נלחמים בקרחת: כל הטיפולים שינצחו את הגנטיקה

בספר הילדים "מעלה קרחות" מתאר אפרים סידון עיר של קירחים, שראש העיר שלה מתעורר בוקר אחד ומגלה למרבה חרדתו שצמחה לו שערה. הסיפור, שמשמש כאלגוריה לתופעת העדר, מבהיר באופן משעשע עד כמה השיער חיוני לדימוי העצמי שלנו; בהפוך על הפוך הסיפור גם מרמז על החרדות מפני התקרחות ואובדן שיער.

קראו עוד על נשירה והתקרחות:

• FDA: פרופסיה פוגמת בפוריות גם אחרי שהפסקת
• 16 שינויים קטנים שיסייעו במניעת נשירת שיער
• 9 מ-10 נשים יעדיפו גבר בלי קרחת: 10 עובדות
  

כולנו מאבדים שיער מדי יום. זה קורה כשאנחנו מברישים אותו או מייבשים במייבש שיער אחרי החפיפה. למרות שלא מדובר במחלה, נשירת שיער והקרחה עלולות להצביע על מחלות, חסרים או בעיות בריאות אחרות. לצד הידע הרב בתחום המצטבר בשנים האחרונות, ישנם גם טיפולים רפואיים, אלטרנטיביים ואחרים, שיכולים לספק פתרונות למי שאינו מוכן להשלים עם האובדן.

מתי הנשירה מוגדרת כמסיבית ובאילו מקרים היא עלולה לגרום להתקרחות? מהם הגורמים לה ואיזה תפקיד משחקים גורמים כמו תזונה, היריון, מתח, מחלות ותרופות? אילו טיפולים מוצעים בתחום? כל התשובות בכתבה שלפניכם.

1. מהי נשירת שיער "נורמלית"?

הקרקפת מכוסה בכ־100 אלף זקיקי שיער. במהלך מחזור הצמיחה הנורמלי הם עוברים שלושה שלבים: הראשון בהם, אנוגן, הוא שלב הצמיחה, הזקיק נמצא בשיא תפארתו. שלב זה נמשך כשנתיים עד שבע שנים, ולאחריו הזקיק עובר שלב נסיגה, שנקרא קטגן, ובמהלכו הוא הולך ומצטמק. לאחר השלב הזה, שנמשך כשבועיים, נכנס הזקיק לתקופת מנוחה, שנקראת טלוגן.

שלב זה נמשך כחודשיים-שלושה, ובסופו השערה נושרת. כ-5%־15% מהשיער נמצא בתקופת הטלוגן בכל זמן נתון, ובכל יום נושרות כתוצאה ממנו 150-50 שערות. נשירה פיזיולוגית זו היא נורמלית. במצב תקין, כבר במהלך תקופת המנוחה מתחילה לצמוח שערה חדשה, וכך מתקיים איזון בין מספר השערות הנושרות למספר השערות הצומחות.

אבל לא מהנשירה הזאת אנחנו מוטרדים אלא מנשירת שיער מסיבית. זו יכולה להופיע ממגוון גדול מאוד של סיבות: רקע תורשתי, חסרים תזונתיים, מחלות, הפרעות הורמונליות ועוד.

2. מה ההבדל בין נשירה על רקע תורשתי לנשירה אחרת?

נשירת שיער על רקע תורשתי גורמת להידלדלותו ועלולה להוביל להתקרחות. לעומת זאת, דפוס הנשירה העיקרי השני, שמכונה טֶלוֹגֶן אֶפְלוּביוּם (נשירה בשלב המנוחה של זקיק השערה), לרוב זמני וחולף כעבור כמה חודשים. נשירת טלוגן אפלוביום מתבטאת בכך שמחזוריות הצמיחה של זקיקי השיער מואצת. בעקבות זאת אחוז השיער שנמצא בשלב הטלוגן גבוה יחסית, והנשירה היומיומית עלולה להגיע ל-300-200 שערות ביום.

מאחר שאיבוד השיער המהיר מלווה גם בצמיחה מהירה של זקיקי שיער חדשים, הנשירה לא תוביל להידלדלות השיער. בחלק מהמקרים, בגילאי 50-30, נשירת טלוגן אפלוביום עלולה להפוך לכרונית ולהימשך אפילו שלוש-ארבע שנים. אך גם נשירה זו עשויה לחלוף מעצמה לאחר תקופה זו או במהלכה.

גורמים שונים עלולים לגרום לנשירה, בהם מחלות שונות, תרופות, חסרים תזונתיים, מתח, הריון ולידה, דיאטה חריפה ועוד.

3. כיצד אוכל לדעת אם הנשירה שלי נורמלית או שהיא נובעת מבעיה כלשהי?

רצוי שאת האבחון יבצע רופא עור שבאמצעות תחקור וביצוע בדיקות דם יוכל להגיד לך אם מדובר בחסר תזונתי כלשהו או בבעיה רפואית. אם אכן מדובר בבעיה רפואית והיא מאובחנת ומטופלת בהקדם, הנשירה תיפסק והצמיחה תתחדש.

בדיקה נוספת לזיהוי נשירה נורמלית: משיכה של השיער, שרצוי לעשות אצל רופא עור כדי לא להגיע למסקנות מוטעות. כשעתיים לאחר חפיפת הראש ימשוך הרופא קווצת שערות בעדינות. אם נותרות ביד יותר מ-15-13 שערות, מדובר בנשירה מוגברת. דרך פשוטה נוספת היא לבדוק את הכרית בבוקר (אחרי שינה בשיער פזור). אם תמצאו עליה יותר משש שערות, סימן שהנשירה משמעותית וכדאי לפנות לרופא.

4. מאז הלידה שערי לא מפסיק לנשור. מתי זה ייפסק?

ההיריון הוא אחת הסיבות השכיחות ביותר לנשירת שיער מסוג טלוגן אפלוביום. העלייה ברמות האסטרוגן במהלך ההיריון גורמת להארכת שלב האנוגן, שלב הצמיחה של זקיקי השיער. כאשר לאחר הלידה יורדת רמת האסטרוגן, נעצרת הצמיחה והזקיקים עוברים במהירות לשלבי הקטגן והטלוגן, מה שמוביל לנשירה מסיבית ובולטת לעין.

אבל לא כדאי להיכנס להיסטריה, בדיוק כשם שהיא החלה, כך הנשירה הזאת תחלוף מאליה בתוך שישה-תשעה חודשים ואין צורך בטיפול.

5. עשיתי דיאטת כאסח ושערי החל לנשור. האם יש קשר בין הדברים?

כן. הפחתת משקל מהירה או דיאטה לא מאוזנת עלולות לגרום לנשירה, שכן מרכיבים תזונתיים כמו חלבון או חומצות שומן חיוניות נחוצים לבניית השיער ולשמירה עליו.

6. אני מצוי בעיצומו של פרויקט מלחיץ ושערי נושר יותר מתמיד. האם יש קשר בין סטרס לנשירה?

כן. הקשר בין מתח לנשירה נמצא כבר בעבר, וכיום חוקרים בודקים את הסיבות לו. לדוגמה, נמצא שבמצבי מתח משתחררים מסיבי העצב המקיפים את זקיק השיער בעור הקרקפת נוירופפטידים, חלבונים עצביים המשפיעים על הזקיק ישירות.

אם נותרות ביד יותר מ-15-13 שערות, מדובר בנשירה מוגברת(צילום: shutterstock)

7. אבי היה קירח. האם גם אני אהיה?

המנגנון המדויק המוביל לנשירה התגלה רק בשנים האחרונות. מתברר שבהתקרחות תורשתית (המכונה התקרחות אנדרוגנטית) יש פעילות יתר של אנזים 5־אלפא־רדוקטאז, אנזים הגורם לעלייה ברמות ההורמון הגברי דהידרו-טסטוסטרון (DHT), שמדכא את צמיחת השיער.

כאשר הורמון זה נקלט על ידי הקולטנים שעל גבי זקיקי השיער, הם הולכים ומתכווצים עד שהם מגיעים לנקודת אל־חזור, ואז מתחילים תאי מערכת החיסון להתקיף את הזקיקים בתהליך אוטואימוני, עד להרס מוחלט שלהם.

השפעה נוספת המיוחסת להורמון ה-DHT היא כיווץ כלי הדם המספקים חמצן ורכיבי תזונה לזקיקי השיער. התהליך יכול להימשך שנים רבות, ובמהלכו השערות שמייצרים הזקיקים נעשות דקות יותר ויותר. כשתהליך זה מגיע לנקודת האל־חזור, אי אפשר להפוך אותו, אך בשלבים שקודמים לנקודה ניתן להביא לנסיגתו ולהאטת קצב איבוד השיער ואפילו להחזרת הזקיק לגודל משמעותי יותר, כך שהוא יחזור להצמיח שיער.

8. איך אוכל למנוע את המשך ההתקרחות הגנטית שלי?

בעזרת טיפול במינוקסידיל או בפרופסיה. המינוקסידיל הוא תכשיר ותיק מאוד המשמש לטיפול חיצוני, במריחה עצמית בבית על הקרקפת (כשהשיער יבש). תרופה זו ניתנה בעבר כטיפול ליתר לחץ דם, והתגלה במקרה שהיא גורמת להצמחת שיער. מנגנון הפעילות שלה עדיין לא זוהה, אך ידוע שהיא גורמת לשגשוג של כלי הדם מסביב לזקיק השיער. התרופה שומרת על המצב הקיים ומונעת הידרדרות נוספת, אך לא מחזירה את המצב לקדמותו, וכאשר מפסיקים את הטיפול, השפעתו נמוגה.

יתרונו של התכשיר במיעוט תופעות הלוואי שלו. עם זאת, אצל נשים הוא עלול לעתים נדירות להצמיח פלומת שיער לבן בלחיים. הפסקת הטיפול אמנם גורמת להעלמת השיעור, אך אצל נשים שיש להן נטייה לשיעור יתר, התרופה עלולה לגרום לצמיחת שיער שכבר היה קיים אך לא נראה לעין, ובמקרה כזה הפסקת הטיפול לא בהכרח תביא להיעלמות השיער. לכן לנשים חשוב לוודא לפני תחילת הטיפול אם יש להן נטייה לשיעור יתר. תופעות לוואי נדירות אחרות הן דלקת עור, פצעים בקרקפת ובמקרים ספורים תוארו כאבי ראש.

הטיפול לא מאושר בסל הבריאות אך נמכר בהנחות בביטוחים המשלימים. עלותו כ-120 שקל לחודש והוא ניתן לרכישה גם ללא מרשם רופא.

פרופסיה היא תרופה הניטלת בבליעה, במינון של כדור אחד ביום. מנגנון הפעילות שלה הוא באמצעות נטרול האנזים 5 אלפא־רדוקטאז. כך היא מונעת את היצירה המוגברת של הורמון ה-DHT. אחוזי ההצלחה המדווחים שלה נעים בין 60 ל-90, אך בכל מקרה לא מדובר על צמיחת שיער יש מאין, ואם הזקיק הגיע לשלב האל-חזור, הטיפול לא יעזור.

הטיפול מתחיל להשפיע רק כעבור חצי שנה, ורק כעבור שנתיים אפשר לראות את השינוי. לכן יש צורך להצטייד בהרבה סבלנות. כמו כן, מומלץ למטופלים לצלם את מצב הקרקפת והשיער לפני תחילת הטיפול, וכעבור שנה להשוות את המצב. גם השפעת הפרופסיה נמוגה עם הפסקת הטיפול, אם כי לאט יותר מהמינוקסידיל.

מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) החליט לאחרונה להוסיף אזהרה שלפיה התרופה עלולה לפגום בחיי המין ובפוריות, גם אחרי הפסקת הטיפול בה. תווית האזהרה תכריז כי התרופה עלולה לגרום לפגיעה בחשק המיני, הפרעות בשפיכה בזקפה ובאורגזמה גם אחרי הפסקת הטיפול.

לאחרונה הגיעו ל-FDA דיווחים על הפרעות בתפקוד המיני בקרב מטופלים. לגבי התרופה פרופסיה, נתקבלו 421 דיווחים על הפרעות בתפקוד המיני בין השנים 1998 ל-2011. מתוכם, 59 מקרים דיווחו על הפרעה בתפקוד המיני שנמשכו לפחות שלושה חודשים לאחר הפסקת השימוש בתרופה, וכללו בעיות זקפה, פגיעה בחשק המיני, הפרעות בשפיכה והפרעות באורגזמה.

הפרופסיה מאושרת על ידי משרד הבריאות אך ורק לגברים ובמרשם רופא בלבד (התרופה אסורה לנשים בגיל הפוריות כי היא עלולה לפגוע בהתפתחות העובר בהיריון, ואילו לנשים מבוגרות יעילותה שנויה במחלוקת. למרות זאת, באירופה משתמשים בה גם בנשים מבוגרות עם הקרחה תורשתית, וגם בארץ חלק מהרופאים רושמים אותה במקרים אלה).

הפרופסיה נמכרת במרשם רופא בלבד. היא אינה כלולה בסל התרופות אך נמכרת בהנחות בביטוחים המשלימים. עלות הטיפול כ-180 שקל לחודש.

9. שמעתי שטיפול בפרופסיה עלול לגרום לבעיות בתפקוד המיני. האם זה נכון?

כן. תופעות הלוואי האפשריות לא ממש נפוצות וקשורות בעיקר לתפקוד המיני, בהן אובדן הליבידו, פגיעה בזקפה וירידה בכמות נוזל הזרע. נכון להיום קיימת מחלוקת אם מדובר בתופעות הפיכות, שנעלמות עם הפסקת הטיפול, או בכאלה שעלולות לעתים להימשך גם לאחר הפסקתו.

ועוד נקודה שחשוב להיות מודעים אליה - על פי - בגיל מבוגר התרופה עלולה להשפיע על תוצאות של בדיקת ה-PSA (סמן לסרטן הערמונית). לכן חשוב ליידע את הרופא המטפל בנטילתה לפני הבדיקה.

10. אמי סבלה מהתקרחות מסוימת, ואני חוששת שזה יקרה גם לי. האם נשים סובלות מנשירה גנטית?

כן, אך יש הבדלים בגילאים שבהם מופיעה הנשירה. אצל גברים התהליך יכול להתחיל כבר בגילאי 20 ומעלה, בעוד שאצל הנשים הוא מתחיל ברוב המקרים רק אחרי גיל המעבר, עם הפסקת המחזור והירידה ברמות האסטרוגן.

עם זאת, אצל שני המינים עלולה הנשירה הגנטית להופיע גם בגילאים צעירים יותר, ואפילו בגילאי העשרה. ישנם גם הבדלים בדפוס הנשירה. אצל גברים היא בולטת יותר מאשר אצל נשים. הנשירה הגברית מתחילה לרוב בקודקוד או בצדעיים וממשיכה אחורנית.

אצל הנשים הנשירה מתחילה מאמצע קו השיער הקדמי ונמשכת אל עבר הקודקוד, כשהקו הדליל הולך ומתרחב, אך היא אינה מגיעה להתקרחות מלאה. לצד ההבדלים האלה ישנם כמובן גם הבדלים גנטיים אישיים בין אדם לאדם.

אצל גברים התהליך יכול להתחיל כבר בגילאי 20 ומעלה(צילום: shutterstock)

11. ומה קורה כשכבר לא קיימים שורשי שיער ואף תרופה לא עוזרת?

פתרון אפשרי: לנסות לעבור השתלת שיער. השערות המושתלות נלקחות מחלקו האחורי של הראש (שם השיער אינו נושר) ומושתלות בפדחת באמצעות מחט דקיקה ופינצטה. כל הפרוצדורה נעשית תחת הרדמה מקומית ונמשכת כ־3־4 שעות. בהמשך השיער יכול לצמוח אפילו לאורך ניכר. כדי שהתוצאה תיראה טבעית, חשוב לבצע את ההשתלה אצל רופא מומחה.

הטיפול אינו מתאים למי שסובל מהידלדלות אבל אזורי השיער שלו בכל זאת צפופים יחסית, מחשש לפגיעה בשערות הקיימות. הטיפול אינו מתאים גם לאנשים שהאזור התורם אצלם דליל מאוד, ובנוסף, רצוי לא לבצע אותו בצעירים מתחת לגיל 25. עלות הטיפול: 18 אלף שקל.

12. אני סובל/ת מתת פעילות של בלוטת התריס ומנשירת שיער. האם יש קשר בין הדברים?

תת פעילות של בלוטת התריס היא אחת הסיבות השכיחות לנשירה, ולעתים הנשירה עלולה להיות הסימן הראשון למחלה. בלוטת התריס אחראית לייצור ההורמון טירוקסין, שבתורו אחראי בין היתר למנגנון צמיחת השיער.

מצב של תת פעילות בבלוטה עלול לעתים לגרום לקיצור תקופת הצמיחה של השערות ולהארכת תקופת הטלוגן, ובכך לנשירת יתר. השכיחות של תת פעילות בלוטת התריס גבוהה במיוחד בקרב נשים, אך קיימת גם אצל גברים.

גם התרופות הניתנות לאיזון בלוטת התריס, כגון אלטרוקסין, יכולות לגרום לנשירה כזאת.

13. אילו מחלות נוספות עלולות לגרום לנשירת שיער?

מחלות דלקתיות ומחלות חום (אפילו שפעת), וכן מצבי טראומה כמו ניתוחים או תאונות דרכים. כל אלה עלולים לגרום לשינויים בחילוף החומרים של זקיקי השיער, ובעקבות זאת להארכת תקופת המנוחה ולנשירה מוגברת, שתופיע כשישה-שמונה שבועות לאחר המחלה או הטראומה.

14. איך מטפלים בנשירה כתוצאה מטראומה או מחלות חום?

בחלק גדול מהמקרים נשירה זו חולפת ללא טיפול. עם זאת, במקרה של חסר ברכיבי תזונה, כגון ברזל או אבץ, יש להשלים אותו בעזרת תוספי תזונה, ואם מדובר בבעיה בבלוטת התריס או במחלה אחרת, חשוב כמובן לטפל במחלה עצמה.

15. אילו תרופות עלולות לגרום לנשירה?

תרופות המבוססות על רטינואידים שניתנים לטיפול בפסוריאזיס, גלולות למניעת היריון, מדללי דם כקומדין או הפרין, ועוד שורה של תרופות עלולים לעתים לגרום לנשירת שיער מסוג טלוגן אפלוביום.

תרופות כימותרפיות גורמות לנשירה דווקא בשלב צמיחת השערה, שכן הן פוגעות בחלוקת התאים המתרחשת בשלב זה. ברוב המקרים נשירה זאת היא הפיכה וחולפת עם הפסקת הטיפול התרופתי.

16. יש לי חסר בברזל. האם זה עלול לגרום לנשירת שיער?

ועוד איך. רמות נמוכות של פריטין (מאגרי הברזל ברקמות הגוף) עלולות לגרום לנשירה עוד לפני שרמת ההמוגלובין בדם נמוכה, כך שגם אם ההמוגלובין תקין, חשוב להשלים את רמות הברזל בכל מקרה. בנוסף, כדאי לשלול חסר באבץ ובוויטמינים מקבוצה B, כגון חומצה פולית, ביוטין, B6 ו־B12.

במקרה של חסר, יש להשלים אותו באמצעות תוספי תזונה בהתאם לרמות החסר, וכעבור שלושה חודשים לבדוק אם המצב השתפר. בכל מקרה, חשוב לבצע בדיקות דם כדי לבדוק אם אכן קיים חסר, ולא ליטול השלמות של תוספים, בעיקר ברזל ואבץ, ללא צורך.

17. אני מעוניינת לבצע החלקת שיער. האם זה עלול לגרום לי לנשירה?

כן. למעשה כל מצב של משיכת השיער, בין אם באמצעות החלקות מסוגים שונים, ובין אם באמצעות מתיחה חזקה ואיסוף השיער בגומייה (אם עושים זאת לאורך זמן), עלול להוביל לנשירה. לכן מומלץ להימנע מהחלקות ולאסוף את השיער בעזרת קליפסים ולא בגומיות חזקות.

השערות המושתלות נלקחות מחלקו האחורי של הראש(צילום: shutterstock)

18. אני צובעת את השיער כבר יותר מעשר שנים. האם הצבע עלול לגרום לנשירה?

לא. צביעה לאורך זמן עלולה לפגוע באיכות השיער ולגרום לו לאבד את הברק, אך היא אינה גורמת לנשירה.

19. אני חופפת את הראש רק פעם בשבוע מחשש שחפיפה יומיומית עלולה לגרום לנשירה. האם זה נכון?

לא. כאמור, בכל יום נושרות באופן טבעי כ־100־150 שערות. מתוכן כ-70 "נתפסות" על החשמל הסטטי בשערות הקרקפת האחרות ונופלות מהראש רק בזמן החפיפה. התוצאה היא שכשחופפים, רואים לעתים קרובות במסננת האמבט כמות גדולה של שערות.

מי שחופפת אחת לארבעה ימים למשל, ורואה 280 שערות, עלולה לחשוב שמדובר בנשירה מסיבית, אבל זו עדיין נשירה נורמלית.

20. שמעתי שחפיפה בפורמולות המכילות קפאין מונעות נשירה גנטית. האם זה נכון?

לא.

21. אני סובל מקרחות בצורת טלאים על הקרקפת. מה זה?

קרוב לוודאי שמדובר באלופציה אראטה, מחלה אוטואימונית המתבטאת בנשירה ובאיבוד שיער פתאומיים, כי מערכת החיסון תוקפת את זקיקי השיער. המחלה מתחילה בדרך כלל באובדן שיער בצורת טלאים קטנים של קרחות עגולות בקרקפת, אך יכולה להופיע גם בזקן או באזורים שעירים אחרים בגוף. היא שכיחה בעיקר בגיל צעיר, מתחת לגיל 20, אך יכולה להופיע בכל גיל. בחלק מהמקרים היא יכולה להתרחב עד כדי איבוד שער הגוף כולו, כולל הריסים והגבות.

בעבר נחשבה המחלה לבעלת סיכון אסתטי בלבד, אך כיום ידוע שהיא עלולה להיות חלק ממחלה אוטואימונית מערכתית, או להופיע בשילוב עם מחלות אחרות, כגון הפרעות בבלוטת התריס, סוכרת מסוג 1 ועוד.

הבשורות הטובות הן שרוב הלוקים בה מחלימים באופן ספונטני, והשיער מתחיל לצמוח מחדש בתוך שנה. עם זאת, כ־10% מהחולים מפתחים מצב של התקרחות כרונית.

22. איך מטפלים בהתקרחות על רקע כזה?

במקרים רבים הבעיה חולפת מעצמה ואין צורך בטיפול. לא קיים טיפול הפותר את הבעיה לחלוטין, והטיפולים העיקריים בה הם מקומיים, באזורי ההתקרחות, באמצעות סטרואידים, מינוקסידיל וטיפול פוטותרפי.

הטיפול בסטרואידים מבוצע באמצעות הזרקה מקומית לאזורי ההתקרחות כדי לעכב את פעילות מערכת החיסון ובכך לאפשר לשיער לצמוח. צמיחה מחודשת נצפית אצל כ־60%־80% מהמטופלים, ומופיעה בתוך ארבעה-שמונה שבועות מהטיפול. במקרים שבהם אזורי ההתקרחות נרחבים, ניתנים לעתים גם כדורי סטרואידים, אך בשל ריבוי תופעות הלוואי, הטיפול בהם אינו נמצא בשימוש רחב. נוסף על כך, קיים גם טיפול במשחת סטרואידים, אך יעילותו כנראה נמוכה. כל הטיפולים בסטרואידיים מאושרים על ידי משרד הבריאות ונמצאים בסל התרופות.

הטיפול במינוקסידיל עשוי גם הוא לעזור, בעיקר במקרים קלים יחסית, ולעתים משולב בטיפול בנוזל רטין A במריחה על הקרקפת. מנגנון הפעילות של התרופה במצבי אלופציה אראטה אינו ידוע.

טיפול פוטותרפי מבוסס על קרינה אולטרה סגולה, שמרחיקה את כדוריות הדם הלבנות התוקפות את זקיקי השיער ומפחיתה את פעילות המנגנון החיסוני כנגד זקיקי השיער. הסיכונים בטיפול כוללים הזדקנות מואצת של העור, כוויות והגברת הסיכון לממאירויות בעור. הטיפול מבוצע במרפאות בקופות החולים ובבתי חולים ומאושר בסל הבריאות.

צביעה לאורך זמן עלולה לפגוע באיכות השיער (צילום: shutterstock)

פלסמה, אקדח ולחץ אוויר

שלושה טיפולים נוספים נגד הקרחה גנטית לגברים ולנשים:

• טיפול בפלסמה עשירה בטסיות דם (prp)
  

טיפול ניסיוני שמבוסס על הזרקת פלסמה המופקת מהדם של המטופל עצמו. לאחר שנוטלים מהמטופל דגימת דם, מפרידים את הכדוריות הלבנות ומזריקים אותן לעור הקרקפת. תאי הגזע שנמצאים בטסיות הדם גורמים לעצירת הנשירה ולהתחדשות הצמיחה. הטיפול עדיין נמצא במחקר, אבל כבר מבוצע במרכזים שונים בעולם ובישראל, עם דיווחים על תוצאות טובות.

הטיפול כולל סדרה בת שלוש הזרקות, בהפרש של חודשיים, ובהמשך אחת לחצי שנה.

עלות: 2,500 שקל להזרקה.

• מזותרפיה בשילוב מינוקסידיל
  

הטיפול במזותרפיה מבוסס על מכשיר דמוי אקדח שבתוכו מזרק ובקצהו מחט זעירה, כאשר דקירות קטנות לעומק של כחצי סנטימטר מחדירות לעור הקרקפת כמות מדויקת של מינוקסידיל. מדובר בסדרה שכוללת עשרה טיפולים, אחת לשבועיים. בסיומם משווים את המצב עם תצלומי הקרקפת לפני תחילת הטיפול, ואם חל שיפור, ממשיכים בטיפולים אחת לחודש במשך שנה, ובהמשך אחת לחודשיים.

עלות: 400 שקל לטיפול.

• טיפול בלחץ אוויר בשילוב מינוקסידיל ורטין A
  

מי שלא יכול לשאת הזרקות, אפילו קטנטנות, יכול לנסות את הטיפול הזה. הטיפול מבוצע באמצעות מכשיר לחץ אוויר שעליו "מולבש" בקבוק המכיל מינוקסידיל ורטין A. לחץ האוויר מחליף את המחט ומאפשר להחדיר את החומרים לעור הקרקפת ללא דקירות.

מדובר בסדרה של עשרה טיפולים, אחת לשבועיים. בסיומם משווים את המצב עם תצלומי הקרקפת לפני תחילת הטיפול, ואם חל שיפור, ממשיכים בטיפולים אחת לחודש במשך שנה, ובהמשך אחת לחודשיים.

עלות: 400 שקל לטיפול.

תוספי תזונה לטיפול בנשירת שיער ובהתקרחות

• ביוסיל (טעם טבע אלטמן)
  

תוסף המיועד לשיפור חוזקו ועוביו של השיער (וגם לשיפור מראה העור והציפורניים). מבוסס על רכיב פטנטי, שנקרא ch־OSA, המכיל חומצה אורטוסיליצית, המהווה מרכיב טבעי שנמצא בריכוזים נמוכים מאוד במים מינרליים, ומרכיב מפתח בתרכובת הסיליקון.

מחקרים מהשנים האחרונות הצביעו על יעילות החומר בגירוי יצירת קולגן, ובעיקר הקולגן מסוג 1, זה שאחראי להעניק לנו שיער בריא ועבה וגם עור חלק וציפורניים חזקות. אלא שהזמינות הביולוגית של חומצה זו לתאי העור נמוכה, והיא לא מצליחה לחדור אליהם כדי להשיג את השפעתה המיטיבה.

כדי לסייע לה משולבת החומצה האורטוסיליצית עם כולין. מחקרים אחדים הוכיחו את יעילותו של התוסף לשיפור עובי השיער וחוזקו.

המינון המומלץ: כמוסה אחת, פעמיים ביום.

• מולטי הייר (סופהרב)
  

פורמולה לשיער המבוססת על כמה רכיבי תזונה שנמצאו כבעלי השלכות על בריאות השיער ועידוד תהליכי צמיחה, בהם: MSM - התצורה הטבעית של גופרית אורגנית, המצויה בכל האורגניזמים החיים. גופרית היא אחד המינרלים העיקריים ברקמת השיער, העור והציפורניים (והיא אגב המקור לריח האופייני שמתלווה לשיער שרוף).

מחקרי תצפית מצאו שנטילת תוסף MSM תורמת לעידוד תהליכי צמיחה והתחדשות ולמראה בריא של השיער, העור והציפורניים; L ציסטאין - חומצת אמינו שממלאת תפקיד חשוב בייצור הקולגן; ויטמיני B; אבץ פיקולינאט וברזל.

המינון המומלץ: טבלית אחת ביום עם הארוחה.

• רוטס HR (נוטרלייף)
  

פורמולה המבוססת על ויטמינים, מינרלים וחומצות אמינו שחסרים בהם מקושרים בספרות עם נשירת שיער לא גנטית (אצל גברים ונשים) ונמצא כי השלמתם יכולה לסייע לעצירת הנשירה ולעידוד צמיחה מחודשת של השיער.

בין היתר מכילה הפורמולה ויטמיני B (B1 ,B2 ,B3 ,B5 ,B6 ,B12, חומצה פולית וביוטין), ברזל, אבץ, MSM ועוד.

המינון המומלץ: טבלית ביום, רצוי לפני השינה.

• רוטס HR לגבר
  

תוסף המבוסס על תמצית מפירות הסו־פלמטו (דקל ננסי), צמח הגדל באזורים בעלי אקלים חם. מספר המחקרים שנערכו על הצמח מועט יחסית בשל העובדה הפשוטה שאי אפשר לרשום פטנט על הצמח או על התמצית, אך המחקרים הקיימים מצביעים על יעילות.

המינון המומלץ: טבלית ביום, רצוי לפני השינה.

• קומפלקס HNS (סולגאר)
  

פורמולה שנועדה לטיפול בשיער, בעור ובציפורניים, המבוססת על MSM; ויטמין C, שאף לו תפקיד חשוב בייצור ובתחזוקה של קולגן; סיליקה, מינרל המשפר את חוזק השיער; אבץ; וכן חומצות אמינו ונחושת, המעודדות ייצור קולגן ואלסטין ותומכות בתפקודם.

המינון המומלץ: 1־2 טבליות ביום, עם הארוחות.

* הערה: לפני נטילת תוסף כלשהו התייעצו עם רופא.