המרתון הזה בשבילך, אבא

מחר (ה'), אם לא יהיו תקלות יוצאות דופן, אני אמור לסיים מרתון ראשון בת"א. אנשים שלא רצים למרחקים ארוכים לא תמיד מבינים את הסיבות לרוץ. למה, לעזאזל, שבן אדם יבחר מרצונו לרוץ 42 קילומטרים (ועוד 195 מטר שהייתי מציע לא לזלזל בהם‭.(‬ סביר שלכל אחד יש את הסיבות שלו. אצלי זה בעיקר הרצון לנצח את עצמי ולראות שהנפש יותר חזקה מהגוף האנושי הקורס והחלש.

• 25,000 רצים בעקבות 10,000 דולר
  

מה עוד חדש ב-ynet ספורט?

• הניקס לוהטים, כדאי לכם להקליק ולהבין למה
• אזרנקה אנושית, על אמת
• והגיע הזמן להכיר את מסי הקמרוני
  

הטור הזה אמור היה להיראות אחרת לגמרי, וגם המרתון הזה. השינוי בטור נוצר מנהג מערבל בטון חסר אחריות, שחצה באדום ושינה, כך נראה, את הכותרת שלו לחלוטין. הוא שינה גם את חיי מקצה לקצה. לפני כחודש וחצי אבי ואני היינו מעורבים בתאונת דרכים. בעוד שאני יצאתי כמעט ללא פגע, הוא נהרג במקום. כבר בבוקר שאחרי, ביום ההלוויה, יצאתי לרוץ. רץ ובוכה, דופק ספרינט ומתעייף. חוזר לרוץ. צועק בעצבים. בסערת רגשות שכזאת, ידעתי, לפחות את הריצה אף אחד לא יכול לקחת ממני.

יאיר נתיב. רץ בשביל אבא, ובשביל הצדק

אני רץ באופן סדיר מגיל 15, והריצה מלווה את כל התקופות בחיים שלי. אם זאת התקופה שלפני הצבא, אם זה בזמן השירות הצבאי כחובש קרבי, ואם זה עכשיו,

כשאני עומל בסטאז' שאחרי לימודי המשפטים. עכשיו אני רץ סוף סוף בשביל עצמי ובשביל האתגר. עם הריצות לטווח ארוך באמת, אגב, התחלתי אחרי שחברה שלי ואני נפרדנו אחרי שנתיים וחצי. עשיתי חצי מרתון שהתאמנתי בשבילו כמה חודשים. עד שאמרתי לעצמי שהגיע הזמן לדבר האמיתי, שיקרה מחר.

בשלב הראשון של הריצה יש יחסית הרבה כוח. אני רץ בקצב סביר, לא מהר ולא לאט. השלב הבא הוא שלב הביניים. אתה רץ עם מוזיקה, מנסה לשמור על קצב

אחיד, בלי התרגשות. השרירים כואבים, אבל ממשיכים. זה השלב שבו מדברים על "הקיר" המפורסם, שבו הגוף כבר אומר לך: גבר, הגיע הזמן לוותר. בשלב השלישי לקראת הסיום, חוזרת לה ההתרגשות של תחילת הריצה. רואים כבר את הסוף.

הפעם יש לי סיבה נוספת לרוץ. בחצי המרתון הראשון שעשיתי לפני שנה, אבא רץ איתי במטרים האחרונים. גבר בן שישים וקצת, שקם בשש בבוקר בשביל לחכות שעתיים ורבע עד שאסיים לרוץ, רק בשביל לרוץ איתי חצי דקה. הפעם הוא לא יהיה שם, וזה מוסיף סיבה נוספת. כי כמו שאבא רץ איתי, כך גם אמשיך לרוץ איתו, עד שייעשה כאן צדק והנהג הפוגע ייענש. הפעם, גם המילה העמומה הזאת - צדק, תיתן לי סיבה לרוץ.