ילדים וחיסכון: לתת דמי כיס?

דיאנה צוריאנו (37) וישראל קפלוביץ' (42), תקליטנים ממכמורת, נפגשו עם טל לוי, יועצת לכלכלת המשפחה ומשכנתאות, בחצר האחורית שלהם, תחת עץ הקלמנטינות.

• הכנסו לערוץ משפחה בצמיחה  
  

"ילדים עולים הרבה כסף. זה כוח קנייה אדיר, שרק מוציא כסף אבל לא מייצר", פתחה, כששני הדי־ג'ייז, הורים לשיר ואל (בני 6 ו־3), מהנהנים במרץ. "אבל איך זה מקדם אותנו לחיסול האוברדרפט, לצד הרצון להעניק להם את הכי טוב שיש?", שואלת דיאנה את לוי, תוך שהיא מכנה אותה "קואוצ'רית לילדים".

לוי מתקנת: "אני ממש לא קואוצ'רית לילדים. אני יועצת לכלכלת המשפחה, ואני מאמינה שחלק מההמלצות שלי יסייעו לכם בהתנהלות היומיומית מול הילדים. כיום הורים נמצאים תחת לחץ אדיר לקנות לילדים הכל, שלא היה בעבר. אפילו טלפון נייד לילד כבר לא נחשב מותרות. מה גם שפעם הורים ידעו להגיד 'לא', וכיום הם חוששים לעשות זאת.

עליכם לתכנן את ההוצאות על הילדים לפי טווחים: קצר, בינוני וארוך, ואז לתכנן איך לממן אותן מרגע זה, ולא לעבוד בשיטת השלוף, ולרוץ לקחת הלוואה כשיש בר מצווה. להוסיף לתכנון התקציבי של המשפחה את ההוצאות העתידיות הידועות לנו מראש. הרי זו לא הפתעה שבגיל 13 נצטרך לארגן בר מצווה לבן, או לעזור לו במימון לימודיו כשהוא יסיים צבא. שלא לדבר על סיוע בדירה".

דמי כיס - הרגל חשוב

"אבל איך עושים את זה?", שואלת דיאנה. ישראל מעיר: "אם להיות רגע עם הרגליים על הקרקע, זה לא אפשרי שנתארגן על תכנון כזה בימים אלו. הרי מראש הגענו לפרויקט 'משפחה בצמיחה' כי נכנסנו לפלונטר כלכלי, של אין כסף ויש חובות". ודיאנה מוסיפה: "ברור שצריך לתכנן, ואנחנו גם לא הורים פזרנים, שנוטים להוצאות מיותרות על הילדים. אין בגדים ממותגים, וזמן האיכות שלנו איתם הוא הרבה בטבע וביצירה, ופחות עם צעצועים יוקרתיים וחופשות בבתי מלון.

"ישראל והבן הגדול בונים בימים אלו בית עץ בגינה, והכל מחומרי גלם הקיימים באזור, בלי להיכנס להוצאות, ובטח שלא רצנו לקנות בית עץ מוכן. אני גם נגד טלפון נייד לילדים. ועדיין הילדים עולים כסף כבר עכשיו, אז איך נשים בצד עוד כסף להוצאות עתידיות?".

לוי: "כדי להתחיל לפחות לחשוב בכיוון של לשים כסף כחיסכון לילדים לטווחים השונים, תחילה צריך ללמד את הילדים מושגים חדשים בבית. לא לומר 'אין לנו' למה שהילד מבקש, אלא להסביר לו, כבר מגיל צעיר, שהכסף מיועד למטרה חשובה יותר, ושלא נוכל להוציא גם וגם.

"חשוב להנהיג מתן דמי כיס לילד כבר מגיל צעיר, כדי שיתכנן את הבזבוזים שלו לפי מה שיש לו בקופה וילמד לדחות סיפוקים: אם אין מספיק לא לרוץ ולהשלים לו, אלא מראש להגדיר שאחרי שיאסוף סכום כסף מסוים, ניתן גם אנחנו סכום למען אותה מטרה. בדרך זו, קל יותר לשים כסף בצד, כי תדעו מראש כמה תיקצבתם עבור דמי כיס חודשיים, במקום לתת לילד כל פעם עוד ועוד".

לא להגיד "אין לי כסף"

ללוי יש רעיון נוסף: "שבו עם עיפרון ונייר, ופשוט חשבו ברוורס הוצאה צפויה עתידית, למשל לאירוע כמו בר מצווה לשיר. אחרי שתגיעו לעלות משוערת בהתאם לכמות המוזמנים וסוג האירוע, חלקו אותה בתקופה שנותרה עד האירוע, והפרישו כל חודש את הסכום שיצא. אם למשל הערכתם את העלות ב־40 אלף שקל, הפרישו 476 שקל בחודש, במשך שבע שנים. אם כרגע קשה לכם תפרישו פחות, ובהמשך תצמצמו פערים".

אחרי ההסברים והדוגמאות, דיאנה וישראל נרגעו מעט. ישראל אפילו גאה לספר שהבן הבכור מאוד מתעניין בדמי כיס, ואף "עובד" בבית בשטיפת כלים כדי להגדיל אותם. גם אחיו הקטן לומד שיעור פיננסי חשוב ומנסה לחקות אותו, ו"שוטף רק את הכפיות בשלב זה".

"זכרו", מסכמת לוי, "לא לומר 'אין לנו כסף', אלא לתת להם זכות בחירה לגבי ההוצאות עליהם. זה מעצים את הכבוד לילד, וכך הוא לומד לדחות סיפוקים למען העיקר. כולנו יודעים שאם יש לך 10 תפוחים, אתה לא יכול לאכול 11. אוברדרפט נותן לנו את התחושה שאנחנו אוכלים 11 תפוחים, כשבפועל הוא גורם לנו לאכול רק תשעה".