דו"ח הקונגרס: תקיפה תעכב את הגרעין בחצי שנה

הקונגרס האמריקני נערך לדיונים שצפויים להתגבר בתקופה הקרובה לגבי פעולה צבאית ישראלית נגד מתקני הגרעין האיראניים, וגם שם מזהירים מההשלכות. דו"ח בן 48 עמודים שחיבר שירות המחקר של הקונגרס מנתח את המשתנים השונים ואת נקודות המפתח בנושא. מהמסמך עולה כי קיים קושי שעד כה לא זכה להתייחסות רבה בישראל ובעולם - פיזור הסדנאות לייצור הסרכזות (צנטריפוגות) להעשרת אורניום ברחבי איראן מוסיף לקשיים הניצבים בפני פעולה צבאית נגד מתקני הגרעין.

הגרעין האיראני - כותרות אחרונות

• ארדואן בטהרן: אסור לתקוף גרעין לצורכי שלום
• "איראן תיאמה עם חמאס תגובה לתקיפה ישראלית"
• אובמה לאיראן: הזמן לפתרון דיפלומטי - עכשיו
  

מפת מתקני הגרעין, מתוך הדו"ח

מפת טווח הטילים האיראניים

הדו"ח כולו, שנחשף אמש (יום ד') באתר של סוכנות "בלומברג", מנתח את הסוגיה הישראלית-האיראנית בכמה נושאים ומראה את הקשרים ביניהן. לדו"ח המלא (במסמך PDF באנגלית).

בדו"ח מוצגים מהות האיום הנשקף מטהרן, כיווני הפעולה השונים העומדים לרשות ישראל ומה יכולתה לפעול באופן עצמאי. המסמך נכנס לעובי הקורה בתחומים כמו תהליך קבלת ההחלטות בישראל, פירוט היכולות הצבאיות שלה, התגובות האיראנית האפשריות נגד ארצות הברית לאחר תקיפה וההשפעה של הממשל האמריקני על המנהיגים הישראלים בקבלת ההחלטות.

שחזור המתקנים שיותקפו

החוקרים מביאים דברים שאמרו בכירים בממשל בהווה ובעבר, הכוללים הערכות לגבי האפשרות לעצור את האטום האיראני, או לפחות לעכבו באופן משמעותי. לפי הדו"ח, ישראל וארצות הברית לא בטוחות היכן ממוקמות כל הסדנאות לייצור הצנטריפוגות. יכולתה של ישראל לעצור או לעכב את תוכנית הגרעין האיראנית מרכזית בדיונים אם עליה לצאת לפעולה צבאית לבדה.

הסרכזות החדשות של איראן. לא ידועים כל מקומות הייצור

מתקני הגרעין מפוזרים גם כך ברחבי איראן, ועובדה זאת רק מוסיפה על הקושי בתקיפת כמה מוקדים בו זמנית. "לא ברור מה תהיה ההשפעה של תקיפה על הסבירות שאיראן תשיג נשק גרעיני", נכתב בדו"ח. המחברים ציטטו גורם בממשל שאמר באפריל 2011: "ייתכן שיש הרבה סדנאות כאלה באיראן".

לפני כחודש, אמר בכיר לשעבר: "ייצור הצנטריפוגות באיראן מחולק באופן רחב, ומספר המפעלים הללו הוכפל פעמים רבות מאז 2005, בזכות עלייה במספר הקבלנים וקבלני המשנה שעובדים בתוכנית".

ארסנל הפצצות "מפצחות הבונקרים" והעומק שאליו הן מגיעות

אולם, עובד בממשל שלא זוהה בשמו אמר לצוות החוקרים שלאיראן אין מספיק סרכזות או רכיבים כדי להתקין מערכים חדשים באופן מיידי לאחר פעולה צבאית. בכיר לשעבר אמר כי ההערכה היא שטהרן תוכל לשחזר את מרב הצנטריפוגות תוך חצי שנה.

אפשרויות לתקיפה: פעולה חלקית וטילים בליסטיים

הפרק שעוסק ביכולות הצבאיות של ישראל מתמקד בעיקר במקורות גלויים ובמחקרים קודמים. בדו"ח מוזכר מחקר מ-2009 שהעריך כי לתקיפה של חלק מהמתקנים נחוצים 12 מטוסי תדלוק. אחרת יהיה צורך לתדלק פעמיים במהלך המשימה. ייתכן שהצורך הזה יופחת כי ככל הנראה ישראל שולטת בשימוש בשיטות שבהן מטוסי F-15 מתדלקים מטוסי F-16.

בנוסף, הדו"ח מצטט דו"ח ישראלי שלפיו ישראל רכשה בשנים האחרונות מטוסי בואינג 707 ישנים במצב טוב והפכה אותם למטוסי תדלוק. לפי מקורות שונים, לחיל האוויר יש שמונה או תשעה מטוסים כאלה.

מטוס F-16 ישראלי. יצטרך לתדלק פעמיים(צילום: AFP)

המומחים חלוקים בדעותיהם לגבי יעילותן של מערכות ההגנה האוויריות האיראניות. מצד אחד הן מיושנות, אך מצד שני ייתכן שהן נשלטות על ידי רשת מודרנית. מומחה אחר העלה את האפשרות שרוסיה מכרה לאיראן בחשאי מערכות מתקדמות יותר.

מתקפה על מתקן ההמרה באיספהאן, מתקן העשרת האורניום בנתנז וכור המים הכבדים באראק תדרוש רק 20% מהמטוסים החדישים של ישראל שנרכשו מארה"ב, אך ככל הנראה תכלול את כל מטוסי ה-F-15. כך לפי דו"ח מכון המחקר הנחשב למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS).

ניסוי שיגור טיל בליסטי בשנה שעברה באזור פלמחים(צילום: אמיר כהן)

המתקנים באיספהאן ובאראק נמצאים על פני הקרקע, ולפיכך אפשר להתקיפם במגוון כלי נשק. מתקנים תת-קרקעיים דורשים פצצות חודרות בונקרים, מהסוג שארה"ב מכרה לישראל. אחת האפשרויות היא שישראל תירה טילים בליסטיים מסוג "יריחו", שעל פי דיווחים יש בידיה.

במסמך נאמר כי אם ישראל תבחר לשגר את הטילים הללו, היא תוכל לשחרר את מטוסי הקרב לתקוף מטרות אחרות, וכך להגדיל את מספר המתקנים שייפגעו. עם זאת, החוקרים סייגו את האפשרות הזאת, "לא ברור אם לטילים הבליסטיים הללו יש הדיוק והיכולת להרוס מטרות כאלה".

הסיכויים שאיראן לא תגיב - קלושים

בראש הפרק שבוחן את התגובות האפשריות של איראן לתקיפה, מוזכרת הצהרתו של המנהיג העליון, האייתוללה עלי חמינאי, שהקביל לפני כחודשיים את איומי המערב לסכנה הצבאית שנשקפת לישראל מאיראן. עם זאת, מציינים חוקרי הקונגרס, לאיראן אופציות תגובה אחרות נגד ישראל. בהקשר זה, צוטט שר ההגנה האמריקני, ליאון פאנטה, שהדגיש כי מתקפה ישראלית תוביל ברמת סבירות גבוהה לסיכון מטרות אמריקניות ברחבי העולם.

איראן בתרגיל ימי במצר הורמוז. הדיווחים על כוונות איראן מעורפלים(צילום: MCT)

אף שאיומים איראניים רבים נטו להיות ממוקדים - כמו ההצהרה על סגירה אפשרית של מצר הורמוז - מסביר הדו"ח כי חלק מהם עורפלו באופן מכוון. על פי המחברים, קיימת אפשרות לתגובה מרובת זרועות מצד איראן, ומנגד סיכויים קלושים לחוסר תגובה צבאית. בהקשר זה, יפנו האיראנים לזירה המדינית וישאפו לזכות בה בסימפטיה, שתוביל, בסופו של תהליך, לסיום הבידוד הדיפלומטי שממנו היא סובלת בשנים האחרונות - ולביטול הסנקציות.

כך, עשויה איראן לקשור לצרכיה את הסוגיה הפלסטינית תחת מטריית "התוקפנות הישראלית", ולנצל את הביקורת המסורתית נגד ישראל. בזירה זו, מפרט הדו"ח, תוצג ממשלת ישראל כתוקפנית וכמפירה של החוק הבינלאומי. המערב יתקשה לייצב את הקואליציה נגד איראן והטלת סנקציות נוספות בנושא תהפוך למשימה קשה עד בלתי אפשרית. 

איראן תקבע: מלחמה אזורית או קרב נקודתי

אפשרות נוספת שעומדת בפני איראן עלולה להצטייר כעוינת מבחינת הקהילה הבינלאומית, למרות שלא תשלב פעולה צבאית. כך, לאחר תקיפה ישראלית תחדש איראן את תוכנית הגרעין שלה, תחדל משיתוף הפעולה עם פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ותיסוג מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. צעדים אלה ימנעו מישראל ידע עתידי על התקדמות התוכנית, שסופק בחלקו על ידי נציגי הסוכנות.

טיל סג'יל 2 איראני המגיע לישראל(צילום: AFP)

שאלת המפתח בוחנת את המטרות לתגובתה האפשרית של איראן ותוהה אם זו תבחר להתמקד ביעדים ישראליים או שתרחיב את פעולתה ותתקוף גם את ארה"ב ומדינות מערביות נוספות. התשובה לשאלה זו, על פי הדו"ח, תלויה בגורמים רבים, בהם הסיוע שתקבל ישראל, מסלולי הטיסה שבהם ישתמש חיל האוויר והדיאלוג המקדים - אם יהיה כזה - בינה לבין מדינות אחרות.

ההערכות הישראליות מניחות כי תקיפת מתקני הגרעין תוביל למהלומה על שטח ישראל. עוצמת התגובה, על פי הדו"ח, תגדיר את גבולות העימות - מלחמה אזורית כוללת או קרב ישראלי-איראני נקודתי. כך או כך, מוזכרת מוכנות העורף הישראלי והחששות כי זו אינה אידיאלית.

ארסנל הטילים הבליסטיים באיראן מוזכר אף הוא: כחמישים משגרים של טילי שיהאב 3 (טווח של 1,000-2,000 ק"מ) וכמות טילים שנעה בין 25 טילים ללמעלה מ-100. בשנים האחרונות פותחו ברפובילקה האיסלאמית גם טילי סג'יל 1 ו-2 המונעים בדלק מוצק (כך שאינם דורשים תדלוק לפני שיגור), לטווח של 2,000 קילומטר ומעלה.

Read this article in English