LG Prada 3.0: שובו של הדוגמן הסלולרי
הוא רזה, הוא יפה, הוא חתיך, והוא גם יודע לעבוד. אז למה קשה לנו להתלהב מהסמארטפון של פראדה ו-LG?
בערך בזמן שבו אפל חשפה את האייפון הראשון שלה, חברת LG הציגה גם היא מכשיר מלבני עם מסך מגע: הפראדה. זה לא היה סמארטפון, וזה לא היה מכשיר טוב במיוחד, אבל הוא היה יפה.
אחריו הגיע הפראדה 2, שכבר לא כל כך עניין אף אחד כי כולם הוציאו מכשירי מגע שהיו פחות טובים מהאייפון. ואז LG הלכו לחשוב קצת ולהוציא עוד פיצ'רפונים בזמן ששאר העולם התקדם עם סמארטפונים, ורק בשנה האחרונה הם מתקדמים בקמבאק שלהם.
חלק מהקמבאק הזה הוא Prada 3.0, שובו של הממשק השחור המינימליסטי, אבל הפעם עם שכל של סמארטפון ועם קרביים שמקבילים למכשירים הטובים ביותר של אמצע השנה שעברה (ונמצאים רק חצי צעד מאחורי המכשירים הטובים ביותר של ההווה). האם היה שווה לחזור למותג האופנה בגרסה משודרגת? בדקנו.
עיצוב ומבנה
כל צרכן שיקנה את המכשיר הזה יקנה אותו מסיבה אחת: הוא מעוצב. מאוד. עשוי מחומרים איכותיים, מרגיש מוצק ביד, ולפחות חלק מהאנשים שראו אותו בידי חשבו שהוא מאד יפה. יש גם קבוצה שחושבת שהוא מכוער, אבל זה טבעם של מוצרים מעוצבים מאד: הם לא נועדו לכל עין, אבל הם בהחלט מושכים תשומת לב.
ברמה הפונקציונלית, העיצוב פחות מנצח. אני לא אוהב חיבורי USB שצריך לפתוח, במיוחד כיום כשחיבור המיקרו-USB משמש גם כחיבור החשמל. כפתור המצלמה (שרק לחיצה עליו מגלה את התפקיד, כי הוא לא מסומן בשום דרך) וכפתור ההפעלה נוחים במידה סבירה, אבל לא מעבר לכך.
מעניין היה לגלות עד כמה התרגלתי לכך שחיבור האזניות של הגלקסי נקסוס נמצא בתחתית המכשיר, לצד חיבור החשמל. כאן, שניהם נמצאים בקצה העליון של המכשיר, וזה הפריע לי, למרות שעקרונית אני מעדיף שחיבור האזניות יהיה למעלה. חיבור החשמל, לעומתו, צריך להיות למטה. זה יותר נוח, במיוחד כשנמצאים במרחק כלשהו מהחשמל וכל סנטימטר עוזר להחזיק את המכשיר בנוחות בלי למתוח את הכבל יותר מדי.
חומרה
מבחינת הקרביים של המכשיר, מדובר במצעד הרכיבים המוצלחים של מכשירי LG לשנת 2011: המעבד של האופטימוס 3D עם המצלמה של האופטימוס 2X, בתוספת חיבור אינטרנט סלולרי מהיר יותר משל שניהם ובלוטות' 3.0.
המסך של המכשיר מזכיר גם הוא את קודמיו, עם רזולוציה זהה לזה של האופטימוס 3D. זאת לא רזולוציה שיכולה להתחרות עם מכשירים כמו האייפון, הגלקסיס2 או הגלקסי נקסוס, אבל LG מנסים לפצות על כך ברמת הבהירות ובמה שהם מכנים "מסה צפה", שאמורה לגרום לתצוגה להיראות כאילו היא "מרחפת מעל הזכוכית". זה... לא קורה, אבל זאת בהחלט תצוגה איכותית. המסך, אגב, הוא הדבר האחד במכשיר ששייך לדור הבא של LG, שכן ה"מסה הצפה" מופיעה גם במכשירי L3, L5 ו-L7 שהחברה הציגה השבוע.
מכלול הקרביים הוא מכשיר שעומד בכבוד מול כל מכשיר שנמכר בארץ כיום. מקביל מאד לגלקסי S II (שמצויד באותו המעבד),
ממשק
לצד העיצוב החיצוני, הממשק הוא הייחוד השני של הפראדה. הוא מיניליסטי ושחור לבן, ממש כמו קודמיו הוותיקים. והוא יפה, אבל לא מאד נוח. כשיש הרבה אייקונים, כמו במכשיר אנדרואיד טיפוסי כיום, קשה יותר להבחין ביניהם כשהם מונוכרומטיים. וכמובן, לכל תוכנה שתתקינו יהיה את האייקון הצבעוני שלה, כך שהתוכנות המובנות דוהות לעומת התוכנות המותקנות, שרק נראות צעקניות יותר על הרקע המאופק. אני לא בטוח שזה האפקט אליו כיוונו בפראדה כשעיצבו את הממשק עם LG.
מעבר להתאמות של פראדה, מדובר בגרסה של הממשק של LG לאנדרואיד, שאינו מהטובים בממשקים. בעוד מוטורולה שיפרה לאין ערוך את Blur שלה (לפחות ברייזר), הממשק של LG נותר מאחור. יהיה מעניין לראות איך הוא ייראה בגרסת אנדרואיד 4.0, שדרוג שהמכשיר אמור לקבל.
שורה תחתונה
החנות היחידה שמוכרת את הפראדה 3.0 בארץ, עושה זאת במחיר 3,599 שקל, וזאת הבעיה העיקרית כאן. זה מכשיר נחמד מאד, אבל הוא לא עולה על הגלקסי S II בשום דבר פרט לכך שהוא בנוי מחומרים יוקרתיים יותר ונראה ומרגיש יקר יותר. וזה בגלל שהוא באמת יקר יותר. הפראדה עולה יותר מהגלקסי נקסוס, שעולה עליו בכל היבט טכני, יותר מהגלקסי Note הענקי, עולה הרבה יותר מהרייזר. והרייזר הוא אולי הבעיה הגדולה ביותר שלו: עם אותו מעבד, מצלמה דומה וממשק מוצלח יותר, הרייזר עולה 1,000 שקל פחות, ובנוי מחומרים לא פחות איכותיים. רק עיצוב או הרוחב של הרייזר יכולים לגרום למישהו לקנות את הפראדה במקומו.
אז האם היה טעם בשדרוג? כן. זה מכשיר ראוי, ואני לא הצרכן המיועד שלו. זה מכשיר לאנשים שקונים סלולרי כאלמנט עיצובי, ואם העיצוב שלו מוצא חן בעיניהם, לפחות הם לא קונים מכשיר שהקרביים או התוכנה שלו מיושנים במידה נוראה.
