קנס של 100 אלף שקל לסלקום על זיהום הקישון
עבודות עפר שבוצעו עבור חברת הסלולר גרמו לזרימת ביוב אל הנחל. רק עכשיו, כ-8 שנים אחרי, הסתיימו ההליכים המשפטיים המפרכים ונקבע כי סלקום והחברה הקבלנית ישלמו קנסות
8 שנים לאחר שעבודות חפירה שביצעה חברה קבלנית עבור סלקום, הובילו לפיצוץ קו סניקה וכתוצאה לזרימת ביוב אל נחל הקישון - בית משפט השלום הטיל אחריות לזיהום על החברות וקנס אותן ב-100 אלף שקל.
- לכתבות נוספות בערוץ כלכלה ירוקה
תחילת הפרשה בשנת 2004, אז ביצעה חברת סלקום, באמצעות קבלנית החפירות "חפרפר", עבודות חפירה להנחת סיבים אופטיים לאורך שדרות ההסתדרות בחיפה. במהלך העבודות נפגע קו סניקה ראשי וכתוצאה התפרץ ביוב גולמי, שהציף את האזור וזרם לנחל גדורה.
תיקון הקו השבית את מערכות הולכת השפכים ביישובי האזור ליממה, במהלכה זרמו כל השפכים לנחל גדורה וממנו לקישון. בעקבות זאת הגיש המשרד לאיכות הסביבה כתב אישום נגד סלקום, חפרפר ומנהלי הפרויקטים מטעם שתי החברות, בגין עבירות של זיהום מים, אי מניעת מפגעים ולכלוך רשות הרבים.
בית משפט השלום זיכה אמנם את הנאשמים מעבירה של אי מניעת מפגע, אך הרשיע אותם ביתר העבירות, הטיל על החברות קנס בסכום של 100 אלף שקל והטיל על המנהלים קנס בסכום של 8,000 שקל. אולם גם הנשאשמים וגם המשרד להגנת הסביבה, ערערו על פסק הדין.
ערעורים הדדיים
הנאשמים ערערו על פסק הדין בין השאר בטענה, כי הם לא היו מודעים לאפשרות שייפגע צינור במהלך החפירות וייגרום לזרימת שפכים וזיהום מים. לטענתם, הם בדקו חלק מהמקום באמצעות חפירות גישוש והתייעצו קודם לכן עם מפקחים, כך שמסקנתן כי ניתן לבצע את הקידוחים הייתה סבירה ומקצועית ולפיכך מדובר בתקלה בלתי נמנעת.
עוד נטען מצד הנאשמים, כי הם פעלו לתיקון הנזקים על חשבונם. סלקום אף הוסיפה וטענה כי היא העבירה 100 אלף שקל לקרן לשמירת נקיון, כך שהאינטרס הציבורי בא על סיפוקו.
בנוסף, מנהל הפרויקט מטעם חפרפר ביקש לבטל את הרשעתו נוכח נסיבותיו החריגות של האירוע והשפעתה הקשה של ההרשעה על עתידו המקצועי ופרנסתו. מנהל הפרויקט מטעם סלקום טען, כי הוא בסך הכל עובד זוטר שלא ניתן להטיל עליו אחריות.
המשרד להגנת הסביבה ערער מצידו על זיכויים של הנאשמים מעבירת אי מניעת מפגע. לטענתו, הנאשמים היו צריכים לבצע חפירות גישוש לכל אורך התוואי, בטרם החלו לחפור לעומק, ומשלא עשו כן - צדק ביהמ"ש בקביעותיו. בערעור שהגיש טען המשרד, כי הוכח שבעקבות הארוע נור ריח חזק ובלתי סביר שגרם למטרד לתושבי האזור, ולפיכך היה על ביהמ"ש להרשיע את המערערים גם בעבירה של אי מניעת מפגע.
ביהמ"ש: לא בוצעו חפירות גישוש מספיקות
השופט רון שפירא, קיבל את הערעור של הנאשמים בחלקו, ואילו את הערעור של המשרד להגנת הסביבה במלואו. בפסק הדין נקבע, כי הרשעת סלקום וחפרפרת תיוותר על כנה, למעט זיכויין מעבירות על חוק המים, וכי מנהלי הפרויקטים אמנם ביצעו את המעשים, אך יש לבטל את הרשעתם.
על פי ההחלטה, האחריות הפלילית של חפרפר נובעת מהעובדה שהיא לא ביצעה את חפירות הגישוש באופן מספק והאחריות של סלקום נובעת מכך שהיא לא פיקחה על העבודות כראוי ולא מנעה את ביצוע העבירות.
בפסק הדין צוין כי עיריית חיפה חייבה את המערערים לבצע חפירות גישוש לצורך איתור קו הסניקה והימנעות מפגיעה בו, אך החברה הקבלנית, שהייתה תחת פיקוחה של סלקום, לא עשתה כן. בהתחשב בתוצאה שגרם הפיצוץ בקו והיעדר הפיקוח הראוי על ביצוע הפרויקט - פסק השופט כי לא ניתן לזכותן מעבירות של שפיכת פסולת ולכלוך רשות הרבים.
עם זאת, השופט זיכה את המערערות מעבירות על החוק המים לאחר שקבע, כי מאחר שהן לא היו מודעות למיקומו המדויק של קו הסניקה - הן לא יכלו לצפות כי יפגעו בו ויביאו הלכה למעשה לפיצוץ.
בכל הנוגע למנהלי הפרויקטים נקבע, כי נוכח הרשעת החברות, בעלות הכיס העמוק, וחיובן בקנס מרתיע, ולאור ההשפעה המהותית שתהיה להרשעה פלילית על המנהלים - יש לקבוע כי אמנם ביצעו את המעשים המיוחסים להם, אך אין להרשיעם.
לבסוף, השופט קיבל את ערעור המשרד לאיכות הסביבה והרשיע את החברות גם בעבירה של אי מניעת ריח רע, תוך שקבע כי הוכח כי נגרם לתושבי האזור מטרד של ריח חזק ובלתי סביר. באשר לעונש נפסק, כי עונשן של החברות יוותר על כנו, וכי הקנס שהוטל על המנהלים יומר לפיצוי כספי של 8,000 שקל לקרן לאיכות הסביבה.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי "פסקדין "
לפנייה לכתב/ת 
