בימין זועמים על בג"ץ: נעלה מחדש את חוק מגרון
תגובות קשות בימין בעקבות החלטת בית המשפט לבטל את ההסכמה בין הממשלה לבין תושבי המאחז, שיפונו עד אוגוסט. בכנסת מנסים להעביר את חוק הסדרת המאחזים במהלך הפגרה. נתניהו: מקבלים את החלטת בית המשפט
"מדובר בפסק דין קשה שראשיתו בעלילת שווא של 'קרקע פרטית' וסופו בגירוש אנשים החפצים בשלום" - כך אמר אחר הצהריים (יום א') איתי חמו, דובר מאחז מגרון, בתגובה להחלטת בג"ץ לדחות את הסכם הפשרה בין המדינה לתושבים, ולהורות על פינוי המאחז עד אוגוסט. "אנו בטוחים שממשלת ישראל ונציגה השר בני בגין יידעו למצוא את הפתרון הראוי למצב שנוצר, שבו ממשלה שולחת את אזרחיה הנאמנים להתיישב ונאלצת לגרשם בצו בג"ץ".
בעבר קבע בית המשפט כי המאחז נבנה על קרקע פלסטינית פרטית. אחר הצהריים החליטו נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, והשופטים מרים נאור וסלים ג'ובראן, לדחות את הסכם הפשרה שאליו הגיעו המדינה והמתנחלים, ולפיו יועתק המאחז תוך שלוש שנים וחצי לאדמות מדינה על גבעה סמוכה.
בניגוד לתגובה המאופקת של אנשי מגרון, קולות אחרים בימין הגיבו בחריפות להחלטת בית המשפט. "בג"ץ הוכיח שוב שהוא מעדיף את האינטרס הערבי על פני ההתיישבות היהודית, גם במחיר שפיכות דמים של יהודים", אמר ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי). "היום נקרע הקרע האחרון בין בג"ץ לבין עם ישראל. אם יישפך דם במגרון - דם זה יהיה בראשם של שופטי בג"ץ".
בעבר נקבע תאריך היעד לפינוי מגרון ל-31 במרס, אולם בעקבות ביטול הסכם הפשרה, החליטו השופטים להעניק למדינה ארכה. הם קבעו בפסק הדין כי שיקול ההסכמה לפינוי בדרכי שלום הוא כבד משקל אולם לא בלעדי ומכריע, ומתווספים לו שיקולי הפגיעה בקניין הפרטי ובשלטון החוק.
יו"ר מועצת יש"ע, דני דיין, אמר כי "עד כה היו שני גורמים - כל אחד מסיבותיו שלו - שרצו לראות עימות והרס במגרון: השמאל הקיצוני ואנשי תג מחיר. חבל שבית המשפט העליון הלך עם אלה ולא עם מבקשי שיקול הדעת והפשרה ההוגנת".
לדבריו הצטרפה ח"כ ציפי חוטובלי, שטענה כי החלטת בג"ץ היא פרס לקיצונים שמטרתם להביא לקרע בעם. "הכניעה של בג"ץ לתכתיבי 'שלום עכשיו' עשויה לגבות מחיר כבד מהלכידות בחברה הישראלית", אמרה. "זאת יריקה בפרצופו של כל מי שעמל על מציאת פשרה ראויה שתמנע מחזות קשים של עקירת משפחות מבתיהן".
שר ההסברה והתפוצות, יולי אדלשטיין (ליכוד), הוסיף כי ״החלטת בג״ץ היא שערורייה שאין כדוגמתה והיא מאשרת את הטענה ששופטי ישראל חיים במגדל השן ומנותקים מהשטח. החלטתם משחקת לידי הקיצוניים, ובמקום לברך על הפשרה שהושגה הם החליטו לצדד בטענה שלא הוכחה שלפיה לפלסטינים יש בעלות על הקרקע".
ראש הממשלה בנימין נתניהו, מאידך, אמר: "ממשלת ישראל, כמו כל עם ישראל, מקבלת את החלטות בית המשפט ופועלת לפיהם".
העותרים: אף אחד לא נמצא מעל החוק
את ההליך המשפטי ליוותה מתחילתו תנועת "שלום עכשיו", שהצטרפה לעותרים. בעקבות החלטת בג"ץ אמר מזכ"ל התנועה יריב אופנהיימר: "יש שופטים בירושלים. בג"ץ בראשות גרוניס מבהיר לממשלה ולמתנחלים שכולם שווים בפני החוק ושאת פסקי הדין יש לכבד. אנחנו קוראים למתנחלי מגרון לעמוד בהתחייבותם לכבד כל החלטה של בג"ץ ולהתפנות מהמאחז בדרכי שלום".
עוד דעות בנושא פינוי מאחז מגרון:
פרקליטי העותרים, עורכי הדין מיכאל ספרד ושלומי זכריה, הוסיפו: "בג"ץ הבהיר היום לכלל רשויות השלטון שאף אחד - לא הממשלה ולא המתנחלים - נמצאים מעל החוק. חובת קיום פסקי דין של בתי המשפט היא בגדר מושכלות יסוד של המשטר הדמוקרטי וההחלטה מחזקת את חשיבותה של אכיפת החוק, לאחר שנדמה היה שהממשלה החליטה להתפרק מחובותיה בתחום זה. אנו קוראים לתושבי מגרון לפנות את המאחז בדרכי שלום".
חיים ארליך, מנכ"ל ארגון "יש דין", מסר בתגובה להחלטה כי הוא מקווה שהתקדים ישפיע על מקרים דומים בעתיד: "נזכיר שהממשלה הייתה אמורה לפנות את מגרון גם ללא פסק דין, ועל אחת כמה וכמה עכשיו - לאחר שניתן פסק דין מוחלט. אנו תקווה שהממשלה תלמד את הלקח ולא תנסה להתחמק ממילוי חובתה להגן על זכויותיהם של בעלי קרקע פלסטינים שאיבדו את גישתם לאדמותיהם לפני למעלה מעשור".
כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:
- בזמן מלחמה: המורים ינהלו מקלטי ענק בבתי ספר
- היעד נעצר, בעלה של מרגריטה לאוטין "לא מנוחם"
- מהגרת הוכתה למוות: "חזרי לעיראק, טרוריסטית"
ח"כ דנון: לזרז את חוק הסדרת המאחזים
על רקע החלטת בג"ץ פנה ח"כ דני דנון לראש הממשלה בנימין נתניהו וליו"ר הכנסת ראובן ריבלין, בבקשה לכנס את הכנסת באופן מיוחד במהלך פגרת החורף ולהעביר את החוק להסדרת מאחזים, המכונה "חוק מגרון". בשל פגרת הכנסת לא ניתן אמנם לדון במליאה בהצעות חוק פרטיות, אך דנון ויוזם ההצעה ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי) כבר הודיעו כי יעשו שימוש באחד מסעיפי התקנון, ויגייסו 25 חתימות לטובת כינוס דיון חירום בנושא החלטת בג״ץ.
דנון דורש גם דיון מחודש בוועדת השרים לענייני חקיקה, שבעבר חסמה את ההצעה. אורלב הוסיף כי הממשלה יכולה להתיר לכנסת לדון במהלך הפגרה בהצעות חוק פרטיות בהליך מיוחד, והוסיף כי ידרוש ממנה לעשות כן.
"בג"ץ מנסה למנוע מהממשלה לממש את תפקידה", אמר דנון. "נעביר את הסדר מגרון באמצעות חקיקה ראשית ונבהיר לבית המשפט שהממשלה היא הריבון במדינת ישראל". לדבריו, נאספו מספר חתימות בדרך למכסה הנדרשת על מנת לכנס את הכנסת באופן מיוחד בפגרה. חוק ההסדרה קובע כי במקום לפנות יישובים בעלי ותק מסוים שנבנו באישור המדינה,
יינתן פיצוי לתובעים אך היישובים לא ייהרסו. ריבלין אמר כי אם יוצגו 25 חתימות, הוא יורה על קיום דיון בכנסת בהחלטת בג"ץ.
"אין שום סיבה שבתקופת ממשלת הליכוד יהודים יפונו מביתם", הוסיף ח"כ דנון. "עלינו לממש את האחריות שניתנה לנו על ידי העם ולהנהיג את המדינה ואת ההתיישבות ביהודה ושומרון על פי ערכיהם של זאב ז'בוטינסקי ומנחם בגין".
ח"כ אורלב הוסיף: "זכותם של אנשי מגרון לחגוג את חג החירות מתוך ידיעה ברורה כי ממשלת ישראל והכנסת לא תיתן להם להיות פליטים בארצם. יישוב ארץ ישראל אינו שאלה משפטית אלא לאומית וככזו היא צריכה להיות מוכרעת בכנסת ובממשלה. אישור חוק ההסדרה ייתן מענה צודק והומני לכל הצדדים".
ריבלין אמר כי "יש להצטער על כך שהמשא ומתן נמשך זמן כה רב. כעת על הממשלה לגבש פתרון, אם בהעתקה למגורים זמניים ואם בדרך אחרת. החלטת בג"ץ לא סתמה את הגולל על ההסכם, שכן בית המשפט לא פסל את מתווה ההעתקה אלא רק הגביל את משך הזמן".
המשנה לראש הממשלה, סילבן שלום, אמר כי הוא מצר על פסיקת בג"ץ אבל מאמין שניתן יהיה להביא לשינוי ההחלטה - בין אם בהחלטת ממשלה ובין אם באמצעות דיון נוסף בנושא. ״הגיע העת להשלים את חקיקת חוק המאחזים״, הוסיף השר והדגיש כי עדיין לא נאמרה המילה האחרונה.
Read this article in English