אני ילד ירוק: חינוך לצרכנות נבונה בפסח
אין כמעט הורה שלא מכיר את התופעה - יוצאים עם הילד לסיבוב קצר בקניון, וחוזרים עם חור ענק בכיס. אבל ילדים לא נולדים עם תאווה לצרכנות וחג החירות הוא הזדמנות מצויינת לחנך אותם לחסוך, באופן שיסייע להם בעתיד גם בכלכלת הבית
מדור לדור אנו עדים לשינוי החד שחל באורח החיים שלנו. החיים שלי כילדה היו שונים לחלוטין מחייהם של ילדיי ומחייהם של הילדים של היום. אם בעבר היינו היו יוצאים כל יום אחר הצהריים, יחד עם כל ילדי השכונה, למשחקים משותפים בכדור, תופסת, מחבואים או קלאס, הרי שהיום ההילדים מבלים יותר ויותר בבית מול המחשב או הטלוויזיה, ואם כבר יוצאים איתם - ברוב המקרים זה לקניון השכונתי.
- לכתבות נוספות בכלכלה ירוקה
וזה לא השינוי היחיד - אם הילד הממוצע של לפני שני דורות היה נהנה בעיקר במשחק עם הסירים של אמו במטבח, או עם מעט הצעצועים שנקנו לו באירועים מיוחדים כמו יום הולדת או חג - היום הילדים מוצפים בצעצועים ובגדים, שלעיתים נשכחים ימים ספורים לאחר קנייתם. כך מה שהיה לו ערך עד אתמול, הופך להיות פסולת.
זה קורה משום הגישה של "השתמש וזרוק". אם בעבר חיינו בעולם של משאבי טבע רבים ומוצרי צריכה מעטים, כיום אנו חיים בעידן של צריכה בלתי מרוסנת, המבוססת הרבה פעמיים על מניעים רגשיים: אנו רוכשים מותגים מסוימיים כדי למצב את עצמנו בסטטוס מסויים, כדי לפצות את עצמנו על היום הרע שעברנו או כי יש מבצע טוב שאי אפשר לוותר עליו.
כתוצאה, אנו מוקפים בהרבה מוצרים מיותרים, שגורמים לכמויות עצמות של פסולת ולזיהום אוויר מיותר הנגרם בהליך הייצור וההובלה של המוצרים. אך הגרוע מכל הוא המסר שאנחנו מעבירים מסר לילדנו, לפיו זוהי תרבות הצריכה המקובלת. בהתאם לכך עולות הדרישות שלהם לצעצוע או בגד חדש בכל פעם שיוצאים איתם מהבית, וההורים הרבה פעמים נענים לדרישתם.
חינוך מגיל צעיר
ילדים לא נולדים עם תאווה לצרכנות, וצדק מי שאמר כי הילד הראשון מחקה את הוריו והבאים את אחיו הגדולים. הגיל הרך הוא תקופה קריטית בבניית הבסיס של תפיסות עולם, גישות, ערכים והרגלים, ולכן חשוב לחנך מגיל צעיר לצרכנות נבונה.
זכרו כי הילדים של היום הנם צרכני המחר וחינוך שכזה יסייע להם גם העתיד בכל הקשור לכלכלת בית נכונה. לפיכך, על מנת לחנך את הילדים לצרכנות נבונה עם אכפתיות לסביבה, חשוב לבצע את הצעדים הבאים:
הוו דוגמא אישית - אל תצפו מילדכם לצרכנות נבונה, אם אתם לא תבצעו אותה, ולכן הצעד הראשון שיש לבצע הוא להחיל את השינוי בראש ובראשונה על עצמכם ולרכוש רק מה שאתם באמת צריכים.
עשו סדר - הימים של לקראת פסח הם הזדמנות מצויינת לעשיית סדר בבית ולמסירת החפצים שלא השתמשתם בהם בשנה-שנתיים הבאות, ובכלל זה צעצועי ובגדי הילדים. באופן זה ניתן לחנך את הילדים שלא זורקים שום דבר, אלא אם הם ממש בלויים, אלא מוסרים לאחרים, תעבירו מסרים של איכפתיות ודאגה לזולת, וגם תפנו שטח בבית ותפנו את מה שאתם כבר לא צריכים
תנו דמי כיס - תנו לילדים דמי כיס שבועיים או חודשיים שישמשו אותם לרכישות צעצועים ולבילויים. תנו את הדין לסכום – שלא יהיה גבוה מידי אך גם יהיה נמוך מידי כך שיגרום לתסכול אצל הילד.
רכישות בסופר - כשאתם יוצאים לקניות בסופר, הרשו לילד להביא לעגלה מוצר אחד בלבד, או כמה מוצרים בסכום מסויים עבור הגדולים יותר. אפשר גם לומר להם שתחסכו עבורם בקופת החיסכון אם לא ישתמשו בכל הסכום בו הגבלתם אותם, מה שיהווה הזדמנות טובה לתרגול חשבון וצרכנות נבונה בפועל.
תנו עדיפות למוצרים רב פעמיים או מוצרים מתכלים - צרכנות של מוצרים ידידותיים לסביבה היא מרכיב חשוב בחינוך לצרכנות נבונה. לפיכך, תנו עדיפות למוצרים רב פעמיים כמו ערכות פיקניק במקום סכום חד פעמי כשאתם יוצאים לטייל, שקיות סנדוויץ או אשפה מתכלות - שכיום יקרות יותר רק במעט ממקבלותיהן, והמעיט בשימוש במוצרי ניילון ומוצרים אחרים הפוגעים בסביבה.
ונסיים בציטוט של תמר קוטין, גננת במקצועה, שמזכירה לנו כי "ילדים אוהבים לחלוץ נעליים, וללכת יחפים בחול. להרגיש אותו בכפות הרגליים. הם אוהבים ללטף חיות ולהאכיל אותן. הם אוהבים לצאת לטייל, לאכול בצוותא בטבע, ולשתול בגינה פקעות של נרקיסים. אבל משהו בתרבות שלנו באמת שהשתבש, ואיכשהו אנחנו מונעים את כל זה מהם. במקום כל הדברים הפשוטים והראשוניים הללו, שילדים בגיל הרך כל כך נמשכים אליהם, אנחנו מקיפים אותם בצעצועים חדשים ויפים מפלסטיק ובבגדים חגיגיים".
הכותבת היא יו"ר הכנס ה-12 לחינוך סביבתי: "שותפים לשינוי חברתי", שיתקיים היום (ה') במכללת סמינר הקיבוצים
לפנייה לכתב/ת 
