תופעה: אמהות שלא יכלו ללדת - מניקות
הן לא יכלו ללדת ונעזרו בפונדקאית, אבל למרות זאת השתוקקו להיניק - והצליחו. בעזרת הורמונים ושאיבות חלב עוד לפני שהתינוק נולד, נשים שעשו את הלא ייאמן מספרות ב"זמנים מודרניים" ב"ידיעות אחרונות" על המסע המפרך אל החלב
כשענבל בן דור מצור-יגאל החליטה להביא לעולם ילד בעזרת אם פונדקאית, היא הרגישה שהוויתור הכואב באמת הוא לאו דווקא על ההיריון, אלא על ההנקה. כבר היה לה אז בן אחד שנולד אחרי היריון ספונטני ושאותו נהנתה להיניק במשך שנתיים.
"תום, בן שש וחצי היום, נולד בניתוח קיסרי אחרי 16 שעות של צירים, זירוז ואפידורל," היא משחזרת. "הזעקתי בבהלה רופא בכיר ואמרתי לו שאם לא מיילדים אותי בניתוח, אני והעובר בסכנת חיים, וזה היה כבר בשלב של לידה פעילה. הרופאים נעתרו לבקשתי, ואחר-כך הודו שהאינטואיציה שלי הצילה את החיים של תום".
האם לקחת חלב אם מאישה אחרת?
- מש' הבריאות מזהיר מפני בנק חלב אם קהילתי
אחרי הלידה היא נותחה שוב. במשך שבוע הייתה מאושפזת, מנותקת מבנה, תשושה ומטושטשת, ובעלה שאב לה חלב כדי לעזור בהתכווצות הרחם ולמנוע דלקת בשד.
"כשהתאוששתי, המשכתי לשאוב בעצמי, אבל הודיעו לי שלא אוכל להיניק כי הגוף שלי מלא בתרופות. במשך חודש תום שתה חלב שאוב מבקבוקים, וכשהעזתי להיניק אותו בעצמי, אמרו לי שזה לא נכון, שאני צריכה להתעסק בעצמי ובהישרדות שלי. אבל אני הבנתי שזה מה שהציל אותי והבריא אותי והמשכתי."
כשנה אחרי שנולד תום, התחילו בן דור ,(38) תרפיסטית בהבעה וביצירה לילדים ולמתבגרים, ובעלה ערן ,(45) בעל חברה לעיצוב תעשייתי ויזם, לחשוב על ילד נוסף. אולם כשפנו לרופא, התגלו סיבוכים שהובילו לחמישה ניתוחים נוספים ברחם. "התחלנו להבין שיש מה לדאוג בקשר להיריון נוסף," מספרת בן דור. "הרחם היה מעוות, ולמרות שהיו רופאים שטענו שהוא יכול לשאת היריון, היה בזה סיכון גבוה וחשש לחיי, מה שגרם לנו לחשוב על אופציית הפונדקאות."
זו החלטה שלא קל לקבל.
"בשעת האמת, כשהרופאים העלו את האפשרות להחזיר את העוברים אליי ולא לפונדקאית, הייתה דילמה של רגע, אבל ההכרעה הייתה ברורה: בעלי אמר שהוא לא מוכן לשאת בחרדות לשלומי במשך תשעה חודשים. הוא מוכן לסכן את הכסף, ולא אותי."
הייתם בקשר עם הפונדקאית לאורך ההיריון?
"כן. היא גרה לא רחוק מאיתנו, בת 30 בערך, אם חד-הורית לשלושה. ליווינו אותה לבדיקות – לפעמים שנינו, ולפעמים רק אחד מאיתנו. לא הכל היה חלק וזורם, מדובר בתהליך של שנתיים וחצי עד להשגת ההיריון, קשורים בו גם כסף וחוזים ולפעמים זה מורכב, אבל בסך הכל היה בסדר."
רגע עילאי
רעיון ההנקה התחיל להתגלגל בראשה של בן דור כבר בשלבים המוקדמים של התהליך. "שאלתי שני רופאים לגבי הנקה ללא היריון, והם לא הכירו את האופציה. פניתי למירב לוי מהמרכז שדרכו עשינו את הפונדקאות, והיא סיפרה על כדור בשם מוטיליום שמקבלים עם מרשם. תופעת הלוואי שלו היא ייצור פרולקטין, ובתוספת שאיבות אפשר לגרום לגוף לייצר חלב. נכנסתי לנושא באופן רציני, חיפשתי בפורומים באינטרנט ולא הייתה היענות או מודעות גבוהה לעניין."
מי שכן ידעו לעזור לה הן יועצת ההנקה עדי יותם ויועצת נוספת מבית החולים תל השומר. בהדרכתן התחילה בטיפול תרופתי, שכרה משאבת חלב ונכנסה לתהליך. "שאבתי רק חמש פעמים ביום בגלל חוסר זמן וסבלנות, ורק חמש דקות מכל צד. אחרי ימים ספורים – וזה נדיר, בדרך כלל זה לוקח חודש – החלו לצאת כמה טיפות.
"כשיצאה הטיפה הראשונה, הייתי בהלם. חשבתי שאני מדמיינת. צעקתי לבעלי שיש לי חלב. הבן שלי שמע מהסלון, רץ וצהל בשמחה: 'יש לאמא חלב.' הוא סיפר את זה לילדים אחרים בהתרגשות, וגם הציע לסבתא שלו בת ה70- לקחת כדורים ולשאוב כדי שאם אצטרך לצאת איתו, יהיה לתינוקת חלב שווה ולא פורמולה. הוא הבין מה קורה וזה גם עזר לו להתכונן ללידה, מפני שככל שעברו הימים והיו ניצוצות של חלב בבקבוק ואחר-כך שקיות שהקפאתי, הוא הבין שזה באמת קרב.
"התחלתי להקפיא חודש אחרי תחילת השאיבות, כשהצלחתי לייצר 20 מ"ל בשאיבה, והבנתי שזה מה שתינוק בן יומו אוכל".
למה ההנקה הייתה כל-כך קריטית בשבילך?
"לא רק משיקולים תזונתיים, כי בעיניי אמא היא לא פחות טובה אם היא מזינה את התינוק שלה מבקבוק, אלא בעיקר בגלל הפן הרגשי. זכרתי מה שזה עשה לי עם תום: ההתאהבות בינינו נוצרה ברגע שהוא נצמד לגוף שלי והתחיל לינוק, לפני כן עוד לא היה בינינו קשר. ערן, לעומת זאת, תמך בעניין מתוך מחשבה על הפן הבריאותי."
היו רגעי שבירה?
"אני מודה שהיו לא מעט רגעים קשים שבהם חשבתי לעצמי: בשביל מה אני צריכה את כל זה? מדובר בתהליך מאוד תובעני - מילא נטילת הכדורים, אבל השאיבות האינסופיות וההתעוררויות בלילה כדי לשאוב עלולות לשבור אותך. שמעתי גם קולות, בעיקר באינטרנט, שאמרו שזה לא מחזיק, שבפועל מצליחים להיניק רק כמה ימים, אבל הרצון להיניק היה חזק ממני.
"החלטתי שגם אם כל המאמצים במשך חודשים יהיו לטובת יום או יומיים של הנקה, אני הולכת על זה. זה מה שעזר לי, ההחלטה הראשונית שגם אם ההנקה תהיה קצרה – אני מרוצה. אם לא מעלים מדי את הציפיות, מצליחים להתמודד. כולם שיבחו אותי ואמרו: 'ממש פלאי הטכנולוגיה.' הם לא מבינים שזה לא פלאי הטכנולוגיה כמו שזה רצון אדיר. מדובר בהשקעה שאין שנייה לה, אבל משתלמת לטווח ארוך."
בן דור נכחה בלידה של בתה אלה, שנולדה בניתוח קיסרי. "לא עמדתי מאחורי פרגוד כמו הבעלים, אלא מאחורי קיר זכוכית שדרכו ראיתי בבירור את כל הניתוח ואת אלה מגיחה החוצה. אחר-כך ערן ומירב מהמרכז לפונדקאות הצטרפו. אין לתאר במילים את ההתרגשות של אותו הרגע. עוד לפני שניקו ועטפו אותה, נישקתי את אלה, נתתי לה יד והרגשתי נפלא.
"מיד אחרי השקילה שלה הושיבו אותי על ספה והתחלתי להיניק, כשהיא עירומה ועלינו שמיכה נעימה. זה היה רגע עילאי. כמובן שנתנו לאם הפונדקאית לראות אותה. בשלב הבא ערן ואני הלכנו למלונית, והאם הפונדקאית הלכה למחלקת נשים. לא היה לה את החלק של הטיפול בתינוקת, אז היא החלימה די מהר מהניתוח."
ואיך הלך עם ההנקה בהמשך?
"בהתחלה חששתי שאין לי מספיק חלב וחשבתי שזה בגלל שלא ילדתי בעצמי. הבעיה הייתה שהיא ינקה מאוד חלש ולא יצרה ואקום, אז היא לקחה גם בקבוקים, ויועצת ההנקה ורד בוקעי עבדה איתה על פעולת המציצה. בהנחייתה חזרתי למוטיליום ולשאיבות, ובהדרגה נוצר עוד חלב, אבל לא הצלחתי להדביק את הפער שנוצר בין הצרכים של אלה לבין ייצור החלב ולא התחשק לי להתמיד בשאיבות, לכן שילבנו פורמולה.
"החלטתי לתת לבעלי חלק הפעם, ובקבוק זה ממש לא נורא – כשיצאתי בלעדיה, זה היה נוח ויעיל. היום היא בת חמישה חודשים, יונקת שלוש פעמים ביום ובשאר ניזונה מפורמולה. התחלנו עכשיו תהליך פונדקאות נוסף, וברור לי שאניק שוב."
מלאי חלב בפריזר
דורית ,(37) פסיכולוגית, נשואה לאיש אקדמיה בן גילה ממרכז הארץ, ידעה כבר לפני נישואיה שלא תוכל להרות בגלל בעיה רפואית המונעת ממנה לשאת היריון. "בעלי ידע מלכתחילה שהוא נכנס איתי למסע של אימוץ או פונדקאות," היא מספרת. "חשבנו מראש מה זה אומר, גם מבחינה כלכלית. מיד כשנחתנו מירח הדבש, לא רצינו לבזבז זמן, כי ידענו שמדובר בסיפור די ארוך. ובאמת, אם לכלול את כל הפרוצדורה וניסיונות ההפריה, אפשר לומר שחלפו שלוש שנים מרגע היציאה לדרך ועד ללידת התאומים, שהיום הם בני שנה".
שקלתם אימוץ במקום פונדקאות?
"כן, ובחרנו בפונדקאות כי לתפיסתנו השנה הראשונה ביחד משמעותית ורצינו לחוות חוויה הורית מושלמת. אולי בעתיד נאמץ, אבל כחוויה ראשונה זה היה חשוב לשנינו."
איך היה הקשר עם הפונדקאית?
"מצאנו מישהי שממש דומה לנו, אפילו מבחינה סוציו-אקונומית. היא עשתה את זה לא רק בשביל הכסף, אלא כדי לעזור, וזה מדהים בעיניי. כמובן שליווינו אותה בכל הבדיקות, ועוד קודם לכן בהפריות. זה הצליח רק כשהיא איימה שזה הניסיון האחרון מבחינתה. כשבוע לפני הלידה הייתה לה רעלת היריון, וישבתי איתה יום שלם בחדר המיון. הביחד הזה ואחוות הנשים גרמו לרגעי האימה להתחלף ברגעים יפים של פטפוטים ושיחות, כמו עם חברה טובה."
מתוך הזדהות עם הפונדקאית, דורית החליטה להכין את גופה לקראת הלידה. "זה עזר לה לדעת שגם אני מכינה את עצמי, וזה היה חלק מההשתתפות שלי. לא ידעתי שיש דבר כזה להיניק ללא היריון, אבל הנחתי שיש. אמרתי לעצמי שאם מבצעים כל-כך הרבה התערבויות בהורמונים, בטח אפשר לעשות גם מניפולציה הורמונלית להנקה."
בשבוע השביעי, עם השתרשות ההיריון אצל האם הפונדקאית, דורית פנתה אל ד"ר מירה ליבוביץ, רופאה שהיא גם יועצת הנקה. "ד"ר ליבוביץ חשבה שזה מוקדם מדי, אבל ראתה שאני רוצה להכין את עצמי והעריכה את זה. היא עשתה איתי תיאום ציפיות: בדקה מה נחשב מבחינתי הצלחה, כי להכין את עצמך להנקה במצב כזה שואב המון אנרגיות וצריך לקחת בחשבון שלפעמים נכשלים או זוכים להנקה חלקית בלבד. ההבנה הזו, שלא בטוח מצליחים, חשובה לכל אחת שנכנסת לתהליך כזה."
דורית נדרשה לקחת החל מהחודש השביעי של ההיריון הפונדקאי גלולות שמעלות את רמת האסטרוגן, ובמקביל לשאוב חלב במשאבה פעם בשלוש שעות. החלב הגיע כבר ביום שלמחרת נטילת התרופה, מה שאיפשר לדורית הכנת מלאי של חלב שאוב קפוא.
"הייתי קמה בלילה כל שלוש שעות למשאבה. כל הקולגות שעבדתי איתם היו בעניינים, כי הייתי צריכה לצאת באמצע היום לשאוב. רוב האנשים היו בהלם מעצם האפשרות. אנשים בעיקר השתאו והעריכו, אבל לא אומר שלא נשמעו גם קולות אחרים. למשל, נשים מהדור המבוגר ממני ב20- שנה אמרו שבזמנן לא היה כזה שיגעון הנקה – נראה להן ששוטפים לנו את המוח ושהילדים שלהן גדלו יפה מאוד עם חלב פרה."
איך הגיב בעלך?
"הוא היה לגמרי איתי לאורך כל הדרך, וכמו שאמר בהתחלה, 'אני רוצה ילדים, אבל אני רוצה איתך,' הוא היה מוכן לשלם את המחיר הכבד."
את זוכרת את ההנקה הראשונה?
"ההנקה הראשונה דווקא לא הייתה של הילדים שלי. בתקופת השאיבות, עוד לפני הלידה, חברה שלי ילדה והתקשתה להיניק. הינקתי את התינוק שלה כמה פעמים, וכך חוויתי את ההנקה עוד קודם. היא קיבלה את זה בהרבה תודות, ולי הייתה הזדמנות לראות מה קורה לי מול תינוק. נתתי לה חלב שהייתי יכולה לשמור לילדיי, אבל זה היה שווה את הסיפוק.
"את הילדים שלי הינקתי מיד אחרי הלידה המרגשת, שבה נכחו גם בעלה של הפונדקאית ובעלי, שחיכה בחוץ בדריכות. קודם יצא הבן, ומיד קיבלתי אותו להנקה. היה סיבוך עם הבת, אז חיכינו לה והינקתי גם אותה. האושר היה גדול."
דורית היניקה את השניים במשך חצי שנה – בהתחלה הנקה מלאה לשניהם, כולל 20 ליטר שהוקפאו מראש, ולאחר מכן עם תוספת קטנה של חלב מפורמולה. "היה לי מספיק חלב לתינוק אחד, וזה לא מובן מאליו שלא היו לי בעיות הנקה נוספות. אחרי חודש וחצי של מתן חלב אם בלבד לקחתי תרומות חלב אם מתורמות פרטיות שהגעתי אליהן דרך טיפת חלב ודרך האינטרנט. בגיל חצי שנה הם עברו למוצקים בהדרגה."
אם יהיו לך עוד ילדים, תעשי את זה שוב?
"ברור, לא הייתי מוותרת על זה. ילדים זה דבר קשה וצריך לקחת הכל בחשבון. לא נשכח שנחסך לי היריון תאומים, אז אני לא מתפנקת. חוץ מזה אני נחשבת סיפור הצלחה בעניין הזה. לפעמים מצליחים לתת רק טעימות או שעושים את זה בקטנה רק בשביל הקשר. אצלי זה היה הרבה מעבר לכך, הילדים ניזונו מחלב אם."
כולם בכו מסביבי
גם רות ,(43) סטודנטית מהמרכז הנשואה זה חמש שנים לאיש היי-טק ,(57) מיניקה את בנה בן השנה למרות שלא נולד מרחמה. מדובר בנישואים שניים של בני הזוג, ולבעל שלושה ילדים בוגרים מנישואים קודמים. רות הרתה ארבע פעמים במהלך חייה, אולם בכל הפעמים נמצא כי לעובר אין דופק.
"לא התגלתה בעיה רשמית, אבל לא הושג היריון תקין, לא ספונטנית ולא במסגרת טיפולים. בנישואים הנוכחיים עברתי שני טיפולי הפריה, ואז הרופא הסביר לנו שיש רק חמישה אחוזי סיכוי שעובר שלנו ישרוד במשך תשעה חודשים. זה היכה בנו, וקלטנו שצריך לחשוב על אפשרות אחרת, אם נרצה לגדל ילד משותף."
לפני כשנתיים וחצי נסעו השניים לשליחות בארצות-הברית. שם הפנה אותם הרופא הפרטי לסוכנות פונדקאות, ולאחר תהליך סינון והמתנה נמצאה האם: סטודנטית בת ,21 נשואה עם תינוק בן שנתיים, שלטענתה חלמה על פונדקאות מגיל .16 כשהייתה בחודש החמישי להיריון, רות ובעלה שבו לארץ לצורך לימודיה.
"במשך כל התקופה הזו ליוויתי את האם הצעירה, שוחחנו והתכתבנו במיילים. על-פי הוראת המומחים, שמרתי איתה על קשר חם וטוב, כדי שבמקרה שחלילה תתגלה בעיה עם התינוק ונצטרך להפעיל שיקול דעת באשר לעתידו ברחם, היא תהיה קשורה אליי ותשפוט נכון. היא כל הזמן הייתה אומרת לי: 'אני רוצה לראות אותך כבר אמא'".
מאיפה צץ רעיון ההנקה?
"באופן מעניין, למרות הכמיהה העצומה לתינוק ולאמהות, מעולם לא חלמתי בלילות על היריון. מה שכן, תמיד היו לי חלומות שבהם אני מיניקה. נזכרתי פתאום בסרט תיעודי שראיתי לפני שנים על אישה שהיניקה תינוק בלי להיות בהיריון וחשבתי שזה בטוח אפשרי. הרופא האמריקאי המליץ לי למצוא מישהו שמבין בזה בישראל, וכך היה.
"כשהגעתי לרופאת ההנקה, היא אמרה לי שיש לי קצת חלב, עוד לפני טיפול או התערבות כלשהי! היו לי אז סימפטומים נוספים של היריון: צרבות, התכווצות שרירים, אפילו טפשת היריון – הייתי מאוד מבולבלת."
כשלושה חודשים לפני הלידה הצפויה של הפונדקאית החלה רות ליטול תרופות ולשאוב. "במשך היום זה היה קצת יותר קל. בלילה התעוררתי משעון מעורר בכל שלוש שעות, וזה היה מוזר לקום עם שעון מעורר ולשאוב. אבל מה שהחזיק אותי היה הסיפוק של לראות איך בהתחלה מדובר בטיפות קטנות שאפילו לא מכסות את תחתית הבקבוק, ובכל יום שעובר הזרם גובר. פתאום התחלתי למלא בקבוקים של 100 מ"ל, וכמובן להקפיא אותם."
בשבוע ה38- להיריון, כשהאם הפונדקאית דיווחה על ירידת מים, רות ובעלה חיפשו את הטיסה המוקדמת ביותר והגיעו לתינוקם 24 שעות אחרי הלידה. "איך שנחתנו על אדמת ניו-יורק, קיבלתי תמונה ראשונה שלו," היא נזכרת, "וכשהגענו לבית החולים אחרי כמה שעות נסיעה, נתנו לי מיד להיניק אותו. ההתרגשות סביבי הייתה גדולה.
"אני בטוחה שזו לא הייתה הפעם הראשונה שהרופאים והאחיות שמעו על דבר כזה, ובכל זאת זה עשה להם משהו. כולם בכו מסביבי. ההרגשה שלי בהנקה הראשונה הייתה עילאית, זה היה הרי החלום האמהי שלי, ופתאום הוא התגשם".
מה התינוק אכל ב24- השעות הראשונות עד שהגעתם מהארץ?
"האם הפונדקאית שאבה עבורו קולסטרום, החלב הראשוני. היא סיפרה להם על התוכניות שלי להיניק והתעקשה שלא ייתנו לו פטמה של בקבוק כדי שלא יתרגל, אלא יזריקו לו לפה את מה שהיא שאבה. אני הגעתי לבית היולדות עם חלב של ממש, לא כמו יולדת שבהתחלה מטפטף לה משהו ואחרי כמה ימים מגיעות כמויות יותר גדולות. הייתי יכולה למלא בקבוק, וביום שלמחרת זה הכפיל את עצמו.
"אומרים שעם החלב בא הבכי, אבל אצלי זה לא עבד ככה, להפך: הייתי באופוריה, הכי מוכנה שבעולם. הם השתאו מהמאמץ שעשיתי ונתנו לי שם חדר. הייתי בג'ט-לג מטורף, אז דאגו שאישן בין ההנקות ונשארתי שם לילה אחד."
מאז ועד היום רות מיניקה את בנה. "ברגע שרואים אותי מיניקה אותו, אין ספק שאני אמא שלו לכל דבר ועניין. כמו כל מיניקה, גם לי היו שאלות וקשיים: הוא לא תפס את הפטמה באופן מושלם מההתחלה והיה צריך ללמוד. אבל חברות שלי שרצו להיניק ולא הצליחו לא מפסיקות לומר לי שהן מעריצות אותי על כך שלא התייאשתי והמשכתי להתעקש עד ההצלחה: ההנקה המלאה".
האם כל אחת יכולה להיניק בלי ללדת?
"בקנדה, במרפאה שבה המציאו את השיטה, אלפי נשים שלא ילדו הצליחו להיניק," אומרת ד"ר מירה ליבוביץ, מומחית לרפואת משפחה ויועצת הנקה מוסמכת, מנהלת המרכז הרפואי להנקה באודים. "אצלי היו כ20- נשים שהתעניינו, מתוכן עשר בערך התחילו בתהליך וחמש הצליחו להיניק במידה זו או אחרת. היו אצלי גם שתי מוסלמיות שאימצו ילדים. הן אמרו שלפי האיסלאם אם יניקו את התינוק, ייווצר קשר דם ביניהם, ולכן זה היה חשוב להן במיוחד".
איך זה עובד?
"ההורמונים שהאישה לוקחת מדמים את השינויים שחלים בהיריון ומכינים את הגוף לייצור חלב. בנוסף נותנים תרופה שמעודדת הפרשת פרולקטין, הורמון שמשתתף בייצור החלב. אבל הדבר החשוב ביותר הוא גירוי מתאים: צריך לשאוב כל שלוש שעות לאורך כל היממה. אם מסיבות רפואיות אי-אפשר לקחת תרופות, אפשר עדיין לייצר חלב על-ידי שאיבה בלבד, לרוב בכמות קטנה יותר."
האם לנשים שעברו טיפולי פוריות לא מסוכן לקחת עוד הורמונים?
"מדובר בגלולות רגילות למניעת היריון, לא בכמויות של הורמונים. הכמויות קטנות בהרבה מאשר בטיפולי פוריות."
כמה זמן מראש צריך להתכונן להנקה?
"כמה חודשים. רצוי להתחיל בתהליך זמן רב ככל האפשר לפני הלידה, ולכן מצב של פונדקאות הוא קל יותר מאימוץ, כי יודעים מתי התינוק צפוי להיוולד. זה תהליך תובעני שדורש מוטיבציה גבוהה מאוד, וכמובן תמיכה חזקה של הסביבה והמשפחה. לפני שמתחילים אני מקפידה על תיאום ציפיות וממליצה לכולם לשקול היטב את הנושא."
יש כאלה שלא מצליחות למרות התרופות והשאיבות?
"רוב הנשים יצליחו לייצר כמות כלשהי של חלב, חלקן אפילו יגיעו להנקה מלאה וחלקן יצטרכו לתת לתינוק תוספות. אך כל הנקה וכל כמות של חלב זו הנקה. יש נשים שהיניקו בהנאה רבה שלהן ושל התינוק, גם כשכמויות החלב היו קטנות למדי. ההצלחה בייצור החלב משתנה מאישה לאישה, וייתכן שיהיו קשיים בהנקה עצמה, כמו עם כל תינוק.
"חשוב שאמהות שנמצאות בשלב הזה יבינו שייתכן שזה לא יצליח. יש כאלו שכבר חוו כל-כך הרבה כישלונות בטיפולי הפוריות שדבר כזה מרתיע אותן, ואחרות דווקא רוצות את התהליך, כי הנקה של תינוק, למרות שהן לא נשאו את ההיריון, היא ניצחון גדול מבחינתן."
האם גם אישה שעברה את גיל הפריון יכולה להיניק?
"כן, זה בוצע בארצות-הברית בהצלחה בקרב נשים אחרי גיל המעבר."
האם לנשים בהיריון רגיל כדאי להתחיל לשאוב כבר בהיריון כדי לייצר מלאי?
"כשהכל תקין, אין צורך. יש המציעים לסובלות מסוכרת היריון לנסות לשמור קולוסטרום (החלב הראשוני) עוד לפני הלידה, כי תינוק של סוכרתית עלול לסבול מרמת סוכר נמוכה וצריך להתחיל לאכול בהקדם, ודווקא אצל סוכרתיות יש לפעמים איחור בייצור החלב. בכל מקרה אין להתחיל זאת לפני שבוע ,38 כי הגירוי עלול לגרום לצירים".
לפנייה לכתב/ת 
