קולטים את הענף: אופניים בלונדון 2012

מספר אולימפיאדות: 25.

מתי נכנסו נשים: לוס אנג'לס 1984.

על רגל אחת

רכיבת על אופניים היא לא רק אחד הענפים הכי ותיקים במשחקים האולימפיים, אלא גם אחד הכי מורכבים, הכי חדשניים, הכי שנויים במחלוקת, הכי חלקים, והכי פופולריים. למה ותיקים? כי האופניים הופיעו בכל אחת מהאולימפיאדות עד היום. למה מורכבים? כי קיימות לא פחות מארבע קטגוריות שונות במשחקים האולימפיים: אופני מסלול, אופני כביש, אופני הרים ואופני BMX.

למה חדשניים? כי ראשי הענף לא קופאים על השמרים, מזהים מגמות עולמיות ומכניסים שינויים וגיוונים. כך למשל, אופני הרים נכנסו לתוכנית האולימפית באטלנטה 96', ואופני ה-BMX צורפו בבייג'ינג 2008. למה שנויים במחלוקת? כי נדמה שבשנים האחרונות שערוריות הסמים הרסו כל חלקה טובה. למה חלקים? כי הרוכבים מגלחים את הרגליים – האווירודינמיות עוזרת להם להיות מהירים יותר. למה פופולריים? כי לרכוב על אופניים זה כמו לשחק כדורגל. כל אחד יכול. לא במקרה יש כמיליארד זוגות אופניים בעולם, אחד על כל שבעה אנשים. תחרויות אופני המסלול מתקיימות בוולודרום, מסלול אליפטי סגור באורך 250 מטר בעלי שתי ישורות ושתי פניות חדות (עם זוויות בלתי אפשריות??).

אופניים. אחד הענפים הכי ותיקים במשחקים האולימפיים(צילום: gettyimages)

במסלול נערכות חמש תחרויות:

• ספרינט אישי. מרוץ שבו גם לטקטיקה יש חשיבות, לא רק למהירות.

• ספרינט קבוצתי. שלישיית רוכבים מתחרה ראש בראש מול שלישייה אחרת, על פני שלוש הקפות (גברים) או שתי הקפות (נשים).

• מרוץ רדיפה קבוצתי. 4 ק"מ בגברים (16 הקפות) או 3 ק"מ בנשים (12 הקפות). קרבות ראש בראש בין שתי קבוצות. ארבעה מתחרים בכל קבוצה מתחילים את המרוץ בנקודות מנוגדות של המסלול. ברגע שהרוכב השלישי של אחת הקבוצות "משיג" את הרוכב השלישי בקבוצה היריבה, נקבע ניצחון. אם זה לא קורה, הקבוצה המנצחת היא מי שהשלימה את המסלול בזמן הקצר ביותר. עשר נבחרות מתחרות לבדן במקצה מוקדמות, ו-8 המהירות ביותר עולות לסיבוב הראשון. הנבחרת הכי מהירה מתמודדת עם השמינית, השנייה מול השביעית, וכן הלאה. ארבע המנצחות בסיבוב הראשון ממשיכות הלאה – שתי המהירות ביותר מתמודדות בגמר, השלישית והרביעית נלחמות על הארד.

• קיירין. במשך חמש הקפות וחצי, שישה רוכבים מדוושים מאחורי אופנוע שמגביר את הקצב בהדרגה (כמו "מושך" באתלטיקה). שתי הקפות וחצי לסיום האופנוע יורד מהמסלול ומשאיר את הרוכבים להילחם עד קו הסיום.

• אומניום. "הקרב רב" של האופניים יופיע באולימפיאדה בפעם הראשונה. האומניום מורכב משש תחרויות המתפרשות על פני יומיים. בסוף כל מרוץ יחולק ניקוד: המנצח מקבל נקודה אחת, השני שתי נקודות הלאה. במדליית הזהב יזכה מי שיצבור הכי מעט נקודות.

אופני הרים. אחת מארבע הקטגוריות באופניים(צילום: אורן אהרוני)

התחרויות באומניום:

1. הקפת ריחוף. הקפה אחת (250 מטר) נגד השעון.

2. מרוץ נקודות. 30 ק"מ לגברים (120 הקפות), 20 ק"מ לנשים (80 הקפות). מרוץ טקטי, מרתק, וגם מסובך לאללה. אחרי כל 10 הקפות המתחרים מבצעים ספרינט, שבו המנצח מקבל 5 נקודות, השני 3 נקודות, השלישי 2 נקודות והרביעי נקודה אחת. בנוסף, מי שעוקף את כל המתחרים האחרים מקבלים בונוס של 20 נקודות. ואל תשכחו: מי שצובר הכי הרבה נקודות בסוף המרוץ, מקבל נקודה אחת כמנצח. מסובך כבר אמרנו?

3. מרוץ הדחה. המדורג אחרון לאחר כל שתי הקפות האחרון פורש, עד שנשאר רוכב אחד.

4. מרוץ רדיפה אישי. כמו הקבוצתי, אבל אחד על אחד.

5. מרוץ סקרץ'. לשם שינוי, מרוץ רגיל (15 ק"מ לגברים, 10 ק"מ לנשים), שבו כל הרוכבים מתחילים יחד.

6. מרוץ נגד השעון. 1 ק"מ לגברים, 500 מטר לנשים. 

בתחרויות אופני הכביש נערכים שני מרוצים: מרוץ "רגיל" ומרוץ נגד השעון. במרוץ הרגיל (250 ק"מ לגברים, 140 ק"מ לנשים) כל הרוכבים מתחילים יחד מאותה נקודה, ומי שחוצה ראשון את קו הסיום, מנצח. במרוץ נגד השעון (44 ק"מ לגברים, 29 ק"מ לנשים), הרוכבים מתחילים בהפרש דקה וחצי אחד מהשני. המנצח הוא מי שמשלים את המסלול בזמן הקצר ביותר.

בתחרויות אופני ההרים נערכת תחרות אחת לגברים (50-40 ק"מ) ולנשים (40-30 ק"מ). הרוכבים נושאים עליהם ציוד תיקון, וצריכים להתמודד בעצמם עם הפנצ'רים בדרך, תרתי משמע. המסלול קשה במיוחד (רק 15 אחוז ממנו הם שטח מישורי) וכולל בין היתר עצים שמונחים עליו כדי למרר להם את החיים. הראשון שחוצה את קו הסיום הוא האלוף.

הענף האקסטרימי מכולם הוא BMX(צילום: AP)

הענף האקסטרימי מכולם הוא אופני ה-BMX, שאומנם נולד כבר בשנות ה-70 אך נכנס למשחקים האולימפיים רק באולימפיאדת בייג'ינג 2008. הוא כולל מסלול קצר (400 מטר) ומשלב אלמנטים של זינוק, קפיצות וסיבובים חדים.

כמו באופני המסלול, גם ב-BMX השיטה טיפה מסובכת. לאחר מקצי דירוג, 32 הרוכבים מתחרים בארבעה רבעי גמר. כל שמינייה מבצעת את המסלול שלוש פעמים. המנצח בכל מסלול מקבל נקודה, השני מקבל שתי נקודות, וכן הלאה. ארבעת הרוכבים שמקבלים את הניקוד המצטבר הנמוך ביותר ממשיכים לחצי הגמר, שנערך בשיטה זהה. בגמר, לעומת זאת, נערך מרוץ אחד בלבד, והמנצח הוא האלוף.

המטרה: לחצות ראשון את קו הסיום (ברוב המקרים), להשלים את המסלול בזמן הקצר ביותר (במרוצי הרדיפה או נגד השעון), "להשיג" את היריב (במרוץ הרדיפה), להישאר אחרון על המסלול (במרוצי ההדחה) או לצבור הכי מעט נקודות (באומניום ובשלבים המוקדמים של ה-BMX).

החוקים: כמו שכבר ראיתם הענף כל כך מורכב, אז בואו נסתפק בחוק בסיסי אחד: אסור לקחת סמים.

המעצמות הגדולות: צרפת (41 מדליות זהב) ואיטליה (32) מוליכות בטבלת כל הזמנים, אבל בשנים האחרונות בריטניה נמצאת בראש הפלוטון. בבייג'ינג היא זכתה בכמות עצומה של 8 מדליות זהב (לשם השוואה, ספרד וצרפת דורגו אחריה עם 2 כל אחת), שהקפיצו אותה למקום השלישי בדירוג הכללי (18). מרבית המדליות של הבריטים הגיעו בוולודרום, והמחזה צפוי לחזור על עצמו גם בקיץ, מול הקהל הביתי שלהם.

הרוכבים הגדולים

הבריטי כריס הוי לקח שלוש מדליות זהב על המסלול בבייג'ינג, ההופעה המוצלחת ביותר מאז ארבע מדליות הזהב של האמריקאי מרקוס הרלי בסנט לואיס 1904. בסך הכל יש להוי ארבע מדליות זהב ואחת מכסף.

באופני הכביש, פביאן קנצ'לרה השווייצרי הבריק בבייג'ינג, עם זהב במרוץ נגד השעון וכסף במרוץ הכללי. יאן אולריך הגרמני השיג בסידני 2000 צמד מדליות זהה, רק בסדר הפוך - זהב בכביש וכסף נגד השעון.

לאנס ארמסטרונג ויאן אולריך. מגדולי הרוכבים בכל הזמנים (צילום: רויטרס)

מבין אלופי הטור דה פראנס האגדיים (5 זכיות ומעלה), רק אחד הצליח לקחת גם זהב אולימפי: מיגל אינדוראין באטלנטה 1996 במרוץ נגד השעון. לאנס ארמסטרונג הסתפק בארד במרוץ נגד השעון בסידני, אדי מרקס בתחילת דרכו סיים רק במקום ה-12 באופני כביש ב-1964, וז'אק אנקטיל זכה בארד במרוץ הקבוצתי נגד השעון בהלסינקי 1952.

בין הנשים, הרוכבת הבולטת היא ההולנדית לאונטין זילארד ואן מורסל, שלקחה שלוש מדליות ואחת כסף בסידני, זהב וארד באתונה, ולא פחות מרשים - את כל זה היא עשתה אחרי שסבלה בשנות ה-90 מאנורקסיה ומבולימיה.

תחרויות האופנים בלונדון 2012

תאריכים: 28 ביולי עד 12 באוגוסט.

מקום: הוולודרום בפארק האולימפי (אופני מסלול), המול (אופני כביש), ארמון המפטון קורט (אופני כביש), הדלי פארם במחוז אסקס (אופני הרים), מסלול ה-BMX בפארק האולימפי (אופני BMX).

מספר משתתפים: 528 (331 גברים, 197 נשים). הפירוט: כביש – 212 (145 גברים, 67 נשים), מסלול – 188 (104 גברים, 84 נשים), הרים – 80 (50 גברים, 30 נשים), BMX – 48 (32 גברים, 16 נשים).

מספר תחרויות הגברים: 9 (אופני מסלול: ספרינט, ספרינט קבוצתי, אומניום, קיירין, רדיפה קבוצתי. אופני כביש: מרוץ נגד השעון ומרוץ שדה. אופני הרים: מרוץ שדה. אופני BMX)

מספר תחרויות הנשים: 9 (זהות לתחרויות הגברים).

 אופני כביש ואופני הרים: מרוץ אחד. אופני BMX: מקצי דירוג, רבע גמר, חצי גמר וגמר. ספרינט אישי: מוקדמות, סיבוב ראשון, בית תנחומים, סיבוב שני, רבע גמר, חצי גמר, גמר. ספרינט קבוצתי: מוקדמות, חצי גמר, גמר. רדיפה קבוצתי: מקצי דירוג, סיבוב ראשון וגמר. קיירין: סיבוב ראשון, בית תנחומים, סיבוב שני וגמר. אומניום: מחולק למספר מקצועות.

הזווית הישראלית

הענף בארץ הולך ומתפתח, אבל ישראל עדיין תקועה על שני נציגים במשחקים האולימפיים, אי שם ברומא 1960: הנרי אוחיון ויצחק בן דוד השתתפו במרוץ הכביש, אבל שניהם לא סיימו את המסלול.