודה, ללימודים ולמסגרות השונות העוטפות את חיינו והשינוי צריך להתחיל אצלנו כחברה. ככל שנעזור לבני העדה להשתלב ולהתאקלם, כך הנטל על החברה כולה יקטן בעתיד.

אי אפשר לצפות מאנשים שהגיעו מתרבות כל כך שונה להתאים את עצמם לחברה שלנו על מורכבותה הרבה, את הציפיות נשאיר על הכריות והגיע הזמן שנפנה לעשות.

• הכותבות הן סטודנטיות לתואר שני לימודי משפחה במכללה למנהל ראשון לציון.
  

• מעוניינים לפרסם מאמרים, הגיגים, מחשבות ודעות על החברה בישראל ובעולם? שלחו ל shlomit-sh@y-i.co.il וציינו בנושא - עבור "קריאה לסדר". החומרים יפורסמו בהתאם לשיקולי המערכת.
• לקריאות נוספות לסדר לחצו כאן.