שרלוט רמפלינג: "אני נמשכת לצד האפל שלי"
לרגל הקרנת סרט על חייה במסגרת פסטיבל הקולנוע הצרפתי, הגיעה השחקנית שרלוט רמפלינג בת ה-66 לביקור בישראל. במסיבת עיתונאים דיברה על תדמיתה הקולנועית המפלצתית, חיבתה לוודי אלן ורתיעתה מהוליווד: "השיטה לא מתאימה לי"
היום (ג') התקיימה במכון הצרפתי בתל אביב מסיבת עיתונאים בהשתתפותם של השחקנית הוותיקה שרלוט רמפלינג, הסופר דויד פואנקינוס ואחיו - הבמאי סטפן פואנקינוס, במסגרת הפסטיבל התשיעי לקולנוע צרפתי, המתקיים בימים אלה בסינמטקים בישראל.
האחים פואנקינוס הגיעו לרגל הקרנת סרטם "העדינות", המבוסס על רב המכר של דויד פואנקינוס, אולם את מרב תשומת הלב מיקדה באופן טבעי רמפלינג בת ה-66, שמאחוריה השתתפות בסרטים "שוער הלילה" (1974) השערורייתי, "אבק כוכבים" של וודי אלן (1980), "לבו של אנג'ל" של אלן פארקר (1987), "מתחת לחול" (2000) ו"בריכת שחייה" (2003) של פרנסואה אוזון, וגם ב"מלנכוליה" של לארס פון טריר וסרטים נוספים.
השחקנית, ילידת אנגליה, הפועלת ממקום מושבה בצרפת לאורך שנים רבות, נודעה בתפקידים רבים ומגוונים לאורך הקריירה העשירה שלה. לביקור הראשון שלה בישראל הגיעה לרגל הקרנת הסרט "המבט" הביוגרפי המבוסס על חייה ויצירתה, בבימויה של אנג'לינה מקארונה. "כשעושים עלייך סרט כזה, זה אומר שאת גמורה", התלוצצה רמפלינג.
השחקנית הוותיקה הודתה כי הסכימה לקחת חלק בסרט זה, בתנאי שתישמר לה זכות לשנות חומרים על פי שיקול דעתה. "אני לא שתלטנית. אני לרוב מתמסרת לגמרי לבמאי, אבל במקרה הזה הייתי צריכה להיות אמיתית ונאמנה לעצמי", הסבירה. "רציתי להרגיש שהמהות של הדמות קרובה אליי. אני מכירה את עצמי יותר טוב מכולם ורציתי שהסרט יהיה קרוב ככל האפשר למי שאני. ואני יכולה להגיד שלא שיניתי כמעט כלום בסופו של דבר ואני מרוצה מהסרט".
בסרט הדוקומנטרי (שנקרא על שם הכינוי של רמפלינג "המבט", ששוייך לה בגלל עינייה הכחולות החודרות ויש שיאמרו מפחידות) רמפלינג משוחחת בין השאר עם חברים (הצלמים יורגן טלר ופיטר לינדברג, הסופר פול אוסטר), אולם הם אינם מוצגים בשמם ונותרים לא ידועים לרבים שאינם מזהים אותם. "זה נעשה במחשבה תחילה. אני רגילה להיות באור הזרקורים והם קצת פחות. וחוץ מזה, רציתי שהם יוצגו בתור חברים, לא בתור אמנים".
הטריילר של "המבט" על חיי שרלוט רמפלינג
השנה, השתתפה רמפלינג בתפקיד ראשי בסרט "I, Anna" אותו ביים בנה ברנבי סאות'קומב, אולם היא מודה כי בשנים האחרונות יש פחות ופחות הצעות לתפקידים ראשיים. "כשאתה מתבגר יש פחות תפקידים ראשיים ויותר תפקידים קטנים מעניינים. והאמת היא שאני מוצאת בזה הרבה עניין. כיום, אין הרבה תפקידים לשחקנים כמוני. זה לא כמו בהוליווד. באירופה המצב קצת שונה. שחקנים שונים מתאימים לתפקידים שונים".
כשנשאלה מדוע היא לא התגייסה ממש לפרויקטים בקולנוע המסחרי האמריקני, אמרה רמפלינג: "אני לא שונאת את הוליווד, זה פשוט לא מתאים לי. השיטה ההליוודית לא מתאימה לי". היא הסבירה מה מקורות המשיכה שלה לקולנוע הניסיוני: "אם אתה רוצה לעשות סרט מיוחד, אל לך ליצור אותו לפי נוסחא. יש הרבה במאים שהולכים לפי נוסחה, אבל זה לא צריך להיות ככה והקהל שם לזה לב".
רמפלינג הצהירה כי היא עצמה אינה נמשכת לבימוי, ואין בכוונתה לעסוק בפן זה של היצירה הקולנועית. "אני נמשכת לצילום אמנותי, לא לבימוי. אני לא רוצה להגיד לאנשים מה לעשות, ואני לא מרגישה שאני צריכה ליצור עולם חדש. העולם שלי מסובך מספיק".
והעולם המסובך הזה נראה לפעמים על המסך בדמותה האפלה, המרירה והמעורערת וזאת למרות שלטענתה, בחיים היא שונה לגמרי: "אנשים מופתעים מזה שאני מתבדחת וצוחקת כי אני מוכרת כמפלצת", הוא מודה, "יתכן שההופעות שלי השתלטו עליי, כי הדמויות שאני מגלמת בסרטים אינן חמודות. ממש לא.
"ההופעות שלי על המסך הם אלכימיה בין מי שאני לבין הבמאי והתסריט שלו", היא מסבירה. "הצד האפל שלי יוצא ממני מאוד מהר. אני קומיקאית טובה, באמת, אני מצחיקה והוכחתי את זה בעבר. אבל כשיש גילוי של הצד האפל שלי, הוא מכשף. וזה מה שמושך את הבמאים ואני יכולה להבין את זה".
הרומן שלי עם וודי
ביטוי אפל ושערורייתי ראשון הגיע ב"שוער הלילה" בבימויה של ליליאנה קבאני, בו גילמה את לוסיה - ניצולת שואה, אשר פוגשת אחרי סיום מלחמת העולם השניה קצין אס.אס. לשעבר (דירק בוגארד) ומקיימת איתו יחסי מין חולניים משהו. הסרט גרם לשערוריה גדולה עם יציאתו ב-1974.
רמפלינג הצעירה והפרובוקטיבית ב"שוער הלילה"
"זה היה הסרט הראשון בו נכנסתי לזירה הקולנועית המחייבת", הסבירה, "נולדתי אחרי סיום המלחמה וחשבתי שצריך לדבר על הנושא של השואה - מתוך הזווית הזו. פעלתי מתוך אינסטינקט, כאמנית מחויבת שמעוניינת להיכנס גם לנושאים שנויים במחלוקת".
מנגד, בקומדיה המרירה "החיים בזמן מלחמה" של הבמאי היהודי טוד סולונדז, היא מגלמת תפקיד שערורייתי אחר כאישה בוגרת ומפלצתית שמנהלת רומן עם עבריין מין. "הצד האפל שלי נחשף, וכך גם זה של הבמאי. טוד סולונדז כל כך מוזר. זה אחד מהתפקידים שמרגישים שייכים לי ומתאימים לי", היא מודה.
במאי יהודי שעבדה איתו בעבר והיתה קרובה אליו במיוחד, היה וודי אלן. היא אף סיפרה על מערכת היחסים המיוחדת שחלקו בתקופת העבודה המשותפת על "אבק כוכבים" ב-1980. "הוא היה בין מערכות יחסים - אחרי הפרידה מדיאן קיטון ולפני מיה פרו", נזכרה רמפלינג, "והיו ביננו פלירטוטים אפלטוניים נהדרים. הוא אמר לי שאני האישה המושלמת בשבילו. כששאלתי אותו מה נדרש מהאישה המושלמת עבורו, הוא ענה 'להיות נוירוטית לחלוטין'".