מדורת השבט
למרות תקופה של מיאוס ותסכול, המשחק השני של מכבי ת"א ביוון גרם לתחושה שאולי הדברים לא השתנו, אולי כל המדינה אכן מתאחדת סביב האש הטהורה ומתחממת מלהבותיה. שרון דוידוביץ' משמיע את קול דור הילדים של "יום חמישי"
לא נחשבתי מעולם לאוהד מכבי ת"א. גם לא ניצבתי לצד שונאיה. אך כן נמניתי עם דור ילדי "יום חמישי". אלה שכבר בשלישי בערב חשו בעקצוץ בלתי נשלט. שבבוקר רביעי החלו בדיונים לקראת המתרחש ביד אליהו למחרת.
מכבי ת"א - פאו, הדרך למשחק מספר 4:
השנה כמעט ולא צפיתי. לא התחשק לי. היה זה שיא תהליך פרידה ארוך ואיטי שהחל בתקופת ההתנשאות של סיום הקדנציה השנייה אצל פיני גרשון.
כמה אפשר להתחבר לכמות משחקים בלתי נסבלת. מתסכול תמידי של ישראלי בכיר שמשותף ל-18 דקות, בקושי. לשאלה האם יהיו 7 או 8 זרים.
פחות מ-10 אחוז רייטינג מבהירים כי זה לא רק אתה, אלא שחיקה טבעית בהתרגשות הקולקטיב.
ואז הגיע המשחק השני ביוון. צרחות היסטריה מהבניין ממול בכל חדירה מוצלחת של אוחיון. מלמולי כדורסל לא מובנים של עוברים ושבים בירידה לרחוב אחרי המשחק. ברבורים בלתי נפסקים של החבר'ה ביום שישי במגרש. ואפילו במסיבת יום הולדת במועדון המעושן והרועש, הריקודים נפסקו כדי להודיע על ניצחון המכבים על היוונים. ומה עם הדחת אביבית מבית האח הגדול עם רייטינג 37 אחוז? המוזיקה נמשכה ללא בכי ודמע.
אולי זה בגלל תחושת האנדרדוג שלוותה לפני ואחרי משחק מספר 1 מול פנאתינייקוס וזורקת אותך לגנים המולדים של היהדות מסיפור דוד וגוליית. או אולי שמא זה רק דייויד. בלאט. זה שמבטא יותר מכל את האישיות הספורטיבית, והאישיות בכלל, שהיית רוצה לראות כמי שמייצג אותך ואת שכמותך. רלף קליין, הגרסה המודרנית, שנות ה-2000.
אז אולי דברים לא באמת השתנו, אולי זו עדיין מדורת השבט? כי לרגעים בודדים, השבט שגדל למימדי ענק והסתפק גם בחימום אישי ונוח בביתו, יוצא כדי לצפות באותה אש טהורה ונוסטלגית. שברגעי השיא של כל שנה, כולם נזכרים להתחמם מלהבותיה.
ואתה יודע שזה זיוף. שמדינה שלמה הופכת לקהל הרולקסים בהיכל. אם זה מעניין ברבע הרביעי, נצטרף כולנו לשירה הגדולה. ואתה כועס ולא מבין למה הצורך העז ל-"ביחד" מדגדג לכל מי שמסביבך.
אבל סולח. כי מה יש לנו כאן ששווה את הרעש הזה, אם לא מכבי ת"א. לא נבחרת ישראל, לא הפועל ולא חיפה, רק הצהובים. אתה נשבר, מצטרף לעדר, מתרפק על הנוסטלגיה ומבין - אין עוד מלבדה. אולי אפילו נברבר קצת עם החבר'ה ביום שישי במגרש.
לפנייה לכתב/ת 
