פשרת מגרון נדחתה: "לגרוניס לא הייתה ברירה"
נשיא העליון עורר עליו את זעם הימין כשדחה את ההסכם עם תושבי המאחז. גורמים משפטיים בכירים הסבירו כי לאחר שבג"ץ כבר הורה לפנות את מגרון, גרוניס היה חייב לפסוק כפי שפסק: "הוא עמד בהצלחה במבחן הגדול הראשון, אין קשר לדעותיו"
פרשת מגרון - הכותרות האחרונות:
שופטי בג"ץ דחו פשרת מגרון - יפונה עד אוגוסט
בימין זועמים על בג"ץ: נעלה מחדש את חוק מגרון
בגין לבג"ץ: הצבת מגרון במקום זה הייתה טעות
בהחלטתו אתמול דחה בג"ץ את ההסכם שאליו הגיעו הממשלה ותושבי מגרון, ובמסגרתו ביקשו להעתיק את המאחז תוך שלוש שנים וחצי לאדמות מדינה על גבעת היקב הסמוכה. זאת, למרות שכבר באוגוסט 2011 הכריעו שופטי העליון בסוגיה והורו למדינה לפנות את היישוב עד סוף החודש הנוכחי. בפסק הדין אתמול הבהירו נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס והשופטים סלים ג'ובראן ומרים נאור כי לא ניתן להתעלם מאותה הכרעה וכי הצעת הפשרה "פורצת סכרים". הם הורו לפנות את המאחז עד 31 באוגוסט.
לדברי הגורמים המשפטיים, לשופטי בג"ץ יש אמנם סמכות להאריך מועדים שנקבעו בפסק דין, אך היא מיועדת למקרים חריגים ביותר ולמניעת אי צדק משווע - דבר שלא תואם את העובדות במקרה זה. יתרה מכך, טוענים הגורמים, קבלת הבקשה בעניין מגרון הייתה מצביעה על כך שניתן לפגוע בעקרון שלטון החוק.
"אין להשתמש פה במונחים של ימין או שמאל, אקטיביסט או לא אקטיביסט, כיוון שזהו לא המקרה שלפנינו", הדגישו, "מדובר בפסק דין שכבר ניתן באוגוסט 2011, וקבע כי מגרון הוא מאחז בלתי חוקי הנמצא בבעלות פלסטינית פרטית מוסדרת, ולכן לנשיא גרוניס לא הייתה אפשרות לשנות את פסק הדין. אין לכך כל קשר לדעותיו הפוליטיות או לגישתו השמרנית".
הגורמים מסכימים: זה הכול עניין של תזמון
הגורמים הגדילו וקבעו כי בדחיית הבקשה, "עמד הנשיא גרוניס בהצלחה במבחן הגדול הראשון שעמד מולו. אם הוא היה נעתר לבקשת המדינה הרי שהיה חוטא לשכל הישר ולצדק".
הבכירים הזכירו כי משנת 2006 ניתנו למדינה מספר אפשרויות לפינוי מגרון. "גם הנושא היה בראש סדר העדיפויות ולמרות כל זאת, בית המשפט נעתר פעם אחרי פעם לבקשות לדחות את הפינוי על מנת להביא לפתרון בדרכי שלום", ציינו, "רק כאשר ראה כי כלו כל הקיצין ואין פינוי מוסכם, ניתן פסק הדין המורה לפנות את המאחז".
השופטים ציינו בהחלטתם כי פתרונות שעשויים היו להתקבל ב-2006, אז הוגשה העתירה לפינוי מגרון, לא יכולים להתקבל עכשיו. הגורמים המשפטיים מסכימים איתם: "אם הפשרה הייתה מובאת בפני בית המשפט עוד בטרם ניתן פסק הדין החלוט באוגוסט, הרי שייתכן מאוד שההסדר היה מתקבל על ידי בג"ץ".
בגין: נעמוד בהבטחות שניתנו לתושבי מגרון
פרקליטי העותרים הפלסטינים ותנועת שלום עכשיו, עורכי הדין מיכאל ספרד ושלומי זכריה, אמרו בעקבות ביטול ההסכם כי "בג"ץ הבהיר היום לכלל רשויות השלטון שאף אחד - לא הממשלה ולא המתנחלים - נמצאים מעל החוק. חובת קיום פסקי דין של בתי המשפט היא בגדר מושכלות יסוד של המשטר הדמוקרטי וההחלטה מחזקת את חשיבותה של אכיפת החוק, לאחר שנדמה היה שהממשלה החליטה להתפרק מחובותיה בתחום זה. אנו קוראים לתושבי מגרון לפנות את המאחז בדרכי שלום".
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהתייחס להחלטת בג"ץ, הבהיר: "ממשלת ישראל כמו כל עם ישראל, מקבלת את החלטות בית המשפט ופועלת לפיהן". גם השר בני בגין, שניהל את המשא ומתן עם המתנחלים, אמר כי "הממשלה מכבדת את החלטת בית המשפט ותקיימה", והבהיר כי המדינה תעמוד בהתחייבויותיה כלפי המתנחלים, לרבות בניית בתי הקבע עבורם בגבעת היקב.
תושבי מגרון, מצדם, ציינו כי "מדובר בפסק דין קשה שראשיתו בעלילת שווא של 'קרקע פרטית' וסופו בגירוש אנשים החפצים בשלום". עם זאת, הם הביעו ביטחון בכך ש"ממשלת ישראל ונציגה השר בני בגין יידעו למצוא את הפתרון הראוי למצב שנוצר, שבו ממשלה שולחת את אזרחיה הנאמנים להתיישב ונאלצת לגרשם בצו בג"ץ".
במאחז דחו את האפשרות שיעברו להתגורר בהתנחלות אדם באופן זמני: "מדובר במחנה פליטים ובהצעה של מבנים ארעיים והדבר הזה לא מקובל. עם זאת, אנו נצטרך לבחון כל הצעה לגופה והצעה כזו עוד לא הגיעה אלינו. כשתגיע, אנו נצטרך לגבש את עמדתנו כלפיה".
בכנסת, בינתיים, לא מחכים לממשלה שתציע פתרונות. על רקע החלטת בג"ץ פנה ח"כ דני דנון לראש הממשלה וליו"ר הכנסת ראובן ריבלין, בבקשה לכנס את הכנסת באופן מיוחד במהלך פגרת החורף ולהעביר את החוק להסדרת המאחזים, המכונה "חוק מגרון". בשל פגרת הכנסת לא ניתן אמנם לדון במליאה בהצעות חוק פרטיות, אך דנון ויוזם ההצעה ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי) כבר הודיעו כי יעשו שימוש באחד מסעיפי התקנון, ויגייסו 25 חתימות לטובת כינוס דיון חירום בנושא החלטת בג"ץ.