בג"ץ מגרון - ההוכחה שיש שופטים בירושלים
זה הרגע שבו תושבי מגרון צריכים להכריע אם הם חלק מהחברה הישראלית ויצייתו בשקט להחלטת בית המשפט לפנותם, או האם הם קבוצת לחץ אלימה וכוחנית
מהיום שבו הוגשה העתירה לבית המשפט בדבר הבנייה הבלתי חוקית במגרון, שבים ומאשימים דוברי הימין את שלום עכשיו בשימוש בבית המשפט על מנת לשנות מציאות פוליטית על-ידי הגשת עתירות משפטיות. חבריי בימין, טעות בידיכם, ההכרעה על גורל השטחים וההתנחלויות לא תיפול בין כותלי בית המשפט או בשום ערכאה משפטית, גורל ההתנחלויות יוכרע אך ורק בקלפי.
העתירה נגד הבנייה הבלתי-חוקית לא נועדה לפנות את כל ההתנחלויות וליצור מציאות פוליטית חדשה. היא נועדה לדרוש מהמדינה לאכוף את החוק גם על ציבור המתנחלים ולהחזיר את הסמכות להקים ולפרק התנחלויות בשטחים לידי הממשלה הנבחרת. המציאות שבה המתנחלים הם שקובעים היכן ומתי להתיישב עבור המדינה כולה חייבת להיפסק, גם על אדמות מדינה וביתר שאת על אדמה פרטית.
עוד בערוץ הדעות של ynet:
ציפי, תישארי / אבי שושן
כן לאוניברסיטה באריאל, לא לעריצות השמאל / אלי פולק
תפקידו של בית המשפט העליון בדמוקרטיה הוא לרסן את רצונו הטבעי של הרוב לרמוס את זכויותיו של המיעוט ולהעניק הגנה לקבוצות מיעוטים באוכלוסיה. אין זה מתפקידו של בית המשפט לשרת את רצון הרוב כאשר הוא מנוגד לערכי הדמוקרטיה. שופטי בית המשפט העליון לא צריכים ליהנות מפופולריות או לקבל החלטות שישביעו את רצון ההמונים. שופטי בית המשפט הם השוטרים ועליהם מוטלת המשימה לשמור על הדמוקרטיה ולהבטיח בתוכה גם את זכויות האזרח ואת זכויות האדם. כך נעשה בפסיקת מגרון.
לדאבוני, בשנים האחרונות פסק לא אחת בית המשפט העליון בניגוד מוחלט לעמדותיי או לכמיהותיי הפוליטיות. בג"ץ אישר את עצם הקמת ההתנחלויות, נתן אור ירוק לממשלה להשתלט על שטחים וגבעות בגדה על מנת להרחיב את מפעל ההתנחלויות ורק בשנה האחרונה נתן בג"ץ יד להכשרה של 11 מאחזים על אדמות מדינה, על אף שהוקמו בניגוד לחוק. אני וחבריי חשנו פגועים וכעוסים מהחלטות אלו, אך מעולם לא איימנו להרים יד ולהצית מאבק אלים נגד מוסדות המדינה.
תעודת כבוד לישראל
ההסתה ושבירת הכלים של חברי כנסת ושרים, המחזרים נואשות אחר קולות הימין והמתנחלים, עלולה להוביל את ישראל לאנרכיה ולפלג עוד יותר את החברה הישראלית. האיומים באלימות ובמלחמת אחים נותנים את פירותיהם לציבור המתנחלים שכבר מקבלים זרם בלתי פוסק של הצעות מפתות להקמת התנחלויות חדשות מצד נציגי הממשלה ובלבד שלא יפעלו בכוח לקראת רגע הפינוי. כל קבוצה אחרת שהייתה מאיימת באלימות נגד ביצוע של החלטת בית משפט, כבר מזמן הייתה מוקצית ומוקעת ודובריה היו נחשבים לאנרכיסטים המנסים לפגוע בסמכות המדינה.
זה הרגע שבו תושבי מגרון ונציגיהם צריכים לעמוד מול המציאות ולהכריע אם הם חלק מהחברה הישראלית ויצייתו בשקט ובדרכי שלום להחלטת בית המשפט לפנותם, או האם הם קבוצת לחץ אלימה וכוחנית המוכנה לקבל את החלטות בית המשפט רק כשההחלטות עומדות בקנה אחד עם תפישת עולמם הפוליטית. קל לדבר על אחדות, קירוב לבבות והסכמה לאומית כשאתה בצד המנצח, אך המילים הללו מתרוקנות מתוכן כאשר ברגע האמת מבקש הצד שאינו מרוצה לשבור את הכלים.
נאמנות למדינה ולמוסדותיה לא יכולה להיות נאמנות על תנאי. מותר לכעוס, לבקר ולמחות נגד החלטות של הכנסת, הממשלה ובתי המשפט, אך אין להלך אימים על הציבור הישראלי ולאיים באלות, מקלות, ואבנים, גם כאשר ההחלטה אינה לרוחה של קבוצה כזאת או אחרת באוכלוסייה.
בימים אלו, שבהם מותקפת שוב ישראל בזירה הבינלאומית סביב שאלת ההתנחלויות והשפעתן על זכויות האדם של הפלסטינים, פסיקת בג"ץ היא תעודת כבוד למדינת ישראל ולמערכת המשפט ויש להשתמש בה במאבק על תדמיתה של ישראל בעולם. במקום לגדף ולחרף את שופטי בג"ץ, כדאי ששרי ישראל יראו לעולם כי למרות הכיבוש ולמרות השליטה של ישראל בשטחים, עדיין יש שופטים בירושלים ונשמר ולו במעט צלם של שלטון חוק בשטחים.
הכותב הוא מזכ"ל שלום עכשיו
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il