האם הנגיד וראש הממשלה בדרך להתנגשות?
סטנלי פישר חושב שהממשלה צריכה להעלות מסים והוא אמר זאת אתמול לכל העולם. האם המליץ הנגיד על מהלך לאחר שווידא היטב כי המלצתו תתקבל, או שמא לראשונה, הוא הפתיע את ראש הממשלה ושר האוצר שמחזיקים בדעה הפוכה
שלא יהיה ספק – כאשר נגיד בנק ישראל אומר, "אם הממשלה תחליט להגדיל את תקציב הביטחון, וזו החלטה שלה לקבל, עליה לממן זאת בהעלאת מסים", הוא בעצם אומר לראש הממשלה ולשרים – תעלו מסים. יחסי העבודה התקינים והחוקיים בין הנגיד לממשלה מכתיבים שעליו להיזהר במילותיו ולא להצטייר כמי שמכתיב מהלכים מדיניים לממשלה, אך כאשר נגיד בנק מרכזי מתייצב מול המצלמות והמיקרופונים ומשגר הצהרה כזו, שוק הון שלם מאזין ומגיב בהתאם. מהסיבה הזו הנגיד לא אומר מילים מיותרות ובוודאי שלא מנפק כותרות מיותרות.
נגיד בנק ישראל הוא, בהתאם למעמדו, איש מחושב וזהיר. אם לא היה ברור לו שתקציב הביטחון יגדל בשנה הקרובה, הוא לא היה טורח להכריז בפומבי כיצד הוא חושב שיש לממן זאת. פישר גם מכיר היטב את אופן ניהול התקציב במדינת ישראל ויודע שתקציב הביטחון האמיתי לא נקבע בהחלטה גורלית אחת, עם אישור תקציב המדינה, אלא ברצף מתמשך של מהלכים פרלמנטריים, שבהם מאשרת ועדת הכספים העברות מתקציבי המשרדים החברתיים אל תקציב הביטחון.
בעקבות התגברות המתיחות עם טהרן ועם מדינת החמאס ברצועת עזה ואי היציבות במצרים ובסוריה, העברות הכספים הללו כבר החלו ולכולם ברור שהן יתגברו. ההצהרה של פישר מאתמול, כמו כל הצהרה רשמית שלו, מתייחסת להתפתחות ממשית שעומדת בראש סדר היום של כלכלת ישראל והנגיד רוצה לוודא שדעתו בעניין תישמע, וגם תתקבל. אך האם היא באמת תתקבל?
בעבר הקרוב, זכורים שני מקרים שבהם התייצב הנגיד וניפק אמירות צופות פני עתיד. בשני המקרים, התחזית או ההמלצה שלו, התקבלו כמעט מיד. בינואר 2011 התייצב הנגיד על הבמה בבנייני האומה, בשיאו של המאבק בין חברות הקידוח למשרד האוצר סביב מסקנות ועדת ששינסקי. "אסור לתת לטקטיקות מלוכלכות להשפיע על החלטות ממשלה", אמר בנחרצות וציין כי הוא סבור שאת הרווחים מתמלוגי הגז יש להעביר לקרן ריבונית.
האמירה הנוקבת של הנגיד בנוגע ל"טקטיקות מלוכלכות", שהתייחסה להחלטת חברות הקידוח לתקוף אישית את פרופ' איתן ששינסקי ולנסות לפגוע באמינותו, נתפשה כמכה ניצחת למאמצי החברות לבטל את העלאת התמלוגים ותרמה רבות לעיצוב תדמיתו של הנגיד כ"פוסק אחרון" של המשק הישראלי – האיש שעל פיו יישק דבר. המלצתו העדינה לייסד קרן לרווחי הגז התקבלה גם היא זמן קצר לאחר מכן. קצר באופן חשוד.
זה קרה שוב לאחר פרוץ המחאה החברתית. לאחר שבועיים של שתיקה רועמת, כינס פישר עיתונאים והכריז בפניהם על כך שיש להקים ארבעה צוותים שיטפלו בארבע בעיות מרכזיות של החברה הישראלית. נשמע מוכר? כמה ימים לאחר מכן הוקמה ועדת טרכטנברג על פי המבנה המדויק ששרטט הנגיד. בשני המקרים אחד מן השניים הוכח כנכון – או שראש הממשלה נשמע באדיקות לעצותיו של נגיד בנק ישראל, או שנגיד בנק ישראל ממליץ רק לאחר שווידא היטב כי ראש הממשלה יאמץ את המלצתו.
אם כן, כיצד יש לפרש את המלצתו של פישר מאתמול, להעלות מסים? האם פישר ווידא לפני כן כי הממשלה באמת מתכוונת להעלות מסים, או שאולי הפעם, כנראה לראשונה מאז שנכנס לתפקידו, החליט נגיד בנק ישראל להעמיד למבחן את תדמית ה"פסוק האחרון" שבנה לעצמו ולהגיד לראש הממשלה משהו שהוא לא רוצה לשמוע.
המלצתו האחרונה של הנגיד נוגעת אולי לנושא הרגיש ביותר בקדנציה של ממשלת נתניהו – גובה המסים הישירים. לראש הממשלה הנוכחי יש רתיעה אידיאולוגית ממסים גבוהים. הוא מעולם לא ניסה להסתיר אותה. להשקפתו, המיסוי בישראל כיום כבר מגיע לרמה שבה אין טעם להעלות מסים, כי זה רק יבריח השקעות ויגדיל את הפיתוי להעלים מס. כלומר, אם הממשלה תעלה את השיעור המס הנוכחי, היא לא תגדיל את הכנסותיה אלא רק תפגע בציבור בכך שתצמצם את הצמיחה ותגדיל את האבטלה.
מזה יותר משנה ברור כי בבנק ישראל, ולא רק שם, חושבים אחרת. דו"ח בנק ישראל הקודם כבר כלל פרק שבו נטען כי המסים בישראל נמוכים בהשוואה לעולם וקרא לבטל את המתווה של ממשלת נתניהו להפחתת המסים הישירים בהדרגה עד שנת 2016. כמה מבכירי הכלכלנים במשק התייצבו בקיץ האחרון, כמה שבועות לפני המחאה, בלשכתו של מנכ"ל האוצר וטענו את אותה הטענה. אחד מהם, פרופ' מנואל טרכטנברג, גם זכה לעמוד בראש הוועדה שביטלה את מתווה הפחתת המס.
אך העובדה שנתניהו קיבל את הביקורת בקיץ האחרון, תחת הלחץ המסיבי של המחאה החברתית הגדולה ביותר בתולדות המדינה, אינה אומרת בהכרח כי גם הפעם תיפול המלצתו של פישר על אוזניים כרויות. הפעם לא מדובר רק ברווחי החברות ובמשכורות האזרחים. פישר גם הביע התנגדות להפחתת מסים עקיפים, שמשפיעים על מחירי המוצרים ובנקודת הזמן הזאת, כאשר התייקרות הדלק והחשמל עולה לאזרחים על כל העצבים והזיכרון של קיץ המחאות הצרכניות עוד טרי בראשי השרים, מדובר בעצה שקשה לפוליטיקאים לקבל.
אתמול ציטט הנגיד את אמירתו של הכלכלן ג'ון מיינרד קיינס, המשמשת נר לרגליהם של יועצים כלכליים לממשלות. "כאשר העובדות משתנות, אני משנה את עצותיי". לטענת פישר, ההשפעה של משבר החובות באירופה על כלכלת ישראל והירידה בתחזיות הצמיחה מחייבים הערכה מחודשת של גובה המס בישראל. "העובדות השתנו", אמר פישר. הוא מתעלם, כמובן, מהעובדה שאלה לא העובדות היחידות שהשתנו.
החשש מקיץ נוסף של מחאות, לאחר שמחירי הדיור לא ירדו משמעותית ומחירי החשמל והדלק ממשיכים לעלות, הוא לא פחות עובדה בעיני מקבלי ההחלטות בישראל. חציית מחיר הדלק את רמת ה-8 שקלים, היא עובדה מעוררת דאגה עבור נתניהו ושטייניץ. פישר אמר אתמול "מדאיג אותי שמתייחסים למספר אקראי כמו 8 שקלים כאיזה מספר קסם שאסור לעבור אותו". זה מסכם, פחות או יותר, את עומק בפער בין הנגיד לממשלה כיום.
יתכן שמדובר שוב במהלך מתוזמן היטב שבו ממליץ פישר על מה שהוא יודע שיתקבל. אך יתכן גם שהצהרתו של פישר נעשתה ללא תיאום עם לשכות ראש הממשלה ושר האוצר וכי הפעם מתייצבים ראש הממשלה ונגיד בנק ישראל משני צדדים של המתרס, כאשר ברקע עומד דו"ח בנק ישראל חריף במיוחד שמבקר את המדיניות התקציבית של הממשלה ומערכת בחירות הולכת ומתקרבת שתקשה מאוד על נתניהו לקבל את ההחלטות הלא פופולאריות שפישר רוצה שהוא יקבל.
לפנייה לכתב/ת 
ראש הממשלה בנימין נתניהו ביבי מקבל מ סטנלי פישר את דו"ח בנק ישראל 2011
צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ
מומלצים
