מה עושים כשמפקיעים קרקע עבור סלילת כביש?
אחרי שמע"צ הפקיעה חלק ניכר מקרקעות פרטיות לצורך סלילת כביש מכבית, המחבר בין כביש גהה לכביש 6, בעלי הקרקעות לא נשארו חייבים. בעתירה שהגישו טענו: מגיע לנו פיצוי בגין כל הקרקעות שהופקעו. מה קבע בית המשפט?
מה עושים כשמפקיעים את הקרקע לטובת סלילת כביש? תובעים. 34% משטח של קרקעות פרטיות, שחלקן מיועדות לבנייה, באזור פתח תקווה הופקע באחרונה לצורך סלילת כביש מכבית (דרך 471), המחבר בין כביש גהה לכביש 6. מע"צ תפסה את החזקה בשטח עוד ב-1996, ושילמה לבעלים חלק מסכום הפיצוי עבור ההפקעה.
פסקי דין נוספים בערוץ הנדל"ן :
- השכן למטה סובל מרטיבות בגללכם? תשלמו קנס
- שיפוץ בבניין: דייר נפל למותו - ההורים יפוצו
- קבוצת חרדים רצתה דירה – העו"ד מעל בכספים
ואולם, הצדדים נותרו חלוקים לגבי שלוש שאלות הנוגעות ליתרת הפיצוי: מהו שווי כל מ"ר של קרקע? האם חלק הקרקע שלא הופקע נפגע כתוצאה מההפקעה? והאם על מע"צ לפצות את בעלי הקרקע בגין כל הקרקע שהופקעה - או להפחית מסכום הפיצוי 25% משווי השטח, לאחר שטענה כי היא מוסמכת להפקיע ללא פיצוי?
בעקבות זאת עתרו בעלי הקרקע לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, על מנת שיכריע במחלוקות. לטענתם, שמאי מטעמם העריך שווי מ"ר של קרקע ב-70 דולר. ואולם, בפסק דין קודם, שדן בהפקעת חלקה אחרת באזור, נקבע כי שווי הקרקע שם עומד על 85 דולר למ"ר - ולכן זהו שווי הקרקע. עוד טענו בעלי הקרקע כי החלקה שנותרה בידיהם הפכה לחלקה שלא ניתן לעשות בה שימוש בעקבות סלילת הכביש, וכי יש לשלם להם פיצוי בגין כל הקרקע שהופקעה.
לעומתם טענה מע"צ כי שווי הקרקע עומד על 50 דולר למ"ר בלבד. עוד נטען כי יתרת החלקה לא נפגעה וכי מהפיצוי שמגיע לבעלי הקרקע יש להפחית 25% מהשטח, אותו רשאית מע"צ להפקיע ללא כל פיצוי מכוח חוק.
פיצוי מלא לבעלי הקרקע
השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן קיבלה את העתירה באופן חלקי בלבד. באשר לשאלות הנוגעות לשוויו של כל מ"ר בחלקה ולפגיעה ביתר החלקה, נפסק כי אין להתערב בקביעות השמאי שמונה על ידי בית המשפט.
היא קבעה כי אין לקבל את טענת הבעלים ששווי הקרקע זהה לשווי הקרקע האחרת שהופקעה באזור, מאחר שאינה דומה במהותה לקרקע המדוברת (שם דובר בהפקעה של 80% משטח החלק החקלאי עם פוטנציאל גבוה לשינוי ייעוד לבנייה). עוד נקבע כי יתרת החלקה לא נפגעה ושוויה לא ירד נוכח ההפקעה, כך שניתן לעשות בה שימוש מיטבי באמצעות תכנון ראוי.
עם זאת, קבעה השופטת כי שאלת הפיצוי הכללי הינה שאלה משפטית, שההכרעה בה היא שעל מע"צ לפצות את בעלי הקרקע על כל הקרקע שהופקעה - החל מהמטר הראשון.
נפסק כי אמנם לשון החוק מאפשרת לרשות להפקיע 25% מהקרקע ללא פיצוי, אולם נוכח מעמדה החוקתי של זכות הקניין, ולאור הפסיקה ששינתה את ההוראה וקבעה לא אחת פיצוי מלא עבור קרקע שהופקעה, גם במקרה זה - בו מדובר בהפקעה של אחוז ניכר מהקרקע, כשהקרקע שנותרה בידי הבעלים לא הושבחה כתוצאה מההפקעה - יש לחייב את מע"צ בפיצוי מלא.
"מדובר בשיעור הפקעה משמעותי של 12,397 מ"ר, מתוך שטח החלקה הכולל של 36,236 מ"ר, כלמר הפקעה בשיעור של 34.2%", נכתב בפסק הדין. "אם תתקבל טענת המשיבה, יופקעו מהחלקה 9,059 מ"ר ללא תשלום פיצוי. מדובר בחלקה המוערכת על ידי המומחה מטעם בית המשפט לפי שווי של 65 דולר למ"ר. מכאן שהמשיבה מבקשת להפקיע, ללא תשלום פיצוי, שטח שלפי דעת השמאי המוסכם הוא בשווי של 588,835 דולר. מדובר בפגיעה ממשית ביותר בבעל המקרקעין שאין לאפשר".
לפיכך נפסק כי על מע"צ לפצות את בעלי הקרקע בגין כל הקרקע שהופקעה ב-2,441,589 שקל, כשלסכום הפיצוי יתווספו הפרשי ריבית והצמדה. כמו כן חויבה מע"צ בתשלום הוצאות ושכר טרחת עו"ד של 70 אלף שקל ובהשבת הסכום ששילמו בעלי הקרקע כשכר טרחה לשמאי.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי "פסקדין "
לפנייה לכתב/ת 
