כוכב 'מראה שחורה': 'צריך להתמרד נגד הריאליטי'
דניאל קלויה, רק בן 22 וכבר השתתף בסדרות הבולטות באנגליה ומככב במיני-סדרה השערורייתית "מראה שחורה" העוסקת בהשתלטות הריאליטי על חיינו. בראיון ל-ynet הוא נדהם מהמתרחש בישראל: "מה שנעשה באח הגדול זו חציית קו אדום"
כשדניאל קלויה לוהק למיני-סדרה "מראה שחורה" וגילם משתתף בתוכנית ריאליטי שמתבקש לשתות משקה עם חומרים מרגיעים כדי שההפקה תוכל לשלוט בפעולותיו - הוא היה בטוח שזה יכול לקרות רק בתסריט הקיצוני של הסדרה השנויה במחלוקת.
אבל כשהוא שומע על פרשת הכדורים הפסיכיאטריים בתוכנית "האח הגדול" הישראלית הוא נדהם לגלות שהמציאות עולה על כל תסריט: "מה שקרה אצלכם זו חציית קו אדום", הוא אומר. "השאלה היא איפה עוצרים ומסתכלים על מה שאנחנו עושים לבני אדם. הרי תוכניות כאלה הן סוג של ניצול, כמו בפיפ שואו, כשעצם המבט שלנו על אדם שנמצא במצב לא נעים - הופך לבידור. אנחנו חייבים לשמור על מידה של הומאניות בטלוויזיה, לא להרחיק לכת יותר מדי, אחרת לך תדע מה אנחנו מלמדים את הדור הבא".
קלויה גם מרשה לעצמו להתנבא: "אני חושב שהמצב בתוכניות כאלה רק יילך ויחמיר. המצבים שנוצרים בחיים רגילים נתפסים כמשעממים, אז לטובת התוכנית - משתמשים בכל מיני כלים כדי להעצים את הדרמה. לתוכניות כאלה יש קו עלילתי משלהן, וכל מי שמשתתף עלול להרוס את הסיפור המתוכנן של ההפקה, אז צריך לעשות לו משהו, נניח להרגיע אותו"
דניאל קלויה הוא ילד פלא בטלוויזיה הבריטית. הוא רק בן 22 וכבר הספיק להופיע בלא פחות מ-6 סדרות טלוויזיה, ביניהן "פסיכו-וויל" ו"סקינס", להופיע עם רואן אטקינסון בסרט ההמשך ל"ג'וני אינגליש" ולצמרר את כל הממלכה הבריטית בפרק השני של "מראה שחורה" (שעולה אצלנו החל היום לצפייה חופשית ב-HOT VOD).
בפרק שבו הוא מככב, הקרוי "15 מיליון נקודות זכות", הוא מגלם את בינג - אחד מרבים שמבלים את ימיהם ברכיבה על אופני כושר בתוך מבנים אפרוריים, מנותקים מהעולם החיצון, בסוג של שעשועון ששולט בחייהם. הרכיבה מעניקה לו "נקודות זכות" איתן הוא וייתר הרוכבים קונים אוכל במכונות אוטומטיות, משלמים כדי לדלג על פרסומות במסכי ענק שמקיפים אותם ורוכשים בגדים וצבע לשיער לאווטאר המונפש שלהם.
כשהם צוברים מספיק נקודות, הם יכולים לרכוש כרטיס משתתף למשחק טלוויזיה הדומה ל"אקס פאקטור". שם, אם ירשימו את שלושת השופטים שכבר ראו ושמעו הכול - הם עשויים לזכות בחיים אחרים, כאנשי בידור בעצמם, הזוכים לתנאים משופרים. כשבינג מבין את הניצול הציני שהשעשועון עושה בשאיפות ובחיים של המשתתפים, הוא מנסה לפעול נגד המערכת.
נדמה שדניאל קלויה מזדהה מאוד עם הדמות אליה נכנס בסדרה, הרבה מעבר להזדהות רגילה של שחקן ותפקידו. "אנחנו חייבים לבדוק את עצמנו", הוא אומר בכעס. "האם אנשים באמת היו רוצים לראות את התוכניות האלו כיום, לו ידעו מה הולך שם מאחורי הקלעים? אם זה היה תיעוד אמיתי - זה דבר אחד, אבל ישנה התערבות במה שנעשה ואולי אם זה היה ברור וגלוי, לא היינו רוצים לראות את זה, ולא להשתתף בזה".
אחת הסצנות המרשימות בפרק היא המונולוג של קלויה מול השופטים והצופים. את המונולוג הוא נושא כשהוא מזיע, אחרי קטע ריקוד ומנסה להסביר עד כמה המשחק בו כולם לוקחים חלק - רקוב מן היסוד. "זה צולם בשוט אחד וזה היה לי מאוד קשה נפשית", הוא אומר, "בכלל זה היה אתגר גדול ומאוד נהניתי. ניסיתי להבין איך מקבלים עולם כזה שאתה סופג מאז שאתה ילד קטן, ואתה נשלט על ידו לחלוטין.
חשוב להתקומם
"אתה חייב להחליט אם אתה מגיב או נטמע בתוך החברה והופך לחלק מהמכונה", מוסיף קלויה בנאום חוצב להבות שלרגעים מזכיר את המונולוג שביצע בסדרה. "זה קשה, אבל אני מקווה שזה יכול לקרות וזה חייב לקרות עם אנשים מאוחדים. אנשים לא באמת חושבים, לא עוצרים ואומרים 'אני לא מאמין למה שקורה כאן'. לאנשים יש קולות ייחודיים והם צריכים לחשוב במה הם מאמינים, ולא להאמין למה שאומרים להם. זה אפשרי. אם אנשים ימשיכו לדבר, לעורר מודעות ולהתקומם ולהגיד שהם לא מוכנים לסבול יותר"
ולמרות האידיאולוגיה הנחרצת כנגד תרבות החשיפה העצמית לצורך הרייטינג, האקסהביציוניזם הפופולארי באינטרנט והגבול הדק שבין שיתוף וחדירה לפרטיות, קלויה לא מגביל את עצמו משימוש ברשתות חברתיות. "אני מאוד מודע למה אני חולק החוצה. חשוב להיות חכם, ולהשתמש ברשתות החברתיות בלי לפגוע בחיים הפרטיים שלך. חייבים לשמר את המפגשים פנים אל פנים, לזכור איך מתקשרים גם ככה, כי מי שאתה בפייסבוק הוא רק אחוז קטנטן ממי שאתה באמת".
יש תפיסה שטוענת שבקצב הזה פרטיות תיעלם מן העולם בקרוב.
"זה עלול לקרות אם לא נזהר ולא נמנע את זה. אנחנו חייבים להגן על החיים שלנו ולזכור שהם לא של אף אחד אחר, ולהבין שאם משהו גורם לנו להרגיש לא בנוח, לא צריך להסתגל לזה".
זו לא הפעם הראשונה שקלויה משתתף בסדרה פורצת דרך. בגיל 17 כבר שיחק ב"סקינז" ואף לקח חלק בכתיבת כמה מהפרקים. "הייתי בר מזל מאוד בזמנו. כיום יש לי סוכן טוב יותר שמכוון אותי. גם התסריט של 'מראה שחורה' נפל לחיקי כמעט במקרה, קראתי אותו במלואו ופשוט אמרתי וואו, תודה!"
אתה עדיין שואף לכתוב או מעדיף להיות רק באור הזרקורים?
"הכתיבה והמשחק משלימים ומשפיעים זה על זה מבחינתי. הייתי רוצה להמשיך לעשות את שניהם לנצח, כל פעם שאני עושה הפסקה באחד מהם, אני מרגיש שזה מכין אותי לקראתו בחזרה".
קלויה הוא גם שחקן קומי, ולאחרונה שיחק דמות משנה ב"ג'וני אינגליש ריבורן" לצד הקומיקאי האגדי רואן אטקינסון, הלוא הוא מיסטר בין. הוא גילם סוכן זוטר שמעריץ את אינגליש, ומתברר שהמצב לא היה שונה בהרבה מהמציאות על סט הצילומים. "גדלתי על רואן אטקינסון, ופתאום אני הולך לאודישן והוא מדבר אליי. בבת אחת הבנתי כמה הוא השפיע עליי. אחרי שהתגברתי על זה, היה מעולה לעבוד איתו. למדתי ממנו הרבה. הוא אדם מקסים שגורם לך להרגיש בנוח. מקצועי, מבריק".
אבל נראה שתפקידים רציניים מלהיבים אותך יותר מדמויות קומיות
"אני חושב שהם מאתגרים אותי באופן זהה. על קומדיות אמרו לי בעבר 'אל תשחק מצחיק, תשחק אמין'. אם התסריט כתוב כמו שצריך, זה כבר ייצא מצחיק. ההבדל העיקרי הוא שיש יותר צחוקים על הסט בקומדיה. היא דווקא יותר מורכבת ממה שאנשים חושבים. כשזה יוצא כמו שצריך - זה נראה טבעי, אבל זה מצריך הרבה עבודה".
למה, לדעתך, הטלוויזיה הבריטית נחשבת לאחת הטובות בעולם?
"מעבר לכותבים משובחים, יש ערוצים שמוכנים לקחת סיכונים. זה מה שאיפשר תוכנית כמו 'מראה שחורה'. בנוסף, משלב הכתיבה עד הבימוי - הכול בכל מחלקה מוקפד ומופק מצוין. אני שונא כשרעיונות טובים נפגעים מביצוע של מישהו אחר בהמשך. כאן יש שרשרת עבודה בה כל מחלקה מנסה להתעלות על המחלקה הבאה, בשאיפה שלדור הבא יהיה ממה ללמוד ועל מה להסתמך".
אתה לא מפסיק לעבוד. מה אתה מתכנן הלאה?
"אני משחק בסרט 'Welcome to the Punch' עם מארק סטרונג וג'יימס מקאבוי, ובעיקר כותב הרבה. אני עובד על דרמה קומית, וגם על סרט קצר. כן, אני עובד קשה. ועדיף כך".
