עבר מעבר חצייה באדום - רשיונו נשלל לשנה
נחשו מה העונש שקיבל הולך רגל אשר חצה שלא כראוי את הכביש באדום, מבלי שנשא תעודת זהות. העונש המקובל הוא קנס של 100 שקלים. הולך הרגל שבסיפור נענש באופן חמור הרבה יותר
הזהו עבריין? הסיפור הבא הולם היטב את ההגדרה "קפקאי": הולך רגל שחצה כביש באדום כשהוא אינו נושא תעודת זהות, הורשע באי-ציות לשוטר, נקנס ב-2,500 שקל ורישיון הנהיגה שלו נפסל לתקופה של שנה. קראתם נכון - רישיונו נפסל לשנה. גם לאחר שהתרצה בית המשפט לתעבורה, "הומתק" העונש ל-1,200 שקל ופסילה של שלושה חודשים "בלבד".
כיצד יכול דבר שכזה לקרות, ומה עלה בגורל ערעור שהגיש הולך הרגל לבית המשפט המחוזי? סמכו עלינו, אתם רוצים להמשיך ולקרוא.
עוד בערוץ הרכב של ynet:
- הושג הסכם ברכבת: "שקט תעשייתי ל-3.5 שנים"
מבני-ברק תיפתח הרעה
הסיפור מתחיל באפריל 2011, כאשר א' חצה מעבר-חצייה בצומת הרחובות ז'בוטינסקי ומצדה בבני-ברק. על-כך קיבל דו"ח, ובצדו קנס בסך 100 שקל. אלא שכאשר התבקש להציג ת"ז והתגלה כי אינו מחזיק בה, הואשם גם בעבירה חמורה יותר - "אי-ציות לשוטר". זאת, למרות שמסר את פרטיו המלאים והנכונים, ולראייה - בדו"ח שרשמו השוטרים מופיע שמו המלא, ומספר הזהות המתאים.
שלושה חודשים לאחר מכן, נגזר עונשו של א' בבית המשפט לתעבורה בתל-אביב על-ידי השופטת שרית קריספין-אברהם, שראתה את העבירה באור חמור עד מאד. בגזר דינו של א', שלא נכח בבית המשפט, נכתב כי "לאור טיעוני העונש, חומרת העבירה, ועבר תעבורתי מכביד" הוחלט לפסול את רישיונו לשנה, ולהטיל עליו קנס בסך 2,500 שקל. זאת, למרות שעבירת אי-ציות לשוטר אינה קשורה לעברו התעבורתי, ועבירת התנועה המיוחסת לו - חציית צומת באור אדום - בוצעה כאשר הלך ברגל.
א' הנדהם הגיש בקשה דחופה לביטול גזר הדין, ובה טען כי "דו"ח ההזמנה לדין בגין אי-ציות להוראת שוטר הוא בגדר התעמרות, ובא אך לאחר שהעיר לשוטרים כי הם מלבינים פניו ברבים, וכך העיר להם חברו ואף בעל המסעדה". עוד הסביר עורך הדין כי "גזר הדין אינו פרופורציונאלי בעליל, ונעדר כל זיקה בין העונש לעבירה. המדובר כאן בהולך רגל (הדגשה במקור, ש.ה) אשר עבר באור אדום. על כך קיבל קנס של 100 שקל".
בדצמבר 2011 התרצתה השופטת קריספין-אברהם, ביטלה את גזר הדין המקורי, ואפשרה לא' להעלות את טיעוניו בעניין העונש. אלא שבקשתו לבטל את פסק הדין כולו, בטענה שאי-נשיאת תעודת זהות אינה מצדיקה הגשת אישום בגין אי-ציות לשוטר, נדחתה. השופטת אמנם הקלה בעונשו החריג, אך קשה לומר שהוא הפך לקל: הקנס הופחת ל-1,200 שקל, ופסילת הרישיון קוצרה לשלושה חודשים.
"הינו והיה התעמרות מיותרת"
בצר לו, הגיש א' ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. וכאן, סוף-סוף, מצא אוזן קשבת לטענותיו. "מהיכן אמירה של אדם לשוטר, שאין ברשותו תעודת זהות, מגיעה עד כדי אי-ציות להוראת שוטר? (זאת) לא הבנתי", כותב שופט המחוזי רענן בן-יוסף. "המערער (א') לא אמר שאין הוא רוצה להציג תעודת זהות, לא רימה, ולא שיקר באיזה שהוא פרט". השופט גם מסביר כי על-פי חוק, אזרח שאינו נושא תעודת זהות יכול להציגה תוך חמישה ימים, ואם כך אכן יעשה - לא יוגש נגדו כתב אישום.
"בית משפט (לתעבורה) טעה לאורך כל הדרך", כותב השופט בן-יוסף בהחלטתו לזכות את א' מכל אשמה. "המערער לא עבר כל עבירה. כתב האישום נגדו הינו והיה התעמרות מיותרת, אניח שרק מחמת טעות ולא בכוונת מכוון". השופט לא הסתפק בזיכויו המוחלט של א', והטיל על המדינה להחזיר לו את כל ההוצאות ששילם מאז החלו ההליכים נגדו בבית המשפט לתעבורה.
לפנייה לכתב/ת 
