הטבעת הירושלמית: ביקור בשכונת פסגת זאב

הטבעת הירושלמית: אחרי מלחמת ששת הימים, החליטה ממשלת ישראל להקיף את מרכז ירושלים בחמש שכונות חדשות בשטחים שסופחו לעיר בשוך הקרבות. אחת מהשכונות האלו, שכונו "שכונות הטבעת", היא פסגת זאב.

מחפשים דירה? היכנסו לביקור שכונה :

• האחות הקטנה של ת"א: ביקור בשכונת נווה גן
• עלתה על דרך המלך: ביקור בשכונת נווה פרדסים
• צפון זה זול יותר: סיור בשכונת "לב מוצקין"
  

השכונה, שהוקמה בתחילת שנות ה-80, נושאת כיום ככל הנראה את התואר "השכונה הגדולה ביותר בארץ", והיא מאכלסת למעלה מ-42 אלף תושבים.

מיקום: שכונת פסגת זאב ממוקמת בצפון ירושלים ומחולקת לתתי-שכונות: פסגת זאב צפון, מרכז, מערב ופסגת זאב מזרח, שהיא הגדולה מביניהן. גבולות השכונה הם: בצפון - שכונת נווה יעקב (הצפונית ביותר בבירה); במערב - דרך האלוף עוזי נרקיס (נתיב הגישה לשכונה) והשכונות הערביות שועפאת ובית חנינא; בדרום - מחנה הפליטים שועפאת וענתה; ובמזרח - שטח פתוח בואכה מדבר יהודה.

ממוקמת בצפון העיר ומחולקת לתתי-שכונות. פסגת זאב(צילום: גיל יוחנן)

אופי וכמות האוכלוסייה: פסגת זאב היא מיקרוקוסמוס של תושבי ירושלים. השכונה כוללת מגוון רחב של אוכלוסייה: דתיים וחילוניים, מסורתיים ועולים חדשים וכן עשרות משפחות ערביות שהיגרו אליה משכונות במזרח העיר. רכישת בתים על ידי ערבים בשכונה הובילה לא פעם לעימותים בין צעירים יהודים לערבים המתגוררים בה. עם זאת, לא מדובר בשכונה הסובלת מעימותים באופן תדיר, ורוב תושביה מתגוררים זה לצד זה בכבוד הדדי.

בניגוד לשכונות חילוניות אחרות בעיר, בהן קיימת תופעה של הגירת חרדים לשכונה, בפסגת זאב (אולי בשל מיקומה המרוחק ממרכז החיים החרדי בעיר) כמעט ולא ניתן למצוא תושבים חרדים.

המדד הסוציו-אקונומי בשכונה נע בין 7-8 מתוך 10, משום שגם בעניין זה האוכלוסייה בשכונה מגוונת. מתגוררות בה משפחות אמידות בבתי קרקע, לצד תושבים בעלי הכנסה ממוצעת ומטה בבנייני מגורים. האוכלוסייה בשכונה היא מכל קשת הגילאים, והתפלגות הגילאים בה תואמת ברובה לאחוז הממוצע בכלל האוכלוסייה.

בתים צמודי קרקע לצד בניינים משותפים(צילום: גיל יוחנן)

אופי המגורים: עיקר השכונה מאופיין בבנייה רוויה, לרוב בניינים בני 4-7 קומות, אך יש בה גם לא מעט צמודי קרקע.

מוסדות ציבור ושירותים: מכיוון שפסגת זאב היא כמו עיר עצמאית קטנה בצפון הבירה (בה מספר תושבים רב יותר מהעיר מעלה אדומים הסמוכה), ניתן למצוא את רוב מוסדות הציבור והשירותים שהאזרח זקוק להם. בשכונה מצויים, בין היתר, כ-10 בתי ספר דתיים וחילוניים, גני ילדים, ספרייה עירונית, קופות חולים, מקווה, ישיבה, בתי כנסת רבים, תחנת מכבי אש, בתי אבות ועוד.

בנוסף, בשכונה תנועות נוער רבות, כגון הנוער העובד והלומד, בני עקיבא, הצופים העבריים, אריאל ועזרא. רחובותיה הראשיים של השכונה מאכלסים חנויות רבות לרווחת תושבי השכונה. בנוסף, קיים קניון המשמש את תושבי השכונה וצפון העיר, שנקרא "קניון הפסגה".

כמו ברוב שכונות ירושלים, בשכונה פועל מינהל קהילתי, שבראשו הנהלה שנבחרה על ידי תושבי השכונה. המינהל משמש כגורם המייצג את צורכי התושבים מול העירייה וגורמים אחרים. במסגרת המינהל, פועלות ועדות של התושבים בנושאים בעלי השפעה, כגון הנושא הפיזי-תכנוני, איכות הסביבה, תחבורה, תרבות, קשישים, קליטה, חינוך ונוער ועוד. עם זאת, לאחרונה החתימו תושבים בשכונה על עצומה המבקשת להפוך אותה לעיר עצמאית, בשל מה שהם מכנים "הזנחת השכונה על ידי העירייה".

קניון, מרכז מסחרי וחנויות רבות(צילום: גיל יוחנן)

מוקדי בילוי ופנאי בקרבת מקום: קניון הפסגה, בתי הקפה והחנויות הרבות הפרוסות ברחובותיה הראשיים של השכונה, מספקים מוקדי פנאי בסיסיים לתושבי השכונה. בנוסף, בשכונה מתוכנן לקום בעתיד קאנטרי קלאב לרווחת התושבים.

עיקר מוקדי הבילוי בירושלים ממוקמים במרכז העיר, ובמרחק נסיעה קצר ברכבת הקלה ניתן להגיע אליהם בקלות ובמהירות.

בשלוש השנים האחרונות שינתה עיריית ירושלים את מדיניותה, והיא משקיעה משאבים רבים באירועי פנאי לתושבים באמצעות הבאת פסטיבלים ופרויקטים שונים להם. בין היתר, בימים אלה ניתן לבקר בירושלים בפסטיבל הקרח - מתחם פיסול בקרח הגדול מסוגו בארץ.

מוקדי פנאי בסיסיים לתושבים(צילום: גיל יוחנן)

תחבורה: עד לאחרונה סבלה פסגת זאב מבעיות גישה קשות. הנסיעה ברכב פרטי מהשכונה ואליה בשעות העומס כרוכות בזמן רב של עמידה בפקקים, והתחבורה הציבורית לשכונה הייתה לוקה בחסר. בקיץ האחרון החלה לפעול בבירה הרכבת הקלה, שצמצמה משמעותית את משך זמן הנסיעה מפסגת זאב למרכז העיר ולתחנה המרכזית. עם זאת, פקקי התנועה בצומת הגבעה הצרפתית נותרו כשהיו, כך שהנסיעה בשעות העומס לכיוון מרכז העיר והיציאה מהעיר עדיין אורכת זמן רב.

אך גם בנושא הפקקים הפתרון נראה באופק: בימים אלו מקימה חברת מוריה (החברה לפיתוח ירושלים) את מחלף 4/20, שיחבר את תושבי השכונות הצפוניות, בהן פסגת זאב, לכביש בגין - ה"איילון" של ירושלים. עם סיום העבודות צפויים עומסי התנועה מהם סובלים התושבים להצטמצם משמעותית ואולי אף להיעלם. צפי לסיום העבודות: בעוד כשנה.

אפשר לנסוע ברכבת הקלה למרכז העיר(צילום: גיל יוחנן)

תעסוקה: בסמוך לשכונה נמצא פארק התעשייה הר חוצבים, שבו שוכנות כ-200 חברות עתירות ידע מובילות, ובהן אינטל, טבע ואמדוקס. בעתיד אמור הפארק להשתרע על כ-150 דונם נוספים. אזור התעשייה עטרות, שעונה לתואר"'פארק התעשייה הגדול במטרופולין ירושלים", נמצא גם הוא במרחק לא גדול מהשכונה (כרבע שעה נסיעה, לא בשעות העומס). שם שוכנים כ-180 מפעלי אוכל ותעשייה כבדה.

בנוסף, בירושלים מגוון רחב של מוקדי תעסוקה במרכז העיר, אזור התעשייה תלפיות, הגן הטכנולוגי במלחה, בתי החולים הדסה, קריית הממשלה ואזורים נוספים. כל זאת במרחק נסיעה קצר, שיצטמצם לאחר פתיחת המחלף בכביש 4/20. לפי תוכנית העירייה לעשור הקרוב, בכניסה לבירה מתוכננים עשרות אלפי מטרים של משרדים לשוק הפרטי ולמשרדי הממשלה במתחם הכניסה לעיר. משם גם מתוכננת לצאת בעוד כחמש שנים רכבת מהירה שתגיע בתוך כחצי שעה לתל-אביב.

לא רחוק מהשכונה - עשרות מרכזי תעסוקה(צילום: גיל יוחנן)

צפי פיתוח: בפסגת זאב מזרח עתידות להיבנות למעלה מ-1,500 יחידות דיור נוספות במגוון פרויקטים, בעיקר בבנייה רוויה. זאת עם צפי אכלוס של כשלוש עד חמש שנים מהיום. מינהל מקרקעי ישראל החל בשיווק קרקעות אלו.

מחירי קנייה ממוצעים: דירת שלושה חדרים בשכונה תעלה לכם בין 900 אלף שקל למיליון שקל; דירת ארבעה חדרים תעלה 1.1-1.3 מיליון שקל; ודירת חמישה חדרים תעלה לכם בין 1.3-1.5 מיליון שקל. מחיר בתים פרטיים בשכונה מתחיל ב-1.6 מיליון שקל ומגיע גם עד ל-3 מיליון שקל.

מחירי שכירות ממוצעים: דירת שלושה חדרים בפסגת זאב תעלה לכם מידי חודש בין 3,000 ל-3,500 שקל; דירת ארבעה חדרים בין 3,500 ל-4,000 שקל; ודירת חמישה חדרים בין 4,500 ל-5,000 שקל. מחיר בית פרטי נע בין 5,000 ל-6,500 שקל.

עליית מחירים: בשלוש השנים האחרונות עלו מחירי הדירות בשכונה בכ-30%.

הכותבת היא מנכ"לית אנגלו-סכסון. סייע באיסוף הנתונים: זמיר שמר, מנכ"ל חברת פוינטס מיפוי עסקי, המתמחה בייעוץ גיאוגרפי עסקי