המעסיק מימן לכם לימודים ועזבתם: מה הלאה?

הכשרת עובד עולה למעביד לא פעם סכום כסף בלתי מבוטל, אולם לא אחת, בשל מחלוקת שמתעוררת בין הצדדים, מסתיימים יחסי העובד מעביד קודם לזמן המצופה והמעביד נותר עם חור בכיס וצריך לאייש את המשרה.

עוד במדור קריירה

• יש עבודות עם שכר גבוה
• שיכור פייסבוק, יתקבל לעבודה?
• כולנו עבדים של הנוחות
  

באיזה מצבים רשאי המעביד לחייב את העובד בהחזר עלות מימון הכשרתו ומה הדין במקרה בו העובד מפוטר? האם מותר לדרוש מהעובד להפקיד בטוחה להבטחת הישארותו? מומחי דטה פקס, מרכז המידע הישראלי ליחסי עבודה, שכר וחישובים, מסבירים.

שאלה: עובד שלימודיו מומנו על ידי החברה שבה הוא מועסק התחייב בכתב כי עליו לעבוד שנתיים נוספות באותה חברה מתום לימודיו, וכי אם יעזוב את העבודה לפני מועד זה יחזיר לחברה את החלק היחסי משכר הלימוד. חודש לאחר סיום הלימודים התפטר העובד. האם רשאית החברה לממש את זכותה ולנכות משכר העובד את שכר הלימוד שהיא שילמה במהלך לימודיו?

תשובה: סעיף 25 (ב) לחוק הגנת השכר קובע כי: "(...) חדל עובד לעבוד אצל המעביד, רשאי המעביד לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות".

כיוון שאין חילוקי דעות בין העובד והמעביד בנוגע להתחייבות העובד בכתב ובנוגע לתמורה שקיבל העובד בגין אותה התחייבות, הופך שכר הלימוד לחוב של העובד, והמעביד רשאי לנכות את החלק היחסי של שכר הלימוד משכרו של העובד, כמוסכם ביניהם מלכתחילה.

העובד לא מתאים

שאלה: מימנתי לעובד את הכשרתו אולם התברר לאחר השלמת לימודיו כי הוא אינו מתאים ל-DNA של החברה ולפיכך, הוחלט על פיטוריו. האם אני זכאי במקרה זה לקזז משכרו האחרון את עלות ההכשרה?

תשובה: מפסיקות שניתנו בבתי הדין לעבודה עולה, כי אין כל מניעה, שמעביד יממן לעובדים קורס הכשרה מקצועית/לימודים בתחילת עבודתם או במהלכה, תמורת התחייבות לעבודה בפרק זמן מוגדר. כאשר אותם עובדים מתפטרים לאחר תקופה קצרה, זכאי המעביד לחייבם בתשלום עלות הקורס/הלימודים ובלבד שהעלות היא ביחס נאות לסכום החוב.

כאשר נטענת בפני בית הדין טענה בקשר להתחייבות עובד לעבוד פרק זמן קצוב ובצידה השבת עלות קורס ההכשרה או הלימודים שהעובד עבר/למד, ככל שהעובד לא עמד בהתחייבות, יש להביא בחשבון את מהות ההכשרה או הלימודים משכם, עלותם למעסיק, סבירות תקופת העבודה הנדרשת, מידת הפגיעה בעובד ומידת הפגיעה במעביד.

כמו כן, יש לבחון את הרקע שהביא לחתימה על ההתחייבות, אופן החתימה, סבירות ההתחייבות והשתלשלות העניינים לאחר שהעובד ביקש להפסיק לעבוד.

לכן, בדרך כלל וככלל - במקרה של התפטרות העובד, יהיה המעביד רשאי לנכות את הסכומים האמורים בהתאם למבחנים שפורטו לעיל ובמקרה של פיטורים על ידי המעביד - לא יהיה המעביד רשאי לקזז את הסכום בגין הלימודים, שכן עזיבת מקום העבודה לא היתה ביוזמת העובד.

שאלה: ומה הדין במקרה בו הוחלט על פיטורי העובד בשל עבירת משמעת חמורה שביצע. האם אני רשאי לחייבו בהחזר עלות מימון הכשרתו ?

תשובה: ייתכנו מקרים יוצאים מן הכלל בהם, למרות פיטורים על ידי המעביד, יחוייב העובד בהחזר העלות, כמו למשל בפיטורים עקב עבירת משמעת חמורה; או, להבדיל, במקרה של התפטרות עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה – לא ניתן יהיה לחייב את העובד בהחזר העלות. יש להדגיש כי מקרים כאלה יוכרעו, בדרך כלל, רק על ידי בית הדין לעבודה, אשר יבחן את הנסיבות הספציפיות של המקרה ויתן החלטתו לגופו שלל עניין.

בטוחה כספית - מותר?

ביום 27.2.2012 פורסם חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע"ב - 2012, האוסר על מעביד לקבל מעובד או ממועמד לעבודה, במישרין או בעקיפין, בטוחות או לממשן. "בטוחות", כהגדרתן בחוק הינן: "מיטלטלין, לרבות כסף או שטר, הנמסרים מעובד למעביד לשם הבטחת הישארותו בעבודה או כתנאי לקבלתו לעבודה וכן נכס משועבד למטרות כאמור".

יש לאבחן בין הוראות החוק הנ"ל, לבין המקרים שתוארו לעיל, בהם העובד קיבל תמורה מיוחדת ומוחשית עבור התחייבותו לעבוד תקופה מסויימת.

על פי החוק ,לבית-הדין לעבודה תהיה סמכות לפסוק פיצויים כנגד מעביד שהפר הוראות החוק, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין וכן - ליתן צו מניעה או צו עשה לתיקון ההפרה.

עוד נקבע, כי דינו של מעביד שקיבל בטוחות מעובדו או שמימש אותן בניגוד לאמור לעיל – מאסר שישה חודשים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין. החוק מטיל אחריות גם על נושא משרה בתאגיד, שחייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה כאמור בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו ואם יפר את ההוראה, דינו - קנס.

"נושא משרה" הינו: מנהל פעיל בתאגיד, שותף או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. הוראות החוק יחולו גם על מעסיק בפועל ועל עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל מעסיק בפועל ועל מזמין שירות ועל עובד של קבלן שירות המועסק אצל מזמין השירות, שקיבלו בטוחות מעובד או מימשו אותן.

זכותו של עובד לפי חוק זה אינה ניתנת להתניה או לוויתור. עוד קובע החוק, כי איסור מימוש בטוחות של עובד יחול גם על בטוחות שנתקבלו מעובד לפני תחילת החוק.