אם זה לא בריא ולא זול - זה לא אורגני

רבים נוטים לחשוב שכאשר מדברים על מוצר אורגני, הכוונה היא לכזה שמיוצר ללא חומרי הדברה כימיים, להבדיל ממקבילו הקונבנציונלי. אך למעשה, זו רק תשובה חלקית, שכן התפיסה האורגנית היא תפיסה רחבה, שמתייחסת לכל תחומי החיים שלנו ומספקת כלים ליצירת "סדר חברתי" חדש.

• גבעות עולם: כשחקלאות אורגנית ויצירה נפגשים
• 37.4% מהמוצרים המסומנים לא בהכרח אורגניים
• בדיקה: האם הביצים היקרות גם בריאות יותר?
  

הבסיס המוסרי של החקלאות האורגנית נשען על ארבע עקרונות מרכזיים: בריאות, סביבה, הוגנות ואחריות. אלה מהווים יחד מכלול, עומדים באופן בלתי תלוי זה מזה ולא פעם משיקים אחד לשני. מה הכוונה?

העקרון הראשון, בריאות, קובע כי חקלאות אורגנית חייבת לשמר ולטפח את בריאות הקרקע, הצמחים, בעלי החיים, בני האדם והעולם כמערכת אחת, בלתי ניתנת לחלוקה. הכוונה היא שבריאות הפרטים ובריאות הקהילות הן חלק בלתי נפרד מבריאות המערכות הסביבתיות.

לא, אין הכוונה כי עלינו לעשות מאמץ למניעת מחלות בלבד, אלא לפעול לתרומה אקטיבית לשימור וטיפוח בריאות הסביבה והפרטים החיים בה, מהגורם החי הקטן ביותר בקרקע ועד לבני האדם.

משום כך, לצד החובה לייצור מזון מזין באיכות גבוהה, התורם לבריאות הצרכנים ולאיכות חייהם - יש גם לפעול למניעת שימוש בדשנים כימיים, חומרי הדברה מסוכנים, תרופות וטרינריות, צבעי מאכל סינתטיים, חומרים משמרים וכל חומר שעלול לפגוע בבריאות.

חנות אורגנית. להגן על הבריאות ואיכות החיים - גם של הדורות הבאים(צילום: index open)

התחשבות בסביבה

העקרון השני, הסביבה, מציב את החקלאות האורגנית כחלק בלתי נפרד ממרכיבי הסביבה החיים. על פי עיקרון זה, ייצור חקלאי חייב להתבסס על תהליכים סביבתיים ומיחזור.

האידיאל הוא שהמוצר האורגני הטרי יימכר ללא אריזה במקרה הטוב, או אריזה מתכלה במידה שאין ברירה. כמובן שהדרך הנכונה יותר היא קנייה ישירה, הישר מהמשק של המגדל, דבר שחוסך אנרגיה רבה מכיוון שהמוצר מגיע אל הצרכן מבלי שטולטל בין ידיים נוספות.

אך לא מדובר רק באריזות המזון - החקלאי האורגני, שנאלץ להשתמש באביזרים שונים לצורך הגידול כמו "בתי רשת" (שמספקים צל), מחוייב לוודא את איסופם המסודר עם תום השימוש בהם, כך שלא ישארו כפסולת.

על הממשק האורגני להיות גם מותאם לתנאים המקומיים, בין השאר למאפיינים גיאוגרפים, טופוגרפיים ולמשתנים תרבותיים. כך למשל, לא נעודד בישראל גידולים שנחשבים "זללני מים". בנוסף, חשוב לצמצם תשומות באמצעות תהליכי מיחזור וניהול יעיל של חומרים ואנרגיה, כדי לשמר את המקורות הסביבתיים ולשפרם. וכל זה לפני שדיברנו על שמירת המגוון הביולוגי.

כן, המחירים צריכים להיות נוחים

העקרון השלישי, הוגנות, קובע כי חקלאות אורגנית חייבת לבנות יחסי הוגנות עם הסביבה הכללית. עקרון זה מאופין ביושר, שקיפות, הערכה הדדית וצדק, בקרב בני האדם ובקשריהם עם שאר הגורמים החיים.

בשנים האחרונות הולך וגובר השימוש במושג "סחר הוגן". תפישה זו, שנמצאת בבסיס החקלאות והתעשייה האורגנית מזה שנים רבות, שמה דגש על כך שכל המעורבים בחקלאות האורגנית - בהם חקלאים, עובדים, עובדי ייצור, משווקים, סוחרים וצרכנים - צריכים לטפח יחסי גומלין שיבטיחו הוגנות עם כלל השותפים.

כמובן שבין השאר עולה סוגית המחירים הגבוהים בדרך כלל של התוצרת האורגנית, אולם על פי תפיסה זו, על המחירים להיות הוגנים כך שלצד פרנסה הוגנת ליצרני המזון, תוצע התוצרת לצרכנים במחיר הוגן.

כדי להנגיש את המחירים ולהמנע מפערי התיווך הגבוהים, הארגון לחקלאות אורגנית הקים "גני ירק" מפוקחים - חלופות של נקודות מכירה מקומיות, המאפשרות לקנות תוצרת אורגנית ישירות מהמגדל. את נקודות המכירה אפשר למצוא באתר הארגון.

הנדסה גנטית? לא בבית ספרנו

העיקרון האחרון, אחריות, קובע כי חקלאות אורגנית חייבת להיות מנוהלת בצורה זהירה ואחראית, כדי להגן על הבריאות ואיכות החיים - לא רק של הדורות הנוכחיים, אלא גם של הדורות הבאים.

לפיכך, על העוסקים בייצור המזון האורגני לטפח חדשנות אך להימנע מכך אם נשקף סיכון לבריאות בטווח הקצר או הארוך. יש לבדוק היטב טכנולוגיות ולנקוט בהן משנה זהירות, מתוך הכרה שרב הנסתר על הגלוי בהבנת תהליכים חקלאיים וסביבתיים.

כך גם שוללת החקלאות האורגנית שימוש במזון מהונדס גנטית ובננו טכנולוגיה. החלטות בדבר ייצור מזון ושיווקו חייבות להביא בחשבון את כל הצרכים והערכים שעלולים להיות מושפעים, מתוך שקיפות ותהליכים משותפים.

אמנם אין בכל העקרונות הללו כדי לרמוז, שצריך לחזור לעקרונות סוציאליסטים או לייתר את קיומה של כלכלת שוק חופשי. אבל אם ברצוננו ליצור "צדק חברתי" אמיתי, שבבסיסו עומדת האחריות הסביבתית של הפרט והארגון ושישמש כבסיס מוסרי לתפיסה האורגנית, חייבים להכניס למערכת המושגים שלנו עקרונות נוספים, שינחו אותנו כיצד לפעול.  

הכותבת היא מנכ"לית הארגון לחקלאות אורגנית, חברה בהנהלת ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים וחוקרת בבית הספר למנהל עסקים ב-MIT ארה"ב.

ההרצאה המלאה תנתן על ידי ביום רביעי הקרוב בכנס השנתי לחקר ארגונים והמשאב האנושי, באוניברסיטת חיפה, שיעסוק בהשלכות המחאה החברתית על ארגונים וניהולם